האנשים שנלחמו בריכוזיות 
הרבה לפני שזה היה פופולרי

כשרוב הכלכלנים חששו מידם הארוכה של הטייקונים ומהפגיעה בפרנסה עתידית, הם יצאו למלחמה - וחלקם שילמו על כך מחירים אישיים כבדים

גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא רולניק

חבר הכנסת אראל מרגלית נשא שלשום בכנסת נאום נרגש וחזק על החשיבות הגדולה של פירוק הריכוזיות. בין השאר הוא אמר שהבורסה בתל אביב היתה עד היום כמו ״סיציליה״ - עשרים וכמה משפחות שעשו בה כבתוך שלהם.

מרגלית, יחד עם מרב מיכאלי, גילה גמליאל וזהבה גלאון, היו השחקנים הבולטים בחודשים האחרונים במאבק על העברת חוק הריכוזיות והחמרתו בוועדת הכספים.

אבל מרגלית וחבריו יודעים שהם לקחו את המקל משורה ארוכה של אנשים שהובילו את המאבק הזה בתקופה שמלחמה בריכוזיות לא היתה פופולרית - חלקם שילמו מחירים אישיים כבדים.

חברת הכנסת לשעבר, עינת וילף, היתה חתומה יחד עם חיים אורון על הצעת החוק הפרטית שאילצה את הממשלה להקים את ועדת הריכוזיות. הם יצאו למלחמה בנושא בתקופה שבה קומץ אנשים שלטו במדינה ורוב העיתונות שירתה אותם. בעקבות הצעת החוק הפרטית הקימו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, את ועדת הריכוזיות.

7 מתוך 7 |
אליעד שרגא צילום: אוליבייה פיטוסי
1 מתוך 7 |
ח"כ עינת וילף
2 מתוך 7 |
אראל מרגלית

יושב ראש התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, הוביל את התנועה לחלק חשוב במאבק בריכוזיות. נילי אבן חן מהתנועה ליוותה את כל הליכי החקיקה מקרוב וסייעה לכל חברי הכנסת שרצו להתמודד עם הנושא. שרגא, כמו וילף, שילם מחיר אישי כבד כשנהפך לפתע למושא תחקירים וכתבות בעיתונות הכלכלית. לא התוכן של הכתבות - אלא הגודל, הנפח, המיקום והעיתוי שלהן לא הותירו מקום לספק מה עומד מאחוריהן.

עזרה מכיוון לא צפוי הגיעה מפרופ' לוסיאן בבצ׳וק - מבכירי המשפטנים והכלכלנים בעולם בתחום המשטר התאגידי. הייעוץ שנתן בבצ׳וק לוועדה, העצמאות שלו, חוסר התלות במילייה המקומי - היו משקל נגד חשוב מול המערכת האקולוגית האדירה שניסתה לקבור את המהלך לפירוק הריכוזיות.

פרופ' אבי בן בסט הציל את כבודם של מרבית מעמיתיו למקצוע. בשנה האחרונה החלו אקדמאים רבים בתחום הכלכלה והמשפט לעסוק בריכוזיות, פירמידות ומשטר תאגידי. בן בסט היה מהבודדים שהרימו את הדגל הזה כשהנושא היה שולי במקרה הטוב או טאבו במקרה הרע.

רוב הכלכלנים חששו מידם הארוכה של הטייקונים ומהפגיעה בפרנסה עתידית. בן בסט, כמו דרור שטרום, דניאל דורון ודידי לחמן מסר, קראו לפרק את הריכוזיות הרבה לפני שזה נהפך פופולרי - בעידן שבו מרבית חבריהם התעלמו או פחדו מ״המועדון״.

משעשע במיוחד בהקשר זה היה לראות אתמול רואת חשבון ידועה שהוציאה הודעה לעיתונות שבה נזכרה לחוות את דעתה על קריסת אי.די.בי ועל ״אוזלת היד של הדירקטורים״. כשהדירקטורים בפירמידה הגדולה מכולן שתקו או התכופפו מול הביזה, המינוף והשוד בעסקות בעלי עניין בחמש השנים האחרונות - היא וכל הדירקטורים בפירמידות, במוסדיים ובבנקים שתקו.

רואת החשבון קינחה את ההודעה לעיתונות בכך שהיא רואה בהתנהגות של דנקנר ״התנהגות ניהולית ראויה לציון״ והוסיפה שהיא לא שוללת את שובו לעסקים. כלומר, הדירקטוריונים אשמים והאיש שיזם את הביזה הביזנטית ראוי לציון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker