צפו בווידיאו

פרופ' ידידיה שטרן: הריכוזיות במשק היא פתח לשחיתות

בסרטון שהועלה לרשת לפני חודש טען סגן יו"ר המכון לדמוקרטיה, כי ישראל נהפכה בשנים האחרונות למדינה ריכוזית "באופן בולט" ■ לדבריו, הריכוזיות מעודדת קשרי הון-שלטון, גורמת להתנהלות לא כשרה ותורמת ליוקר המחיה בישראל ■ הפתרונות: התערבות רגולטורית משמעותית, הפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים וחיזוק הממשל התאגידי בחברות

ערן אזרן
ערן אזרן

>> לפני כחודש ימים, מתחת לרדאר והרחק מדפי העיתונות, הועלה לרשת סרטון בן עשר דקות על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבו שטח סגן יו"ר המכון, פרופ' ידידה שטרן, את עמדתו בעניין הריכוזיות במשק.

ידידה שטרן

בדברים שנשא שטרן, שהיו חריפים במיוחד ביחס להתבטאויות קודמות של אנשי אקדמיה, רגולטורים או גורמים עסקיים בנושא, קרא שטרן לפירוק של הפירמידות בישראל, להתערבות רגולטורית משמעותית בנושא הריכוזיות, להפרדה מוחלטת בין התחומים הריאליים והפיננסיים במשק, לפירוקם של המונופולים ולחיזוק הממשל התאגידי במטרה להחליש את הקבוצות העסקיות הגדולות.

בפתח הראיון המצולם טוען שטרן כי ישראל נהפכה בשנים האחרונות למדינה ריכוזית "באופן בולט", וזאת כתוצאה מהמבנה המסורתי של המשק, שנשלט רוב השנים בידי הממשלה ועבר בתהליך ההפרטה בצורה מרוכזת למספר ידיים מועטות.

"כשאנחנו מסתכלים על העובדה ש-40% מהבעלות בחברות ציבוריות בישראל נמצאים בידי עשר קבוצות בלבד במשק, ברור שזה מצב לא תקין שמחייב התערבות רגולטורים", הוא אומר. "כשיש ריכוזיות גדולה, מי ששולט בענף מסוים יכול להכתיב את המחירים, כי אין מי שיתחרה בו. הוא יכול גם להוריד את איכות המוצר והוא יכול גם, ולפעמים זה קורה, למנוע יזמות של אחרים שתנסה להתחיל את התחרות, כי יש לו כוח גדול והוא יכול לשלוט על המחירים. קוראים לזה מחירי היצף, שנועדו למנוע את התחרות מצעירים וחדשים".

כדוגמה לריכוזיות של המשק בהשוואה לעולם מציג שטרן את ענפי הסלולר, הבנקים, הרכב והמזון. "כל אחד מאתנו יכול לראות שכאשר הוא קורא את חשבון הסלולרי שלו אין לו יכולת להשוות אותו לחשבון הסלולרי של שכנו. כל מי שמכיר במדינות העולם שירותים בנקאיים יכול לראות ששם הבנק פתוח מדי יום תשע שעות, ובישראל אין דבר כזה.

"אין גם תחרות בענף הרכב. מחיר הרכב בישראל נגזר במידה רבה ממסים, אבל לא רק. סביר להניח שברגע שתיפתח תחרות בענף, אנחנו נראה מחירים יורדים בצורה דרמטית. ובענף המזון, למה מוצרי חלב בישראל צריכים לעלות 30%-40% יותר מבאירופה, כשיש לנו כאן חלב? זה נובע מהיעדר התחרות", הוא קובע. "הריכוזיות היא פתח להתנהלות לא כשרה".

הון קטן, כוח גדול

נושא הריכוזיות הכלכלית אינו זר לשטרן, המכהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. תחומי ההוראה והמחקר שלו הם בין השאר דיני תאגידים, רכישת חברות, מימון ומשטר תאגידי. ב-2009, כשנה לאחר קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, פירסם שטרן מחקר ("תכלית החברה העסקית") שבו טען כי הרצון להשיג רווחים קצרי מועד הוביל למשבר הכלכלי, והסביר שיש להגביר את "הפיקוח הנורמטיבי" על חברות, כך שנושאי המשרה יפעלו לטובת האינטרסים של החברה ולאו דווקא למען הרווח של בעלי המניות.

כעת מזהיר שטרן כי הריכוזיות בשראל היא פתח לשחיתות. הוא מציג את אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור: "כספי החיסכון של הישראלים נמצאים בידי קבוצות פיננסיות, שמשקיעות אותם במניות. אבל הקבוצות הללו משקיעות את הכספים במניות של חברות שגם הן בבעלות אותם אנשים ששולטים בענף הפיננסי ובכספי הפנסיה. מתעורר חשש לניגוד עניינים, שניהול הפנסיה שלנו יעשה לטובת התאגידים הריאליים ולא לטובת החוסכים לפנסיה. לכן, כדוגמה מרכזית אחת, אנחנו חייבים לשאוף להפרדת הבעלות בין ענפים ריאליים לענפים פיננסיים".

בעיני שטרן, המבנה הפירמידיאלי - המאפיין את הקבוצות העסקיות הגדולות במשק - מוביל לעיוותים מסוכנים. לדבריו המבנה הפירמידיאלי גורם לכך שבעל השליטה יחזיק מעט מאוד מההון של החברות הנמצאות בתחתית הפירמידה, לעתים רק באחוז בודד או שברי אחוז.

לשיטת שטרן, התוצאה היא שאותו בעל שליטה מוכן לקחת סיכונים "לא סבירים" עבור החברות שבתחתית, תוך שהוא נהנה מהרווחים אך לא מההפסדים. "אם הסיכונים מצליחים, אז הסיכויים שנבעו מהם עולים במעלה הפירמידה לטובת בעל הפירמידה. אך אם הסיכונים מתממשים, ההפסדים מנוקזים לבעלי המניות מהציבור, שלפעמים מחזיקים ברוב מכריע מהמניות", הוא מסביר.

"נוצר פה מצב לא תקין ולא ראוי, לפיו משתלם להרים את רמת הסיכון במשק. זה מה שקורה במידה לא מבוטלת בישראל. לכן, אנחנו צריכים ליצור זהות בין הבעלות לבין השליטה באמצעות פירוק הפירמידה".

שטרן רואה בשכר המנהלים הגבוה במשק תוצאה נוספת של המבנה הפירמידיאלי המעוות. הוא מסביר כי בעלי השליטה נעזרים באותם המנהלים בחברה שבתחתית הפירמידה לשם שמירת האינטרסים שלהם, וזאת על ידי תשלום שכר גבוה. השפעה אחרת ומסוכנת יותר שמזהה שטרן היא יכולתם של בעלי השליטה בפירמידות להשפיע על פוליטיקאים ולהפעיל עליהם כוח.

"התופעה הפירמידיאלית מעלה חשש לקיומם של קשרי הון-שלטון. אם באמצעות הון קטן אתה מצליח להחזיק בחלקים גדולים של המשק, זה נותן לך את היכולת להפעיל מנגנוני כוח גם על הפוליטיקה", הוא מסביר.

ללמוד מארה"ב

כשנשאל שטרן לגבי הדרך שבה התמודדו בעולם עם בעיית הריכוזיות, הוא הציג את המקרה של ארה"ב בסוף המאה ה-19. "בתקופה הזו עברה ארה"ב מהפכת תיעוש מואצת, שהתבטאה בפיתוח מערכות רכבות, טלפוניה, נפט ותעשיות ענק. נוצרו כמה איילי הון בודדים כמו רוקפלר ופורד. כבר אז נחקק בארה"ב חוק שאוסר על קיומם של קרטלים ומונופולים - חוק של הגבלים עסקיים - שמטרתו היתה לעשות בדיוק מה שאנחנו מבקשים שייעשה בישראל.

"כמה שנים מאוחר יותר, ב-1911, סטנדרט אויל, ענקית נפט, פוצלה על ידי המחוקקים ללא פחות מ-34 חברות עצמאיות, וכך נפתח השוק לתחרות. מאוחר יותר, ב-1970, אסר המחוקק האמריקאי על מי שמחזיק יותר מ-5% בחברה פיננסית בנקאית להחזיק גם בתאגיד ריאלי. זה לא המצב כיום בישראל. בארה"ב החוק קיים כבר 40 שנה.

"ולא נשכח את רונלד רייגן, שבתחילת שנות ה-80 לקח את מונופול התקשורת האמריקאי AT&T, המקביל של בזק לפני ההפרטה, ופיצל אותו ליותר משבע חברות המתחרות זו עם זו. אני מניח שהאינטרנט לא היה בא לעולם אם AT&T לא היתה מפוצלת. הפיצול, והתחרות, שינו את המצב מקצה לקצה".

שטרן מציע כמה פתרונות אפשריים להתמודדות עם בעיית הריכוזיות. חלקם הועלו על ידי ועדת הריכוזיות, המקיימת בימים אלה שימועים לקבוצות העסקיות הצפויות להיפגע ממסקנותיה. "ראשית", הוא אומר, "בשוק שיש בו פחות מדי מתחרים והוא קטן, כמו שלנו, ניתן לפתוח את המשק ליבוא, גם באותם מקרים שבהם היבוא לא מתפקד. זה כולל גם הקטנת ההגנות על היצרנים הישראלים. יש לכך חסרונות ברורים אמנם, אך יש לכך גם יתרונות ברורים".

שנית, שטרן מציע להגביר את הרגולציה בתחומים שאין בהם מספיק תחרות, ובכלל זה לפקח על המחירים, כך שיהיו "הגיוניים" ו"יאפשרו מתח רווחים ליצרנים, אבל לא יאפשרו לעשוק את הצרכנים". פתרון שלישי שמציע שטרן, שעליו המליצה גם ועדת הריכוזיות, הוא הפרדה של עסקים ריאליים מפיננסיים.

לבסוף שטרן מציע "לטפל" בפירמידות העסקיות, אך לדבריו זה יהיה הרבה יותר מסובך לביצוע. כמו ועדת הריכוזיות, גם שטרן מציע לפעול לחיזוק הממשל התאגידי בחברות במטרה להחליש הפירמידות. לדבריו, יש לחזק את המחויבות של נושאי משרה בחברות לחברה - ולא לפירמידות העסקיות או לממונים שמעליהם.

"ניתן לעשות זאת על ידי הבטחה של מינוי של דירקטורים לא נגועים - דירקטורים הממונים לאו דווקא על ידי בעל השליטה שעומד בראש הפירמידה, אלא על ידי גורמים אחרים", אומר שטרן. "לא קל לבצע את זה, אבל זו שאיפה שצריך לכוון אליה".

המכון לדמוקרטיה: "לא מכירים את הסרטון"

>> על אף שוועדת הריכוזיות הוקמה לפני יותר משנה, עד עתה נמנע המכון הישראלי לדמוקרטיה מלהתייחס לנושא. הסרטון שבו שוטח סגן יו"ר המכון, פרופ' ידידה שטרן, את עמדתו בעניין, הועלה לרשת רק לאחר שהוועדה כבר פירסמה את טיוטת הביניים שלה. בשיחה עם יו"ר המכון, ד"ר אריק כרמון, הוא טען שכלל אינו מכיר את הסרטון, וזאת אף שהסרטון נושא את הלוגו הרשמי של הארגון והועלה בערוץ שמופעל על ידי המכון ביו-טיוב.

בנוסף הסביר כרמון כי הראיון משקף את עמדתו של פרופ' שטרן בלבד, וזאת מאחר שלמכון "אין עמדה בנושא כלל". כרמון הסביר כי המכון נמנע מלחוות דעתו בנושא הריכוזיות, מכיוון שאינו עוסק בנושאים כלכליים כחלק מתוכנית המחקר שלו. לדבריו, שני חוקרים במכון - אבי בן בסט ומומי דהן - עוסקים בענייניים כלכליים מבניים ("כמו תקציב") ולא בענייני כלכלה. לשאלה אם הופעלו על המכון לחצים מגורמים כלשהם, כמו מתורמים או חברי הנהלה, למנוע מחקרים בנושא, השיב כרמון בשלילה, וציין שרוב התרומות של המכון מגיעות מארה"ב ולא מישראל.

במכון הישראלי לדמוקרטיה ביקשו להוסיף: "במכון פועלים עשרות חוקרים בעלי דעות והתמחויות שונות ולא קיימת עמדת מכון. העמדות המחקריות המועלות על ידי החוקרים משקפות את עמדותיהם בלבד. לא הופעלו כל לחצים על חוקרי המכון שלא לחקור את נושא הריכוזיות או להביע את דעתם בו. עמיתי המכון המשיכו וממשיכים להביע עמדה בנושא הריכוזיות ובתחומים נלווים, כל אחד בתחום התמחותו ועל פי בחירתו.

"נכון לעכשיו המכון איננו חוקר בתחום הריכוזיות, אך עשה זאת בעבר, ותוצאות המחקר זמינים לכל. ב-2009 פירסם המכון מחקר מדיניות שנכתב על ידי פרופ' אסף חמדני, ביוזמת פרופ' שטרן, שבחן את ההיבטים המשפטיים של הריכוזיות. המחקר מציין כי 'ריכוזיות השליטה טומנת בחובה סכנות לשוק ההון, לכלכלה ולאיכות השלטון'. ב-2009 ערך המכון תוכנית אסטרטגית בה נקבעו תחומי המיקוד שלו, שהריכוזיות לא היה אחד מהם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ