בבצ'וק: "ליצור כללים ייחודיים לחברות עם גרעין שליטה" - ריכוזיות המשק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בבצ'וק: "ליצור כללים ייחודיים לחברות עם גרעין שליטה"

(עדכון) לוקה אנריקה, מרשות ני"ע האיטלקית: "בפרלמנט באיטליה דרשו לפרק פירמידות" ■ פרופ' רנדל מורק, מאוניברסיטת אלברטה, שייעץ לוועדת הריכוזיות: "כשבנק שייך לקבוצה עסקית, יש סכנה שלא ילווה למתחריה"

5תגובות

(עדכון) פרופ' לוסיאן בבצו'ק, היועץ המרכזי של ועדת הריכוזיות ("הוועדה להגברת התחרותיות") הופיע היום בכנס מיוחד בנושא הריכוזיות שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים. בבצ'וק, שדיבר על נושא הממשל התאגידי, אמנם הצהיר בתחילת דבריו כי אין בכוונתו להתייחס למסקנותיה של הוועדה כל עוד לא הוגש הדו"ח הסופי שלה, אולם כמה מהדברים שנשא הצליחו להאיר לא מעט מהבסיס הרעיוני העומד מאחורי המלצותיה מעוררות הפולמוס של הוועדה.

עיקר התזה של בבצ'וק, פרופ' מאוניברסיטת הרווארד ואחד מהמומחים העולמיים בנושא הממשל התאגידי, מבוססת על אבחנה בין חברות בעלות גרעין שליטה (רוב החברות בישראל) לעומת חברות ללא גרעין שליטה (כדוגמת המדינות האנגלוסקסיות). בבצ'וק סבור כי יש לקדם סט של כללי ממשל תאגידי שונים לכל אחד מסוגי החברות.

"חברות עם בעלות מפוזרת, כאלה ללא גרעין שליטה מובהק, שונות מחברות עם גרעין שליטה", הסביר. "תופעה זו דורשת כללי ממשל תאגידי שונים, כלומר תקנות ייחודיות שיותאמו לכל אחד מסוגי החברות, כאלו שיהיו רלוונטיות לבעיות, לסיכונים ולמאפיינים השונים של כל אחת מהן".

לדברי בבצ'וק, קיימים הבדלים במאפיינים של שני סוגי החברות. "בחברה שיש בה גרעין מובהק לא ניתן להתחרות ולאתגר את השליטה עליה. לעומת זאת, בחברות ללא גרעין מובהק יש מאבק מתמיד על היכולת להגיע לידי שליטה. גם בעיית הסוכן (כלומר הנציגים של בעלי המניות – ע"א) שונה בכל אחת מהחברות. בעוד שבחברות עם גרעין שליטה חוששים מאופרטוניזם ומניצול של בעלי השליטה באמצעות הדירקטוריון, הרי שבחברות ללא גרעינים חוששים יותר משלטון של מנהלים".

בבצו'ק נאם במסגרת יומו השני של כנס בינלאומי בנושא ממשל תאגידי, פירמות משפחתיות וריכוזיות כלכלית שנערך בירושלים. אל הכנס הגיעו בכירי החוקרים מהארץ ובעולם, ובהם החוקרים המובילים מכלל האוניברסיטאות בישראל, וכן חוקרים מהאוניברסיטות המובילות בארה"ב, בריטניה, איטליה, קוריאה, קנדה ועוד. במסגרת הכנס, שמחר (ג') ייערך יומו האחרון, נערכו דיונים בנושאים של חברות משפחתיות, ניגודי עניינים בין בעלי שליטה למחזיקי מניות, ופירמידות ובעיית הריכוזיות בפרספקטיבה עולמית.

בבצו'ק הסביר כי יש לפעול לפיתוח שני סטים שונים של כללי ממשל תאגידי, שיהיו ייחודיים לשני סוגי החברות. "פיתוח כללים ונוסחות שיתאימו לשיטה אחרת מזו שבארה"ב ייעל את ההממשל התאגידי. לא נכון להפעיל כללים של בעלות מפוזרת במדינות שבהן נפוצה תופעה של פירמות משפחתיות וקבוצות עסקיות ששולטות באופן מוחלט. הן צריכות סוג שונה של פיקוח שיהיה רלוונטי עבורן", הסביר.

כדוגמה לצורך בשתי מערכות כללי ממשל תאגידי, הציג בבצ'וק את "גלולת הרעל". גלולת רעל היא טכניקה שבה נוקטים מנהלי חברות כנגד השתלטות עוינת. הטכניקה, שמעניקה לבעלי החברות יכולת להתגונן בפני הרוכש הפוטנציאלי, נפוצה בארה"ב - שם מתרחשות השתלטויות עוינות לעתים קרובות. "ישנן 55 תקנות שעוסקות ב'גלולת הרעל'. כלל התקנות אינן רלוונטיות לחברות עם גרעני שליטה שלא נאלצות להתמודד עם הסכנה של השתלטות עוינת", אמר בבצו'ק.

"להבדיל , בחברות עם גרעיני שליטה, הממשל התאגידי צריך לתור אחר פתרונות שמפרידים בין בעל השליטה לבין הדירקטוריון או כאלה שיכולים לתת למיעוט היכולת למנוע עסקות מסוימות. זה ברור שכל מערכת נוסחות של ממשל תאגידי לא תכסה לעולם את כל המקרים של ניצול, אך היא יכולה לנסות להתמודד עם בעיות שונות", הוסיף.

לוקה אנריקה: "בפרלמנט באיטליה דרשו לפרק פירמידות"

"ההגדרה של פירמידות היא מאוד מעומעמת, גם באיטליה" - כך אמר היום (ב') לוקה אנריקה, בכיר ברשות ניירות הערך האיטלקית, ביומו השני של כנס בינלאומי בנושא ממשל תאגידי, פירמות משפחתיות וריכוזיות כלכלית בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

אנריקה הרצה בנושא "רגולציה ורגולציה-עצמית בעסקות בעלי עניין", וסיפר כי "באיטליה יש בעיה מסורתית של ניצול על ידי פירמידות. הרגולציה באיטליה היתה רפה במהלך השנים ביכולת שלה להתמודד עם עסקות בעלי עניין. ב-2005 עבר חוק שחיזק את בעלי מניות המיעוט ואילץ אותם לאמץ קודים של ממשל תאגידי בהתאם למודל האנגלוסקסי".

לדבריו, "ההגדרה של פירמידות היא מאוד מעומעמת גם באיטליה. פירמידה היא חברה בורסאית ששולטת בחברה בורסאית אחרת. באיטליה רוב הדירקטוריון בפירמידה חייב להיות בלתי תלוי בכדי למנוע את עושק המיעוט.

"בעסקות בעלי עניין הדירקטורים צריכים להיות מעורבים במו"מ ויש להם קול וטו - אם הם מחליטים שלא נכון לבצע את העסקה - היא חייבת ללכת לאסיפה הכללית. כללי הממשל התאגידי המחמירים נוגעים לשכבה השלישית של הפירמידות (בדומה להגדרה של חברת פער על ידי ועדת הריכוזיות – ע"א).

"אישור עסקות בעלי עניין בפירמידה קשה יותר מאשר בחברות שאינן משתייכות לפרירמדיות, שכן הן נדרשות להליך אישור קשוח יותר. בנוסף, קיים קשר חזק בין פירמידות ובין אכיפה של רגולציה. בגלל הפיקוח, הדיון הציבורי ולחץ תקשורתי, הפירמידות אצלנו אוכפות בצורה הדוקה את החוקים שנקבעו.

"הפרלמנט החליט שאנחנו לא רוצים פירמידות יותר אצלנו. רשות ני"ע לא רצתה לאסור לחלוטין את הפירמידות. הפתרון שלנו היה להקשות ולהקשיח את הממשל התאגידי בפירמידות".

פרופ' ליכט: החובה של בעלי העניין היא נאמנות

פרופ' עמיר ליכט מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, המתמחה בדיני תאגידים וניירות ערך, נאם בכנס בנושא "הפרת חובות הנאמנות על ידי בעלי עניין". לדבריו, הרעיון מאחורי רגולציה הוא כוח. "יש שחקנים בעלי כוח שמנסים להגביל אותם. משילות היא רגולציה של כוח, הקצאתו ועיצובו. בכל חברה יש סכנה של התנהגות אופורטוניסטית המנסה למקסם את רווחיה. זו בעיה גם של שוק ההון.

לדבריו, "החובה של בעלי העניין היא נאמנות. האלמנט הבסיסי של נאמנות מגיע כבר מהמאה ה-11 - הפאודליזם. היו שם אנשים שהחלו לקחת תחת אחריותם כסף של אנשים אחרים. זה הבסיס של הנאמנות. משם החלה גם חוות הדיווח. המנהל נדרש לדווח מה הוא עושה עם הכסף".

"פירמידות משפיעות על הפוליטיקה" -  כך אמר היום פרופ' בן רוס-שניידר מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס ביומו השני של כנס בינלאומי בנושא ממשל תאגידי, פירמות משפחתיות וריכוזיות כלכלית בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית.

פרופ' רוס-שניידר הסביר על היכולת של פירמידות להשפיע על הפוליטיקה. רוס, שהתמקד במחקרו באמריקה הלטינית, הסביר כי במהלך ההפרטה באמריקה הלטינית יצרו תעשיות שלמות הנשלטות על ידי קבוצות עסקיות. "המדינות היו עסוקות יותר באיך לשנות את המערכות הפוליטיות ופחות ברגולציה על קבוצות עסקיות. הקבוצות העסקיות שם מתמקדות במוצרים בסיסיים כמו בנקים, משקאות קלים, אוכל, טלפוניה בירה וכו'. הקבוצות שם שולטות בחלק גדול מהתוצר הלאומי, והרבה מהן פועלות בשווקים אוליגפוליסטייים (מיעוט שחקנים)".

ערן אזרן

"מה שמעניין באמריקה הלטינית הוא שיש שם כמה ענקים של קבוצות עסקיות ומתחת שכבה גדולה של עסקים קטנים. הגדולים גדלו בהרבה ונהיו לענקים. רוב הקבוצות מעוניינות לשמור על פרופיל נמוך, אך יש כאלה שנכנסות לפוליטיקה (קרלוס סלים במקסיקו). בפעמים אחרות הן אומרות לפוליטיקאים אם תעזור לנו נסייע לך, ואם לא - נקשה עליך. הקבוצות לעיתים מקדמות חוקים שיעזרו להם להשיג יותר הטבות באמצעות השליטה בחברות".

ביחס לשליטה בתקשורת, הסביר רוס כי מקסיקו היא דוגמה טובה - שם הקבוצות שולטות במדיה ומשפיעות על השיח הציבורי. "לפעמים בעלי קבוצות מתנות סיוע לפוליטקאים בסיוע שלהם בקבלת מכרזים, הלוואות או תמיכה ממשלתית", הוסיף רוס-שניידר. "לעיתים הקבוצות הופכות מפלגות לקטנות ולחלשות. בנוסף, יש הרבה משרות שהן משרות פוליטיות. חלק מהנבחרים עצמם לפרלמנט הם אנשי עסקים, שמוכנסים לתוך הפוליטיקה. הקבוצות בוחרות באסטרטרגיה של השפעה פוליטית והופכות את המערכת הפוליטית לפגיעה. במקסיקו זה מאוד בולט".

"השוק מעניש את הפירמות הרבה יותר מהרגולטור"

קולין מאייר מאוניברסיטת אוקספורד נאם בנושא "סנקציות רגולטוריות ונזקי מוניטין בשווקים הפיננסיים". "רגולציה לא צריכה חוקים רק בספר אלא גם כפייה של הרגולציה עצמה, וזה חשוב לא פחות מהרגולציה. הרגולטור אינו מפרסם שיש חקירה נגד פירמה מסוימת, רק עם סיומה הוא מודיע על כך שהיתה חקירה ועל החלטתו.

"מאז המשבר הכלכלי עלה מספר הקנסות של הרגולטור בבריטניה בצורה משמעותית. גובה הקנסות גם עלה בצורה משמעותית. במחקר שלנו ניסינו לבדוק את הפגיעה במוניטין של החברה דרך התגובה בשוק. גילינו שיש קשר משמעותי ומובהק בין הקנס לבין הירידה בשוק. גובה הקנס שמטיל הרגולטור קטן לעומת כלל איבוד הערך של החברה לאחר מכן. הקנס מהווה בין 5%-10% מירידת השווי של הפירמה. המשקיעים למעשה, מענישים את הפירמה הרבה יותר מאשר הרגולטור. הקנס משפיע בצרה משמעותית יותר על חברות קטנות יותר.

"בדקנו מה קורה בחברה פרטיות לאחר הטלת הקנס. לא יכלנו כמובן לבחון את תגובת השוק, אך יכולנו לבדוק את השרידות שלהם. בדקנו מקרים שבהם הוטלו קנסות בין 2001-2007. השוונו את כלל המקרים לחברות דומות עם קריטריונים זהים. גילינו שחברות שהופעלו עליהן סנקציות לא שרדו ביחס גבוה בהרבה. 40% מחברות שהוטלו עליהם קנסות לא שרדו, בעוד שבחברות מקבילות השיעור נע בין 11%-14%.
"לכן, אני חושב שהיישום של המחקר והסנקציות הרגולטוריות בישראל צריכים להתמקד בפגיעה במוניטין של החברות. מי שרלוונטי במיוחד הוא המגזר הפיננסי – ששם יש חשיבות גבוה במיוחד למוניטין של האיש שמנהל כספים בעבור אחרים".

"בנק שנמנה על משפחה עסקית לא ילווה למתחריו"

קודם לכן, אמר פרופ' רנדל מורק מהאוניברסיטה של אלברטה קנדה  כי "אם בנק נמנה על משפחה עסקית קיימת סכנה שהבנק לא ילווה למתחריו. הדבר עלול לפגוע בהתנהלות התקינה של המערכת הכלכלית".  מורק, שמרצה בעניין ממשל תאגידי ומדיניות מוניטארית, הציג מחקר שערך: "בדקנו עשר בנקים גדולים ומי שולט בהם ב-44 מדינות בין 2001 ל-2010. ברוב המדינות יש גרעין שליטה בבנקים. בסין למשל, הממשלה שולטת ב-10 הבנקים הגדולים במדינה. את זאת השוונו למדינות שבהם אין גרעיני שליטה כמו ארה"ב, קנדה ובריטניה".

מורק פירסם לפני כשבע שנים יחד עם דניאל וולפנזון, וברנרד יאונג מאמר בשם "Corporate Governance, Economic Entrenchment and Growth". המאמר היה אחד הנדבכים החשובים בטיפול האקדמי בבעיית הריכוזיות, שעד סוף שנות ה-90 קיבלה מעט מאוד תשומת לב מחקרית. בין השאר נטען במחקר כי הריכוזיות מאטה את הצמיחה ואת החדשנות, מעוותת את הקצאת המקורות ויוצרת תנודתיות מקרו-כלכלית.
מורק, שהתמקד בקשר שבין ממדל תאגידי לבין היבטי מקרו-פיננסיים, טען כי קבוצות משפחתיות הנעזרות במינוף מצליחות להציג תוצאות טובות יותר בזמנים של שגשוג, אך הדבר עלעול להוות עבורם כרועץ בזמנים של שפל כלכלי.

מורק, שבחן במחקרו בין השאר את הניסיון האמריקאי בהתמודדות עם קבוצות פירמידיאליות, הדגיש כי בבנקים שנשלטים על ידי משפחות קיימת הקצאה פחות טובה של אשראי לעומת בנקים ללא גרעיני שליטה. הוא הסביר כי כללי ממשל תאגידי בארה"ב יזמה בשנות השלושים חיסלו את הקבוצות העסקיות הפירמידיאליות והפחית את הערך שנבע ממבנה השליטה הזה עבור בעלי השליטה.

בכר דודו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#