דו"ח הריכוזיות

פישר: "להגביל את היכולת של הסקטור העסקי להשפיע על המערכת הפוליטית"

ועדת הריכוזיות תמליץ: מיגבלה על פירמידות ב-3 קומות; הרף של חברה ריאלית גדולה הורד ל-6 מיליארד שקל ■ נתניהו: "אני נגד מונופולים וקרטלים ויש לנו מסגרת לטפל בזה" ■ "רמת הריכוזיות בישראל גבוהה יותר מרוב מדינות מתוקנות אחרות והיא מקשה על התחרות" ■ שטייניץ: "מסקנות הוועדה יובילו לצמצום ריכוז הכוח הכלכלי ולהיעלמות תופעת הפירמידות"

ערן אזרן
אורה קורן
ערן אזרן
אורה קורן

"מדובר על עבודה פורצת דרך בתחומים חדשים לא רק בארץ אלא בעולם כולו" - כך אמר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים מיוחדת שכונסה להצגת המלצותיה הסופיות של הוועדה להגברת תחרות במשק ("ועדת הריכוזיות"). "אנחנו עושים דברים שקשורים בהרבה תחומים לא בעתות משבר על מנת להעלות את יכולותיה של ישראל ולהתאימם לעתיד. בשנת 2010 חשבתי שחייבים לטפל בבעיה שמטרידה את ישראל - רמת הריכוזיות. היא גבוהה יותר מרוב מדינות מתוקנות אחרות והיא מקשה על התחרות. התחרות מורידה מחירים, משפרת שירות ומבטיחה צמיחה. התחרות במשק אינה מספקת".

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים  - לחצו כאן

"אני נגד מונופולים וקרטלים ויש לנו מסגרת לטפל בזה. הממונה על ההגבלים מטפל בחוסר תחרותיות בענף מסוים. רציתי להקים את הוועדה בגלל מניעת תחרות על ידי השתלטות אופקית. מי שיש לו בנק ופעילות עסקית - הוא יכול למנוע הלוואות ממתחרים. הפירמידות הן תוצאה של אנשים שצוברים כוח. השאלה אם הכוח מגיע לנקודה מסוימת שהוא פוגע בהמשלך הצמיחה. לכן ביקשתי מהוועדה לעשות את העבודה תוף כיבוד הסקטור העסקי שבלעדיו אין לנו שום דבר.

"אנחנו ניישם את ההמלצות. יהיה זמן של התאמה, אך בשורה התחתונה יש הגברה של התחרות במשק. התחלנו את עבודת הוועדה לא בתקופת משבר, ויש לו גם מרכיב נוסף - אנחנו משפרים את ההחלטות של מתן האשראי שייעשו רציונאליות ומיטביות יותר.

שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר במסיבת העיתונאים כי "מדובר על נקודת ציון בכלכלה הישראלית. יש בעיה מרכזית בריכוז הכוח אצל מספר ידיים ומספר קבוצות והתופעה הזו רעה. היא רעה לדמוקרטיה, כי ריכוז כוח כלכלי גדול  יכול להיות לו השפעה על הדמוקרטיה, אך היא רעה קודם כל לכלכלה. היא חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. להערכתי, מסקנות הוועדה יובילו לצמצום ריכוז הכוח הכלכלי ולהיעלמות תופעת הפירמידות.

19 מתוך 19 |
1 מתוך 19 |
2 מתוך 19 |

"אנחנו עושים שירות לכלכלת ישראל בתחום תעשיות מסורתיות ופיננסים. אני מאמין שהשוק ייפתח ליותר השקעות מחו"ל. התפתחות כלכלת ישראל משרתת את אזרחי ישראל, זה מעלה שכר וזה מקטין את האבטלה.

"מדברים הרבה על הון שלטון, הצעד הזה צפוי לצמצם את התופעה. אנחנו מטפלים בסוגייה הזו עם המון כבוד והערכה לסקטור העסקי המשקיעים והיזמים אך עם המון נחישות ותעוזה לעשות את הדבר הנכון. להקשיב נימוקים אבל לא להיכנע ללחצים. באחת הפגישות שהיה לי על הוועדה היה מסע לחצים משני הכיוונים, אמרתי – לא להיכנע לכל לחצים, לעשות את הדבר הנכון. ההון לא השפיע כאן על השלטון אבל גם ללא שמץ של פופוליזם ולנסות לרצות. הוועדה פעלה בשיקול דעת ואחריות כדי לתקן ולא לקלקל.

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, אמר כי "יש כאן שינוי של הגדלת התחרות במשק. התחלנו בזה לפני שהמשק היה במשבר. מרכיב נוסף הוא הגדלת הביטחון בחסכונות של אזרחי מדינת ישראל. משפרים את הרציונל בהשקעות. צריך להגביל את היכולת של הסקטור העסקי להשפיע על המערכת הפוליטית באופן לא מקובל. מכבדים את הסקטור הפרטי אבל זה צריך להיות במסגרת מקובלת על החברה".

"הדו"ח הזה מביא המלצות ביחס לריכוזיות בשלושה נושאים: הראשון - איך לקחת את הגורם של ריכוזיות רב ענפית, גורם של ריכוזיות בהפרטה, השני - הפרדה בין פיננסי וריאלי והשלישי - טיפול בפירמידות. חברי הוועדה עשו עבודה מקצועית ורצינית. הם גם נתנו למושפעים מההמלצות אפשרות להביא תגובות, לקחו את זה בחשבון ויש שינויים בדו"ח.

"באשר לריכוזיות, אנחנו צריכים כחברה ומדינה להמשיך ליברליזציה של היבוא. זה חשוב מאוד. יבוא חופשי במכס נמוך הוא טוב למדינה טוב ולחברות המקומיות. זה לא אינטואיטיווי אבל זה נכון. ההיסטוריה מוכיחה זאת. כך נעשה הרבה כדי לשפר את המצב הכלכלי".

משטיחים את הפירמידות

ועדת הריכוזיות ממליצה על מיגבלה של שלוש קומות על חברות פירמידה קיימות, כאשר על החברה השלישית יחולו מגבלות של חברת פער, כמו בהמלצות הביניים. דו"ח הביניים קבע מיגבלות על חברות פער ללא מיגבלת קומות הפירמידה. עוד המליצה הוועדה להוריד את הרף של חברה ריאלית גדולה מ-8 מיליארד שקל ל-6 מיליארד שקל.

יו"ר הוועדה ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני, הציג במסיבת העיתונאים את עיקר השינויים בהמלצות הסופיות של הוועדה.

בעניין ההפרדה בין נכסים ריאליים ופיננסיים, אמר שני כי "עשינו הפרדה בין אלה שפועלים היום לאלה שיפנו בעתיד. הורדנו את הסף לגבי העתיד ממחזור של 8 מיליארד שקל בנכס הריאלי למחזור של 6 מיליארד שקל או שהיקף האשראי שהוא צורך בישראל עולה על 6 מיליארד שקל. (לעומת מאזן הגדול מ-20 מיליארד שקל בדו"ח הביניים - א"ז).

"קבענו גם שלא יהיה מדובר רק מחזור מכירות, אלא גם בהיקף של כמה הלוואות אותו בעל נכס ריאלי השולט במשק. בנוסף, קבענו שההפרדה בנושאי המשרה בחברי הדירקטוריונים של חברות ריאליות ופיננסיות תצטרך להתבצע בתוך כשנתיים ולא ארבע".

פירמידות - "העקרנוות המנחים שלנו היו למנוע היווצרות של מבנים גדולים מדי וממונפים מדי. רצינו רגולציה שהיא פשוטה. לאחר השימועים, הגענו למסקנה שיישום מלא של ההמלצות עלול להיות מורכב ולהביא תופעות לא רצויות. החברות הסבירו שזה יביא עליהם מעמסה כבדה מדי. בנוסף, ההמלצות נתנו הרבה כוח למוסדיים, שטענו שיהיה להם קשה ליישם אותם. קיבלנו את החלטה לשנות את האסטרטגיה ולהשתמש בכלים פשוטים.

"ראשית, הגבלנו את מספר השכבות במבנה פירמידיאלי והבחנו בין המצב הקיים למצב בעתיד. המצב כיום הוא שיש פירמידות עם מספר לא מוגבל של שכבות. הוועדה ממלצה שבעתיד מבנה הפירמידה יוגבל לשתי רמות, בעוד שהפירמידות הקיימות יצטרכו להצטמצם לרמה של שלוש שכבות. כל החברות משכבה רביעית ומעלה יחויבו לקפל ולצמצם את השכבות. מדובר בכמה עשרות חברות שיצטרכו לעלות קומה או להימכר. כתוצאה מכך, לא ניתן גם יהיה לרכוש שליטה בחברה ציבורית אם תיווצר שכבה רביעית או יותר מזה.

"עם זאת, במידה שבעל השליטה ייחזיק בשרשור פחות מ-33% בחברת שנמצאות בשכבות הפירמידה, יחולו על החברות הללו כללים מסויימים וחמורים של ממשל תאגידי, כשביניהם שליש מהדירקטוריון יחויבו להיות דח"צים."

הגבלת אשראי לטייקונים - "אחת ההמלצות המשמעותיות היא להגביל את האשראי וההשקעה של הגופים המוסדיים בקבוצות הגדולות. הוועדה ממליצה לקבל את ניירות העבודה שהוכנו באוצר שמאמצות את מגבלות האשראי שקיימים כיום לבנקים. תפיסת העולם של שני המוסדות יהיו זהות מעכשיו".

ועדת הריכוזיות הוקמה באוקטובר 2010 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטיינץ. בראש הוועדה עמד מנכ"ל האוצר הפורש חיים שני, ובין חבריה היו יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, המפקח על הבנקים דודו זקן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל קרנית פלוג, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוגי'ן קנדל. בהצגת המסקנות הסופיות נכח בקהל גם פרופ' אריה בבצ'וק מאוניברסיטת הרווארד, היועץ המקצועי המרכזי של הוועדה.

במסגרת טיוטת הביניים המליצה להפריד בין בעלות על נכסים ריאליים "משמעותיים" (כמו חברות תפעוליות) לבין נכסים פיננסיים "משמעותיים" (כמו בנקים או חברות ביטוח); להחמיר את כללי הממשל התאגידי בחברות הנמצאות בתחתית הפירמידות של קבוצות עסקיות ("חברות פער")  ולהגדיר מחדש את הקריטריונים לביצוע מכרזים והפרטות ציבוריים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ