מדריך לח"כים המתלבטים: כל התשובות לשאלות שלכם על חוק הריכוזיות

חברי ועדת הכספים יצביעו בשבוע הבא על החוק "שהולך לשנות את פני הכלכלה הישראלית" ■ התשובות לשאלות שהם מעלים בימים אלה פורסמו בעמדת המיעוט של גל הרשקוביץ, חבר ועדת הריכוזיות וראש אגף התקציבים במשרד האוצר

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

לכל הטענות שמצדדות בהמשך שלטון התאגידים הגדולים ואילי ההון גם לאחר קיצוץ חלקי של כוחם, כבר ניתנו תשובות בוועדת הריכוזיות. הדיון הפנימי נחשף במהלך ישיבות הוועדה ובהצעות המיעוט של גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שהיה חבר בוועדת הריכוזיות.

בנוסף לדיון המתמקד בגודל הפירמידות, שכיום מוסכם כי יש להעמידן על שתי קומות, כפי שהציע הרשקוביץ, הציעה עמדת המיעוט שלו הצעות חשובות נוספות. בהן, להחמיר את ההפרדה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות, למנוע לחלוטין עסקות בעלי עניין ולהחמיר את הרגולציה על גופים מוסדיים שמקצים אשראי, כך שתהיה לפחות זהה בחומרתה לרגולציה על הבנקים. בימים אלה דנים חברי ועדת הכספים בעניין וביום שני הקרוב יחלו ההצבעות בעניין.

להלן השאלות והתשובות מתוך הוועדה:

טענה: החובה למכור תאגידים פיננסיים ו\או ריאליים אינה מציאותית משום שלא יימצאו קונים ולראיה, תאגידים פיננסיים אחדים מוצעים למכירה זה זמן רב מבלי שנמצא להם קונה.

א. בעלי השליטה יכולים למכור את אחזקותיהם לציבור באמצעות הנפקת מניותיהם בשוק ההון, וזאת כתחליף למכירת זכויות השליטה כמקשה אחת. בנוסף, ניתן לעניין בהשקעות אלו משקיעים זרים.

ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץצילום: תומר אפלבאום

ב. בעקבות מסקנות ועדת בכר, שהורתה לבנקים למכור את אחזקותיהם בתאגידים פיננסים, ניתנו חמש שנים כתקופת מעבר לצורך ביצוע מכירות אלו. בפועל, נדרשה תקופה קצרה משמעותית לצורך מכירת כלל האחזקות, ובמחירים גבוהים שביטאו רווחים נאים לבנקים. בנוסף, גם בעקבות מסקנות ועדת ברודט עלתה טענה זו ולמרות זאת נמכרו אחזקות בהיקפים משמעותיים בהרבה ומעבר למגבלות שהוטלו שכללו חברות כגון כלל, כור, אמפא ועוד.

ג. האחזקה בתאגידים אינה בשיעור של 100% אלא מבצרת שליטה באחוזים נמוכים בהרבה. לפיכך, היקף ההון שיימכר מבטא שיעור נמוך מסך שוק ההון הישראלי.

טענה: המלצות אלו יפגעו באפשרות בעל השליטה למכור את השליטה לקבוצה עסקית אחרת שהייתה מוכנה לשלם פרמיה גבוהה עבור השליטה.

הסיבה העיקרית לכך שקבוצות עסקיות גדולות מוכנות לשלם פרמיית שליטה הגבוהה ממחיר השוק נובעת מכך שהשליטה תאפשר לקבוצה להסיט ערך באופן שיאפשר להן להנות מתועלות אישיות. האופן שבו בעל השליטה הנוכחי מתמחר את פרמיית השליטה נובע מהיוון התועלות האישיות הצומחות לו מהשליטה אך כפי שאוזכר לעיל, אין לראות ציפיות לתועלות אישיות אלו, זכות קנויה של בעל השליטה .

טענה: מגבלות המונעות אשראי מקבוצות עסקיות גדולות יביאו לכך שהזדמנויות השקעה יעילות התורמות לכלכלת ישראל, לא תוכלנה להתממן.

בהתבסס בין היתר על חוות דעת היועץ המקצועי לוועד, פרופסור לוסיאן בבצ'וק:

א. מקורות השקעה זרים - במידה שהזדמנות השקעה מסוימת של קבוצה עסקית אכן יעילה, הקבוצה תוכל לגייס מימון לצורך ביצוע ההשקעה ממקורות אחרים שאינם קופות הגמל וחברות הביטוח, לרבות מקורות מימון מחוץ לישראל. כמובן שייתכן כי מקורות מימון מחו"ל יציבו דרישות מחמירות יותר, בהתייחס להתניות חוזיות ולבטוחות, מאשר קופות הגמל הישראליות ובכך ייתכן שכדאיות הפרויקט האמור תפחת.

עם זאת, פרויקט שכדאיותו הכלכלית לא תתאפשר כתוצאה מהתניות חוזיות של גורמי מימון אלטרנטיביים לקופת גמל מקומית שייתכן שאינה מקפידה על תניות חוזיות ראויות, נדמה כי אינו כדאי לכלכלה בראייה משקית. בנוסף, יש לציין כי על מימון חדש, החורג ממגבלות ההשקעה של נותני האשראי המקומיים, להיות מפוקח על ידי בעלי החוב הקודמים, למשל באמצעות התניות חוזיות שתיכללנה במכשירי החוב.

ב. הסטה לפירמות שאינן חלק מקבוצה עיסקית - המגבלות דווקא יפתחו פתח ויאפשרו לחברות ישראליות נוספות, שאינן חלק מקבוצה עסקית גדולה, לנצל הזדמנויות עסקיות אלו ובכך להגביר את התחרותיות בענפים רבים במשק.

טענה: המשקיעים והחוסכים בקופות הגמל לא ייהנו מהזדמנויות ההשקעה של הקבוצות הגדולות בשל מגבלות הלווים.

לעניין טענה זו, אין בידי מגבלות ההשקעה שיחולו על קופות הגמל בכדי לפגוע ביכולת השאת התשואות על כספי המשקיעים בקופות הגמל וזאת משום שאין כל בסיס להנחה כי השקעות נוספות בקבוצות העסקיות טומנת בחובה תשואה הגבוהה מהתשואה הממוצעת של הקופות 85 ובסיכונים נמוכים יותר.

טענה: מגבלות ההשקעה יגרמו לכך שלקופות הגמל לא יהיו אפיקי השקעה לכספים שהתפנו. היכן הן ישקיעו את הכסף העודף?

בפני קופות הגמל עומד מגוון רחב ביותר של אפיקי השקעה פוטנציאלים. סביר כי מגבלות השקעה מחמירות יביאו לפיזור סיכונים רחב יותר של הקופות וכפועל יוצא להשקעה נרחבת יותר בחברות ישראליות שאינן נמנות על הקבוצות העסקיות או להשקעה נרחבת יותר בחו"ל, לרבות השקעה בתאגידים הנסחרים בבורסות חו"ל ובאגרות חוב ממשלתיות של מדינות ברחבי העולם.

טענה: מגבלות ההשקעה יפגעו ביכולת הקבוצות העסקיות למחזר את חובן ובכך יביאו להפסדים כבדים לבעלי החוב מהציבור, ובראשם קופות הגמל וכספי החיסכון.

בפני הקבוצות העסקיות עומדות חלופות נוספות לקבלת אשראי, ובכלל זה לצורך מחזור חובן, לרבות פנייה לגופים פיננסים בשווקים הגלובליים. במידה שקבוצה עסקית תצליח למחזר את חובה באמצעות מקורות מימון מחו"ל, יהיה בידיה לעמוד בהחזרי החוב לבעלי החוב, לרבות לקופות הגמל. במידה שהקבוצה העסקית לא תצלח בגיוס אשראי בחו"ל, נשאלת השאלה האם זה לטובתן של קופות הגמל הישראליות לקנות איגרות חוב חדשות של הקבוצה העסקית לצורך קבלת החזר על איגרות חוב קיימות.

סביר כי אם קבוצה עסקית לא צלחה בגיוס אשראי ממקורות זרים, תהיה זו תוצאה של בחינה דקדקנית בידי אותם גופים זרים של נכסיה אל מול החוב המצריך מחזור והסקת מסקנה כי מתן הלוואה לאותה קבוצה אינה כדאית. ייתכן שבמקרה זה, עדיף כי קופת הגמל תכיר בכך שהלווה אינו ראוי לקבלת אשראי בתנאים המאפשרים את המשך פעילותו, ותבין כי עדיף להביא לפירוק החברה ולניצול ערך נכסיו הנוכחיים על פני דחיית הקץ באמצעות מחזור מסוכן של החוב ותקווה לימים טובים יותר.

טענה: השינוי המוצע על ידי הוועדה במבנה הקבוצות העסקיות יצריך חברות ובעלי שליטה להשקיע הון על מנת לקפל שכבות בפירמידה והון זה יכול שימומן על ידי הלוואות מקופות הגמל וחברות הביטוח. הטלת מגבלות מחמירות תפגע ביכולת קיפול שכבות הפירמידה ע"י החברות האם.

זו תוצאה חיובית שכן הסטה מהחזקה בחברות באמצעות הון, במקרה זה החזקות הציבור, להחזקה הממומנת על ידי חוב, רק תגביר את רמות המינוף ועל כן תהיה תוצאה בלתי רצויה להמלצות בפרק מבני האחזקה. מצב זה ייאלץ את בעלי השליטה שלא יוכלו למצוא מקורות הון למימון רכישת החברות שבשליטתם למכור את גרעיני השליטה שלהן לגורמים שמחוץ לקבוצה העסקית, וכך יתרמו להקטנת הריכוזיות במשק.

טענה: כללי ההשקעה לגופים הפיננסיים באיגרות חוב לא ממשלתיות, שנקבעו על ידי הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון, בעקבות ועדת חודק, די בהם כדי להפחית את הסיכון הסיסטמי ועל כן אין צורך במגבלות מחמירות.

כללי השקעה אלו אכן מונעים מהגופים הפיננסיים רכישת חוב המלווה בתשקיף שחסרות בו תניות חוזיות ראויות כפי שנקבעו בוועדת חודק. עם זאת, כללים אלו לא הגבילו את הגופים הפיננסיים מרכישת אגרות חוב שהונפקו טרם כניסת הכללים לתוקף או איגרות חוב המונפקות כהמשך לסדרה קיימת המבוססת על תשקיף שהתפרסם טרם כניסת הכללים לתוקפם. ועל כן כללים אלו אינם מונעים באופן מלא רכישת איגרות חוב שאינן עומדות בתנאים המחמירים של ועדת חודק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker