ועדת הכספים החליטה: גוף פיננסי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי

(עדכון) שבועיים לאחר אישור הפרק העוסק בפירוק הפירמידות לשתי שכבות בלבד, אישרה בצהריים ועדת הכספים את הפרק ב"חוק הריכוזיות" האוסר על אחזקות צולבות ריאליות ופיננסיות ■ הוועדה קבעה כי מונופול שהיקף מכירותיו במונופול מעל 2 מיליארד שקל בשנה ייחשב כגוף ריאלי משמעותי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

(עדכון) שבועיים לאחר אישור הפרק העוסק בפירוק הפירמידות לשתי שכבות בלבד, אישרה בצהריים ועדת הכספים את הפרק ב"חוק הריכוזיות" האוסר על אחזקות צולבות ריאליות ופיננסיות. ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית על החוק תידחה למושב החורף של הכנסת לאחר שהוועדה תדון בפרק העוסק בהקצאת זכויות בהפרטה.

זמן קצר לפני ההצבעה, החליטה הוועדה שבעלי אחזקות צולבות פיננסיות ריאליות יחוייבו למכור את האחזקות הצולבות בתוך 6 שנים מכניסת החוק לתוקף. ואולם, מי שיש לו אחזקות ריאליות ופיננסיות צולבות והוא רוכש עוד גוף ריאלי, אזי התקופה תקוצר ל-4 שנים.

הוועדה אישרה את הסתייגותו של ח"כ יצחק כהן (ש"ס), שלפיה תוקם ועדה מיוחדת בהשתתפות הרגולטורים (המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, והממונה על ההגבלים ) שתדווח בעוד 6  שנים לוועדת הכספים על ההתקדמות בביצוע חוק הריכוזיות.

מוקדם יותר, אישרה הוועדה את הסעיפים המרכזיים של הפרק האוסר על אחזקות צולבות במסגרת חוק הריכוזיות. הוועדה קבעה כי ייאסר על השולט בגוף ריאלי משמעותי להחזיק בגוף פיננסי משמעותי. גוף ריאלי משמעותי הוגדר כגוף שמחזורו השנתי או היקף האשראי שלו הוא 6 מיליארד שקל. לגבי מונופול, נקבע "רף" של 2 מיליארד שקל בשנה למחזור מכירות בשווקי המונופול, כלומר מונופול שהיקף מכירותיו במונופול מעל 2 מיליארד שקל בשנה ייחשב כגוף ריאלי משמעותי.

ההצבעה בוועדת הכספים, היוםצילום: מיכל פתאל

עוד קבעה הוועדה כי גוף פיננסי משמעותי הוא גוף שהון הנכסים שלו עד 40 מיליארד שקל ומי שמחזיק יותר מ-5% בתאגיד ריאלי משמעותי, לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי. לבקשת משרד המשפטים, הוסכם לנסח את הסעיף לפיה האחזקה תהיה 5% מהתאגיד הריאלי ולא מחברות קטנות בתוכו. גוף פיננסי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי. שולט בגוף פיננסי משמעותי לא יכול להחזיק יותר מ-5% ריאלי משמעותי וגוף פיננסי יוכל להחזיק עד 20% בגוף ריאלי אך בלא יכולת שליטה.

לבקשתו של היו"ר סלומינסקי, החליטה הועדה לאסור על צמיחה אורגנית של הגופים הללו . לפי ההחלטה ה"רף" לגוף ריאלי משמעותי הוא 6 מיליארד שקל (בלי אופציה להעלותו ל-7.5 מיליארד שקל כפי שהציעה הממשלה) וה"רף" לגוף פיננסי משמעותי יהיה 40 מיליארד שקל (בלא האופציה להעלותו ל-60 מיליארד שקל כפי שהציעה הממשלה).

הממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, התנגד להצעה למנוע צמיחה אורגנית מגוף פיננסי ואמר כי "בגוף פיננסי אדם ממשיך לחסוך במהלך השנים  והדבר גורם לצמיחה אורגנית. התשואה על הכספים שצבר גם היא חלק מהצמיחה האורגנית לכן קבלת ההסתייגות עלולה לגרום לבעיה. יש להתיר צמיחה אורגנית לגבי גופים פיננסיים. סלומינסקי אמר כי "רף של 40 מיליארד שקל זו בומבה ואנו לא רוצים להגדילה".

קודם לכן, דחתה ועדת הכספים את ההצעה שהגיש ח"כ אראל מרגלית יחד עם ח"כ זהבה גלאון וח"כ מרב מיכאלי להוריד ה"רף" על אחזקות ריאליות ל-5 מיליארד שקל. ההצעה נפלה ברוב קולות הקואליציה: 4 ח"כים מיש עתיד: רינה פרנקל, שמעון סולומון, עדי קול ובועז טופורובסקי, וכן רוברט אילטוב וחמד עמאר (ישראל ביתנו), ניסן סלומינסקי וזבולון כלפה (הבית היהודי) ורובי ריבלין (ליכוד).

ח"כ מרגלית, שהצעתו נדחתה, אמר כי "אסור שהגופים הפיננסים הבנקים או חברות ביטוח יוכלו לשלוט בגופים גדולים אבל רק קצת מתחת לרף. מה שקורה לפי החוק המוצע הוא שאם מישהו קנה חברת תקשורת גדולה שהיא בשוק ריכוזי יכול שיהיה לו בנק. אם מישהו קנה חברת מזון גדולה או דלק או חברת משקאות גדולה יכול שיהיה לו בנק. החוק המוצע חל רק על 13 חברות גדולות כי רוב המשק נשאר במתווה שיהיו בו בעלויות צולבות".

ליצמן ושטרן: להחריג את קבוצת בינו צדיק

ועדת הכספים דחתה הסתייגות של ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) וח"כ שטרן, שהציעו להחריג מהחוק את צדיק בינו וקבוצת אבלס, ליברמן ופז. לפי החוק, הקבוצה תאלץ לבחור בין אחזקה פיננסית בבנק הבינלאומי לבין אחזקה ריאלית בקבוצת פז. לפי הצעת ליצמן, תאגיד ריאלי משמעותי קיים יוכל לשלוט בבנק. לדבריו, אי אפשר לשנות כללי משחק באמצע הדרך. ח"כ זהבה גלאון אמרה לו בתגובה כי "החוק משנה תוך כדי תנועה לגבי כולם".

ח"כ אלעזר שטרןצילום: תומר אפלבאום

המפקח על הבנקים, דודו זקן, התנגד לכך ואמר כי "זה לא נכון, אחרת לא עשינו את העבודה לפירוק הריכוזיות. אם לא נחיל את חוק הריכוזיות על קיימים, מה אנו מביאים בחוק? המשמעות של ההסתייגות היא לצלם תמונת מצב של הריכוזיות ולמנוע ריכוזיות עתידית".

ח"כ שטרן הבהיר כי "לא דיברתי עם בינו צדיק או עם ליברמן אלא עם נציגיהם. הבנתי מבנק ישראל כי בבנקים אין תחרות וברור שזורקים לשוק עוד בנק (הבינלאומי) כשלא ברור אם הניסיון בישראל של בנק בלי גרעין שליטה מוצלח או לא. מהצד השני, יש פה חברה, פז, שבה מישהו מבחוץ והממשלה הכריחה את הרוכש שיהיה בעל גרעין שליטה. גם המצדדים הכי גדולים ברגולציה יודעים שלבעלות על שתי החברות אין השלכות על הריכוזיות במשק. לכן, חשבתי שהיה צריך להחריג סוג של מקרה פרטי".

עם זאת, הוסיף שטרן כי הוא מבין את עמדתו של זקן בעניין. לאחר שהוועדה דחתה את ההסתייגות, הודיע ליצמן שיעלה את ההסתייגות במליאה.

מקורבים לדיוני הוועדה מתחו בקורת על ההחלטות שהתקבלו ואמרו כי היא תאפשר לבנקים להחזיק בתאגידים ריאלים לא משמעותיים במקום לנתק אותם מהמגזר הריאלי. ביקורת אחרת נמתחה על כך שהאיסור על אחזקות צולבות יכנס לפועל בעוד שש שנים, כשמדובר בתקופה ארוכה שבה עלולה הכנסת בקדנציה הבאה להכנע ללחצים ולשנות את החוק.

מי יפגע מחוק הריכוזיות?

חוק הריכוזיות, האוסר על אחזקות צולבות ריאליות ופיננסיות, יחול בעיקר על קבוצת אי.די.בי, קבוצת גזית, החברה לישראל, קבוצת דלק, אפריקה ישראל, כלכלית ירושלים וחברת טן, קבוצת עזריאלי, קבוצת פז, שיכון ובינוי, מליסרון וקבוצת רבוע כחול - כך עולה ממסמך שגיבש מוריס דורפמן, סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה.

הנוסח החדש מעניק משקל לנושא התחרותיות, בצורה שלא הופיעה בהמלצות הוועדה המקוריות. כך, בעוד תאגיד ריאלי משמעותי ייחשב מי שמכירותיו או האשראי שלו 6 מיליארד שקל (תאגיד בעל אחזקות צולבות יוכל לגדול ל-7.5 מיליארד שקל), גוף שהוא מונופול ייחשב משמעותי אם מכירותיו עד 2 מיליארד שקל ומכירות המוצר המונופוליסטי בענף הם יותר מ-300 מיליון שקל. הגדרות אלה מכניסות את אייפקס, המחזיקה בתנובה, לרשימה של חברות שיידרשו הפרדה באחזקות. גורמים ממשלתיים אמרו אם תתקבל הצעת הוועדה, אזי הממונה על ההגבלים העיסקיים יחוייב להכריז על קבוצת חברות במשק כעל מונופולים.

בנק לאומי יידרש למכור כ-8% מאחזקותיו בחברה לישראל, על פי הצעת חוק הריכוזיות החדשה שגובשה בוועדת הכספים, הדנה בפרק בחוק הריכוזיות המתייחס להפרדה בין גופים ריאלים לפיננסים. ההצעה קובעת, כי תאגיד בנקאי משמעותי יוכל להחזיק עד 10% מתאגיד ריאלי משמעותי. הנוסח מהווה החמרה להמלצות ועדת ברודט שאישרה אחזקה של 20%.

יפגעו מהחוק החדש?צילום: מוטי קמחי

תמונת הראי של הקביעה לגבי בנקים היא הקביעה, לפיה גוף ריאלי משמעותי לא יחזיק יותר מ-10% במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או ביותר מ-5% אם אין בעל שליטה למבטח. גוף ריאלי משמעותי הוא גוף שהאשראי שלו או מכירותיו הם יותר מ-6 מיליארד שקל. גוף פיננסי משמעותי הוא גוף שמנהל יותר  מ-40 מיליארד שקל. בעלי אחזקות צולבות בגוף ריאלי ופיננסי משמעותי יוכלו לצמוח עד 7.5 מיליארד שקל ו-60 מיליארד שקל. בכך בוטלה כנראה הכוונה לאפשר גם לגופים חדשים שייכנסו להגדרה של "משמעותי" לגדול עד אותם סכומים.

כיוון שמכירות תעשיות מלח נופלות מהרף, נראה ששרי אריסון המחזיקה גם בבנק הפועלים לא תידרש להיפרד מאחזקותיה הריאליות. עם זאת, ההתחייבויות של שיכון ובינוי לטווח קצר וארוך היא כ-10 מיליארד שקל, וייתכן שרף זה יכניס את החברה להגדרה של חברה ריאלית משמעותית.

בנוסף, מי שמחזיק 5% ומעלה בגוף ריאלי משמעותי (או 10% במקרים חריגים) לא יוכל לשלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי.

בין חברי כנסת בוועדה, למשל היו"ר ניסן סלומינסקי, לבין נציגי הממשלה קיימים חילוקי דעות בשאלת ה"צמיחה האורגנית". סלומינסקי מבקש לקבוע שלא תותר צמיחה אורגנית של גופים פיננסים מ-40 מיליארד שקל ל-60 מיליארד שקל, וריאלים מ-6 מיליארד שקל ל-7.5 מיליארד שקל בעוד שנציגי הממשלה מתנגדים לכך.

6 לוביסטים מפקחים על הצבעות הח"כים

לוביסטים, היום בוועדת הכספיםצילום: מיכל פתאל

מקומם של הלוביסטים לא נפקד: אורלי בן שמאי הלוביסטית של קבוצת אבלס, ליברמן, בינו צדיק וקבוצת פז; ארז גילהר ותמר אברמוביץ ממשרד הלובינג פוליסי המייצגים את שיכון ובינוי; עדי אביטן ממשרד הלובינג גורן עמיר המייצג את מקורות; דניאל באומגרטן ממשרד הלובינג כהן רימון כהן, המייצג את איגוד קופות הגמל; ויובל יפת המייצג את התנועה לאיכות השלטון.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "יש הרבה לחצים על חברי קואליציה ואופוזיציה. אפילו בחדר הזה יש לחצים מאחורה.גלאון פנתה אל יו"ר הוועדה, ח"כ סלומינסקי, ואמרה לו: "בישיבה הקודמת הצגת הצעות משלך האם היא הפכה להיות הצעת הממשלה?. מטרידה אותי שהצעת סלומינסקי שלח כבר הוכנסה לנוסח החוק שהובא להצבעה".

גלאון גם מתחה ביקורת על כך שמוריס דורפמן, סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ישב בחדר סמוך עם מרכזת הקואליציה בוועדה, ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) וניסה לשכנעה. "לא ראיתי שיושב רגולטור ומשפיע על חברת קואליציה לתמוך בהצעה ממשלתית או הצעת קואליציה", אמרה גלאון.

ח"כ רובי ריבלין (ליכוד) מחה על כך שלא הוצג בפניו נייר המייצג את הסכמות הקואליציה.

"הצעת סלומינסקי - לעג לרש"

התנועה לאיכות השלטון תקפה היום את הצעת הפשרה שגובשה. "התנועה לאיכות השלטון רואה בהצעתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סלומיאנסקי, כפי שהוצגה ביום ראשון האחרון - לעג לרש. אין בהצעתו של חה"כ סלומיאנסקי יותר מאשר שינוי קוסמטי גרידא להצעה הממשלתית המונחת בפני חברי הוועדה. ההצעה כוללת הוראות שונות שאינן מובילות לפירוק אמת של בעיית הריכוזיות במשק כאשר בראש ובראשונה היא מבקשת להמשיך ולדבוק ברף שנקבע לתאגיד שיחשב כמשמעותי - כזה שהיקף המכירות שלו עומד על 6 מיליארד שקל - המשמעות המעשית של התעקשות על רף שרירותי זה היא כי 90% מהתאגידים במשק אינם נכללים בו וכך הוראות החוק ומגבלותיו לא יחולו עליהם. בהמשך ישיר, אין בהצעה טיפול אמיתי ואמיץ בסוגיות של מונופולים ושווקים שאינם תחרותיים דיים.

"מי מחברי ועדת הכספים שיחליט לתמוך בהצעה מעין זו למעשה תומך בשינוי קוסמטי המתיימר להיות מהפכה אך אין בו, אלא כניעה ושמירה על הריכוזיות במשק ועל הכוחות העצומים שעומדים מאחוריה".

בקואליציית הארגונים לפירוק הריכוזיות חברים התנועה לאיכות השלטון, תנועת הצרכנים, היוזמה לפירוק הריכוזיות, תנועת ישראל יקרה לנו, חברי מחאת הקוטג', העמותה לדמוקרטיה מתקדמת והמשמר החברתי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker