המשק הישראלי קטן וריכוזי. נקודה

בדיוני הוועדה לבחינת התחרותיות רגולטורים בכירים טענו כי היום הם היו פועלים אחרת

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

שלוש שנים חלפו מאז שהתכנסו בכירי המערכת הכלכלית בישראל בנובמבר 2010 במסגרת הוועדה להגברת התחרותיות במשק. רבים מהם פרשו מתפקידם כבר מאז: אייל גבאי, חיים שני, רוני חזקיהו, עודד שריג ורונית קן - כולם פנו לדרך חדשה.

היום פורסמו הפרוטוקולים של סדרת הישיבות שהתקיימו אז, ב-2010. כמה חודשים לפני פרוץ המחאה החברתית שהבהירה כי הנושא שבו דנה הוועדה קריטי לחיי היומיום של הישראלים.

ואולם דווקא פרסום הפרוטוקולים מבהיר עד כמה, בשלוש השנים שחלפו מאז שהתכנסה, לא הצליחה הוועדה להשפיע על חיי האזרח הישראלי. היא לא השפיעה למרות דברים נחרצים שנאמרו בדיונים (שמות הדוברים לא פורסמו כך שכמעט כולם מובאים בעילום שם). אמירות דוגמת "המשק הישראלי קטן וריכוזי. נקודה", או "יש לפחות קבוצה אחת במשק שיש לה אג'נדה של שליטה ריכוזית והון ושליטה ברמה של ניצול המצב הקיים לטובת צבירה של כוח שיכול להוביל להשפעה שלילית מבחינת סיכון של הכוח שנצבר בידי גורם אחד.

"שאר הקבוצות במשק, באופן כללי, אינן בעלות אג'נדה כזו אך יכול להיות שגם בלי אג'נדה כזו הן צוברות כוח בעל השפעה שיכול להוביל לניצול כוח לרעה ולסיכון ליציבות".

יו"ר ועדת הריכוזיות חיים שני לצד שטייניץ ונתניהו בטקס הענקת הדו"ח. ספטמבר 2011 צילום: אמיל סלמן

או למשל: "השאלה היא אם אנו מוכנים לתת כלים בחקיקה ובתקנות כך שקבוצה קטנה של אנשים תשלוט ב-80% מהמשק (ישלטו במובן של שליטה באשר להפניית המקורות). בשוודיה ישנן כ-4-6 משפחות ששולטות בכ-50% והמערכת יצרה חוקים שתומכים בכך. האם אנחנו היינו רוצים שליטה שכזה מצב יהיה אצלנו".

ומעל הכל האמירה החריפה של חבר הוועדה שמעדכן כי "שני הרגולטורים (שניים מאלו החברים בוועדה – ח.ע)  טוענים שהיום לא בטוח שהיו מאפשרים לחלק מבעלי השליטה בחברות ריאליות לרכוש בנקים או חברות ביטוח".

מעבר לאמירות כאלה, שמבהירות שמבחינת כמה מחברי הוועדה לא היה כל ספק או סימן שאלה לגבי קיום בעיית ריכוזיות הגורמת לפגיעה בתחרות במשק הישראלי - מעניין לקרוא גם כמה אנקדוטות של כמה מחברי הוועדה. כמו אותו חבר שמודה כי שכר הבכירים החזירי בשוק ההון נגזר בחלקו מהמבנה הריכוזי שלו, ומכריז: "אכן יש ממצאים לכך ששכר הבכירים בחברות בתחתית הקבוצה גבוה ביחס לשכר הבכירים בחברות שנמצאות בראש הפירמידה".

או בכיר אחר הגורס כי העברת השליטה בקבוצות הגדולות ישראל מאב ובן עלולה לגרום לנזקים כלכליים, ומבהיר: "הסוגיה הנוספת היא בעלות משפחתית. עלולה להיווצר בעיה של דור שני כאשר הילדים של בעלי השליטה יורשים את החברה. לא ברור שהם המנהלים המוצלחים ביותר כמו אלה שהקימו את הקבוצות. ביפן נעשה מחקר בנושא שבדק את הסוגיה... המחקר מצביע על כך שבעיית הדור השני קיימת".

עוד פרק מרתק בפרוטוקולים הוא זה שבו מתואר המפגש בין נציגי ה-OECD לחברי הוועדה. אחד מהם, גרנט קירפטריק, הצהיר כי "כמה מדינות חשופות לבעיות דומות. דוגמאות הן הודו, טורקיה וגרמניה. ארה"ב התמודדה עם בעיית הפירמידות דרך רפורמת מיסוי הדיווידנדים בשנות ה-30.

"גרמניה הציגה לאחרונה חוקים תאגידיים חדשים שנועדו להתמודד עם המצב הזה. עירוב של אחזקות ריאליות ופיננסיות יכול לגרום להלוואות פנימיות צולבות וסחר פנימי. בתוך הקבוצה, עדיף שהם יהיו מנותקים. ראינו בעיות כאלו שהיו בטורקיה ויש לנו עדויות להלוואות צולבות ביפן ובמקסיקו. רגולציה חזקה בתחום הזה יכולה לצמצם את הבעיה הזו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker