פרופ' רמי פרידמן: "נזרקתי מדירקטוריון לאומי כי שאלתי שאלות" - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' רמי פרידמן: "נזרקתי מדירקטוריון לאומי כי שאלתי שאלות"

פרופ' רמי פרידמן דיבר בכנס בנושא הון-שלטון-עיתונות בישראל על חוויותיו בדירקטוריון בנק לאומי בשנות ה-90 ■ ח"כ משה מזרחי: "מעגל קטן של אנשים יושבים בדירקטוריונים למרות ניגוד עניינים"

67תגובות

פרופ׳ רמי פרידמן, דיקן מינהל עסקים במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ובשנות ה-90 יו"ר הוועדה לבחינת יחסי הון שלטון בישראל, סיפר הבוקר (א') בפאנל שנערך במסגרת כנס לסוגיות ההון-שלטון-עיתונות בישראל שאירגנה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת בהנחיית כתב TheMarker צבי זרחיה, על חוויותיו בדירקטוריון בנק לאומי בשנות ה-90. פרידמן סיפר כי היה חבר בשלושה דירקטוריונים בבנקים, אבל בנק אחד, בנק לאומי, "העיף אותי מהדירקטוריון אחרי שנה וחצי בגלל ששאלתי שאלות".

לדבריו, "כשנה אחרי שנכנסתי לתפקידי בבנק, הביא יו"ר הדירקטוריון לאישור את שכרם של חברי ההנהלה. שאלתי אם יש דיון, אמרו לי שלא, צריך רק לאשר. ביקשתי סליחה ואמרתי שאני דורש דיון, כי בבוא יום פקודה יגידו שאני הצבעתי בעד. אמרו לי שלא מקובל לראות את החוזים לפני. בסופו של דבר התוצאה היתה שבסוף העבירו לי והערתי כמה הערות. חודש וחצי אחרי זה אמרו לי שיש בעיה ביחס בין נשים לגברים בדירקטוריון וצריך להעביר אותי מתפקידי, אבל בסופו של דבר שמו במקומי גבר ולא הכריחו אותו ללבוש שמלה".

ניר קידר

פרידמן התייחס לפרשת בנק לאומי והכוונה למחוק לאיש העסקים נוחי דנקנר חוב בחברת גנדן של 150 מיליון שקל. "אם מישהו הוא נציג ציבור, תקום ותגיד את דברך. תגן על הציבור. אבל זה לא קל, כי אומרים לך מי אתה שתפריע את השקט. נתקלתי לא פעם בדיונים ברמות הגבוהות ביותר של בנקים או חברות כלכליות אחרות שבהם אמרו שמר זה וזה לא נותן בטוחות, אבל אנחנו סומכים על שמו ולא לוקחים ממנו בטוחות - כי זו תהיה הצבעת אי אמון.

"הכוונה היא - אנחנו נותנים לאותם אנשים כי אנחנו מכירים אותם. אם נציגי ציבור רוצים להגן על הציבור - ואני לא בטוח שהם רוצים - הם צריכים כוח כדי לא לאשר, והדבר היחיד שייתן להם את הכוח הזה הוא שהם יוכלו להגיד שאם לא ננהג כך, אנחנו עשויים לשבת בבית סוהר. הם צריכים לדעת שיש מי שאוכף את המחויבות שלהם". מבנק לאומי לא נמסרה תגובה לדברים.

"איפה היו ראשי הבנקים?"

"יש כאן מעגל קטן של אנשים, זו אליטה גם של רואי חשבון ועורכי דין, ואותם אנשים שיושבים בדירקטוריונים למרות שהם במצב של ניגוד עניינים, שעושים מה שהם רוצים בכספי ציבור. בכמה תיקי חקירה שניהלתי נדהמתי באיזו קלות יכולים אנשים לקבל מהמקורבים שלהם, חברי המועדון, סכומי עתק ובאיזו קלות הם מכניסים את ידם לנכסים אסטרטגיים בלי להשקיע אגורה אחת מכספם שלהם", אמר בכנס ח"כ משה מזרחי (העבודה), לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה.

ינאי יחיאל

מזרחי התייחס לאשראי שקיבל דנקנר מהבנקים ושאל: "איפה היו ראשי הבנקים? תראה את סיפורי דנקנר השני (דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר - נ"ט), שמוגש נגדו היום כתב אישום. הם פשוט נוהגים בכסף שלנו בקלות ראש. אנחנו כציבור לא מעניין אותם".

ראובן אברג'יל, ממייסדי הפנתרים השחורים, אמר בפתיחת יום העיון כי מאז שפורסם דו"ח שהוכן לבקשת מבקר המדינה על הליקויים ביחסי ההון והשלטון, לפני כשנה, החמירו הליקויים הקשורים בכך. "ההידרדרות עלולה להוביל לפגיעה בדמוקרטיה. מי שחשב כי השינוי יבוא מיד עם מאורעות המחאה החברתית טעה", אמר אברג׳יל.

לדבריו, "גם היום יש מי שמסית נגד המחאות ומתאר את אנשי המחאות כמי שרוצה להצית אש. אבל אנשי המחאה מנסים להנמיך להבות. את האש הציתו אותו קומץ שמחלל את הערבות ההדדית. אנחנו כאן על מנת להתריע ולהגיד - אין אדם שיוכל למנוע את ההתעוררות של הציבור. כרגע הפסימיות שולטת בכיפה. השליטים כמו עידן עופר, יצחק תשובה ונוחי דנקנר ממשיכים בשלהם. הדיונים הבאים יעסקו בצורך באלימות כדי להביא שינוי, וזה לא איום אלא התראה".

הראיון שקיימה הבוקר העיתונאית קרן נויבך עם עו"ד פיני רובין בתוכנית סדר יום ברשת ב' הצליח להכעיס את משתתפי הכנס. בראיון טען רובין כי הציבור לא יכול להביע עמדה בפרשת מחיקת החוב של דנקנר. "בעצם אולי אסור לנו להצביע גם בבחירות, כי רק האוליגרכיה שמבינה צריכה להצביע", הגיב פרידמן. גם מזרחי התייחס לראיון עם רובין ואמר: "זה מרתיח, הוא מדבר על ההמון כאילו אינו מבין שום דבר".

ח"כ משה מזרחי, יו"ר הוועדה למאבק בשחיתות בכנסת, התייחס גם לעובדה שרגולטורים בכירים עוברים לאחר סיום תפקידם לכהן בתפקידם בכירים בחברות שעליהם פיקחו. "החתול והשמנת נמצאים יחד באותו מקום", אמר מזרחי. "אני הצטיינתי ועברתי קורס דירקטורים, אבל אף אחד לא רצה למנות אותי לדירקטור. זו אחת החרפות, זו תת תרבות שלטונית שהתפתחה אצלנו בארץ, יש כאן מנגנונים שעובדים נגד הרגולטורים".

לא פירמידה - מגדל קלפים

חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק, חברת הוועדה לבחינת הון שלטון וסגן ראש עיריית רעננה, אמרה כי צריך לפקח במיוחד על סוגיית מינוי הדירקטורים במוסדות הפיננסיים. "צריך לבדוק איך ממנים אותם ומי בכלל מציע אותם", אמרה פולישוק. "אמנם היה שיפור בזה, אבל עדיין התוצאה היא גרועה. אני הודעתי כי אני מתפטרת מתפקידי כסגן ראש עיריית רעננה כי אני לא מוכנה לתת יד לבזבוז כספי ציבור. בנקים צריכים לתת הלוואות רק מול ביטחונות, ואם ההסכם קובע שקודם צריכים להחזיר את ההלוואה ורק אחרי זה למשוך דיווידנדים, אז מישהו צריך לפקח על זה".

פולישוק התייחסה לבעיות של החברות שבשליטת דנקנר ואמרה כי אין טעם לכנות אותן פירמידות. "הפירמידה של מצרים מחזיקות מעמד המון זמן, אבל כאן מדובר על מגדל קלפים. מה שקורה לאימפריה של דנקנר התרחש בגלל שבנו מגדל על אוויר. השלטון לא עשה את תפקידו״.

פולישוק הוסיפה כי כדי לטפל בבעיות צריך לדאוג ליותר שקיפות מול הציבור. "הבסיס להכל זה שקיפות. מחיקות והסדרים כל הזמן היו. זה לא שנשנה סדרי עולם. אבל על ידי שקיפות אפשר להציף את זה. פעם זה היה נסגר בחדרי חדרים, היום בזכות התקשורת היותר פעילה אנחנו יודעים הכל".

מלי פולישוק־בלוך
עופר וקנין

פולישוק התייחסה גם לדרישה מנבחרי ציבור ופקידים להגיש הצהרת הון. פולישוק הציעה להקים גוף מרכזי אחד, ובעיקר לבחון את הפער בין נכסי של נבחר הציבור לפני ואחרי כהונתו הציבורית. "אני למשל יוצאת עם פחות כסף מאז שנכנסתי לתפקידי, כי כל ההוצאות עלי״, אמרה פולישוק.

אריה אבנרי, יו"ר תנועת אומ"ץ, ביקש לשים דגש על תפקידה של העיתונות בנושא המאבק בקשרי ההון שלטון. "זה לא רק הון שלטון, אלא גם עיתון. נתקלתי בתופעות איומות של פסילת כתבות בעבודתי כעיתונאי בגלל שהן פגעו בבעלי הון. לכן, החלטתי לפעול בשתי זירות מקבילות - לפרסם ספרים ולקחת סיכון אישי, ובמסלול שני: להקים עמותות נגד שחיתות".

לדבריו, "צריכים לדון באיך משפחת דנקנר צברה את כספה. היא קיבלה זיכיונות לחציבת מלח, וברוב חוצפתם, כשהיו צריכים להחזיר, הם רצו פיצוי נדיב על הקרקעות להפשרה לבנייה. תעשיות המלח שימשו בסיס לרכישת הפועלים על ידי דנקנר. זה כולם חבורה אחת שמתרועעות יחד. דנקנר לא שונה מאחרים כאן. מי שמצפה למהפכה גדולה משלה את עצמו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#