"החיים בישראל מושפעים לרעה מהעוצמה שיש לבעלי ההון על השלטון" - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החיים בישראל מושפעים לרעה מהעוצמה שיש לבעלי ההון על השלטון"

ועדת הבחירות אסרה על "ארץ חדשה" לציין בפתק ההצבעה כי הם נלחמים בשלטון ההון, בטענה שאין ודאות כי הוא קיים - אך חברי הוועדה שדנה בנושא חושבים אחרת ■ מבקר המדינה: "העניין לא ירד מסדר היום של המבקר הנוכחי"

56תגובות

"בישראל יש שלטון של אוליגרכיה כלכלית. יש כאן ממשל כלכלי, שמי ששולט בו הן בעצם כמה משפחות שמנקזות תחת ידן חלק גדול מהמשאבים של ישראל" - כך אמר היום פרופ' עמנואל גרוס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהיה חבר בוועדת הון-שלטון שהוקמה ב–2010 על ידי מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.

הוועדה, בראשות פרופ' רמי פרידמן, קבעה ביולי 2012 כי "בעלי ההון בישראל משמרים את כוחם הכלכלי ומעצימים אותו באמצעים פוליטיים ושלטוניים. התופעה ניתנת לכינוי כקפיטליזם של מקורבים או אוליגרכיה ישראלית".

פרופ' גרוס נזכר בפעילות הוועדה בעקבות החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית השבוע לאסור על מפלגת ארץ חדשה, בראשות עו"ד אלדד יניב ‏(שהיה חבר אף הוא בוועדת הון־שלטון‏), לרשום בפתק ההצבעה של המפלגה את המשפט "החזית להפלת שלטון ההון".

לדבריו, "כתוצאה מהקשרים טובים שמספר משפחות הצליחו ליצור, הן זכו לכך שיותר ויותר נכסים ציבוריים עברו לידיהן, על חשבון אי חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים שלנו". גרוס, שהשתתף במשך כשנתיים בישיבותיה של ועדת הון־שלטון, מודה שהופתע מעוצמת והיקף בעיית ההון־שלטון בישראל. "הדבר מתבטא, למשל, בכך שחלק מהאוליגרכים האלה קיבלו פטור מחובת מכרז במכרזים ממשלתיים, אף שהיתה צריכה להתקיים", הוא טוען.

111

"דוגמה נוספת היא הפרטה של תשתיות", אומר גרוס. "לא כל ההפרטות שבוצעו בישראל היו צריכות להתקיים, אבל בלחצם של האוליגרכים הישראלים נעשו הפרטות, כשהתוצאות היו כמעט ידועות מראש. רק עכשיו אנו מתחילים לגלות את היקף המעורבות של אנשי השלטון למען האוליגרכים. חלק מזה תלוי ועומד בבתי משפט, כמו בהולילנד.
"אלה הן דוגמאות בודדות של אותה חדירה שלילית של מקורות הכוח הכלכליים לתחומי המינהל השלטוני. הם פועלים גם באמצעות לוביסטים שמצליחים משום מה לייצג את האינטרסים של אדוניהם בכנסת בצורה מסוכנת. הובאו בפני הוועדה דוגמאות לכך שח"כים "נקנו" על ידי הלוביסטים, ושהצליחו להכתיב תוצאות הרצויות ללקוחות שלהם".

לדברי גרוס, הוועדה התריעה כי מפגשים שמנהלים אנשי ההון עם נושאי משרה שלטוניים מנכ"לים או שרים נעשים נעשים ללא שקיפות. לטענתו, בעלי הון מבקשים פגישות דחופות עם שרים ומנכ"לים, והדלתות נפתחות בפניהם באופן די מהיר ללא חובת תיעוד ושקיפות במפגשים. יתרה מכך, כיום גם אין איסור שהפגישות האלה ייערכו מחוץ למשרדים של השרים.

"לכן, דרשנו תיעוד מלא וכן שהמפגשים הללו יעשו לא במקומות פרטיים, אלא במשרדי השרים, ושגם אנשי המקצוע מהמשרד יהיו נוכחים בהם", אומר גרוס. "גם דרשנו תיעוד מלא של כל דיוני ועדות התכנון והבנייה ברשויות המקומיות".

גרוס מזהיר כי "אם לא נפסיק את ההתערבות של ההון אצל אנשי השלטון או לא נסדיר את המגעים ביניהם - האופי הדמוקרטי של השלטון עלול להיפגע ומי שישלוט הם בעלי ההון ולא נבחרי הציבור".

מורן מעיין

החובות מתחילים בפריימריז

ד"ר דורון נבות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שהיה אף הוא חבר בוועדת הון־שלטון, אומר כי "החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית היא אבסורד. ברור שבישראל יש בעיה של הון־שלטון ושיש השפעה מוגזמת של ההון על השלטון. החיים בישראל מושפעים לרעה מהעוצמה המופרזת שיש לבעלי ההון".

נבות מוטרד מכך ש"אנו נמצאים במציאות שבה העוצמה הפוליטית מרכז הכובד של מי שקובע מה יקרה בחברה הישראלית הם לא המוסדות הנבחרים והדמוקרטיים, אלא מספר מצומצם מאוד של בעלי הון. כתוצאה מכך, מתקבלות החלטות על ידי השלטון במדינה שמשרתות את האינטרסים של קבוצה מצומצמת של אנשים על חשבון טובת הציבור".

לדעת נבות, להשפעה המופרזת של בעלי ההון על סדר היום הציבורי יש השלכות על כל תחומי החיים ישראל. הוא מצביע, בין השאר, על השפעה על בחירת חברי הכנסת - כשלבעלי הון יש הרבה יותר השפעה בקביעת רשימת המועמדים למפלגות. זאת, מכיוון שהתמודדות בפריימריז היא יקרה ודורשת מהמועמדים לחזר אחר קבלת תרומות בהיקף גדול. לטענתו, מצב זה גורם לכך שמי שרוצה להיבחר למקומות גבוהים ברשימות המפלגתיות, שוקל מה יסתדר עם האינטרסים של בעלי ההון.

"פוליטיקאים יודעים שאם יציגו אג'נדה סוציאליסטית ושוויונית מדי, הם לא יקבלו תרומות ולא יגיעו למקום ריאלי בפריימריז", אומר נבות. "הרכב חברי הכנסת השרים יוצר הטיה מראש של אנשים שיותר קרובים לתפישת עולמם של בעלי ההון. יש גם הטיה מובנית בתוך מערכת השיקולים של מקבלי החלטות, עד כדי שיש כאלה החושבים מבעד הפריזמה של בעל ההון. למשל: חוק הרווחים הכלואים שהעניק הנחה בתשלום מס לחברות.

ללא קרדיט

"בנוסף יש משאבים ציבוריים ששייכים לציבור. אבל, אפילו בדיוני ועדת ששינסקי להעלאת תמלוגי הגז, שנתפשה כמאבק מוצלח בהון, הושמעה הנחת עבודה שיש לקבל כמובן מאליו את האינטרסים של בעלי ההון ושצריך לעודד את בעלי ההון, ואם נתייחס לאנרגיה כמשאב ששייך לכלל הציבור, אז לא נמצא משאבי טבע".

מושכים בחוטי התכנון והבנייה

דוגמה נוספת שמעלה נבות היא "פיקוח על שוק ההון ועל בתי השקעות ומוסדיים ומה הם עושים עם כספי הפנסיה. כיום כל הדברים הללו לא מטופלים כמו שצריך כי יש הפנמה והזדהות של הרגולטורים עם תפיסת העולם שמשרתת את האינטרסים של בעלי ההון. יש מקרים שבהם המערכת הציבורית ומערכות שלטוניות אחרות לא מספיק דואגות לאינטרס הציבורי כי יש להן שיקולים שמוטים לטובת בעלי ההון. יש לשנות את זה מהיסוד".

גם הח"כ לשעבר מלי פולישוק־בלוך ‏(העבודה‏), שגם היתה חברה בוועדת הון־שלטון, אומרת כי "אחרי שהוועדה בדקה את הנושא, אני יכולה לומר בוודאות שיש קשרי הון־שלטון מהסוג הגרוע ביותר בישראל, מהסוג שפוגע בבסיס הדמוקרטי.

בתחום הנדל"ן, למשל, יש השפעה רבה של בעלי הון על הפקידות העוסקת בתכנון ובנייה במישור המקומי. פרשת הולילנד היא הדוגמה הכי בולטת שבית המשפט נדרש לה".

ניר קידר

המלצות ועדת הון־שלטון הוגשו לפני חצי שנה למבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס, אך לא קודמו. ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "העניין לא ירד מסדר היום של המבקר הנוכחי, יוסי שפירא. המשרד יקיים בקרוב יום עיון בנושא הון־שלטון, והמבקר שפירא ביקש מחברת הוועדה פולישוק־בלוך לארגן אותו".

ועדת הבחירות תאשר ל"ארץ חדשה" הכינוי "החזית להפלת שלטון ההון"

מליאת ועדת הבחירות המרכזית תתכנס היוםלוודא אחר הצהריים כדי לאפשר למפלגת "ארץ חדשה", בראשות עו"ד אלדד יניב, לרשום על פתק ההצבעה שלה: "ארץ חדשה - החזית להפלת שלטון ההון בראשות אלדד יניב ורני בלייר". האות של המפלגה החדשה בפתק הוא ז'.

על פי החוק, מליאת ועדת הבחירות המרכזית מאשרת את הכינויים והאותיות של הרשימות שאושרו להתמודד בבחירות. כך למשל האות והכינוי שאושרו לליכוד הן "מחל־הליכוד ישראל ביתנו בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה". שלשום אסרה מליאת הוועדה, שבה חברים 36 נציגי מפלגות, את הכינוי "החזית להפלת שלטון ההון". בעקבות כך, איים יניב להגיש עתירה לבג"ץ.

סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יהודה אבידן, נציגה של ש"ס בוועדה, הוא שהעלה את ההתנגדות לכלול את המילים "החזית להפלת שלטון ההון", בטענה שהוא לא יודע אם יש שלטון הון בישראל וכי מדובר בהטעיית הציבור.

"אני חשבתי שאין זה ראוי שוועדת הבחירות המרכזית תאשר לקבוע בפתק ההצבעה הרשמי את המשפט ולכן הצעתי לבטלו", אמר אבידן. "אבל מאחר שההחלטה פירסמה את יניב, אנו נהפוך אותה היום. אם יניב משתמש בהחלטה כדי לבצע בדיקה, נשאיר אותו ברמת הבדיקה".

דובר ועדת הבחירות, גיורא פורדיס, אמר כי "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, החליט ביום ראשון לזמן לדיון חוזר את ועדת הבחירות המרכזית בנושא פסילת חלק מהכינוי של ארץ חדשה. רובינשטיין סבור שאין מניעה משפטית לכינוי שביקשה המפלגה, וכך גם מסר גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד אהוד שילט, בדיון בוועדה. לכן מליאת הועדה זומנה לדיון חוזר בהחלטה לפסול חלק מהכינוי של ארץ חדשה.

יניב אמר בתגובה כי "כדאי ששלטון ההון יפנים שאנו הולכים להילחם בו בלא פחד בכל מקום שהוא ישתלט. כדאי שהפוליטיקאים הישנים יפנימו שהשלטון שלהם נגמר ואנו נעמוד מולם כחומה בצורה. אם חברי ועדת הבחירות לא היו מבטלים את החלטתם היינו עותרים לבג"ץ".

סגן יור ועדת הבחירות המרכזית, יהודה אבידן (ש"ס), שהגיש מלכתחילה את ההצעה לאסור על יניב להשתמש במילים "להפלת שלטון ההון" תמך אתמול בהצעה לאפשר ליניב לרשום את המילים הללו בפתק ההצבעה של מפלגת "ארץ חדשה". אבידן הסביר כי "החלטנו לבטל את ההחלטה הקודמת לאחר שיניב עשה מכך פרובוקציה".




 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#