מוריס לוי: הציבור לא מוכן לקבל את הפערים בין האליטה לכלל האוכלוסייה

מנכ"ל פובליסיס מכה על חטא בראיון מיוחד ל-TheMarker ומתריע: "מי ששילמו את המחיר הגבוה ביותר על המשבר הפיננסי הם לא הממשלה ולא בעלי המניות, אלא האנשים הפשוטים שנשארו ברחוב; אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות בחברה כזאת"

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גיא רולניק
גיא רולניק

"הציבור לא מוכן לקבל יותר את הפערים הגדולים בחברה. המנכ"לים של החברות, ואני בתוכם, נתפשים על ידי הציבור כציניים. התדמית של הבנקאים היא של אנשים אנוכיים שלא אכפת להם מהציבור. הרבה חברות אכן היו ציניות בהתנהגותן, במוצרים שהן מכרו לציבור. הציבור כבר לא מכבד את האליטה בגלל הערכים שלה" - כך אמר בסוף השבוע שעבר מוריס לוי, מנכ"ל חברת הפרסום השלישית בגודלה בעולם, פובליסיס, ל-TheMarker.

לוי, יהודי ממוצא מרוקאי שמנהל את פובליסיס מאז 87', נחשב לאחד מאנשי העסקים החשובים בצרפת ולאחד מחמשת האנשים החשובים בעולם הפרסום הגלובלי. הוא נמנה עם אנשי העסקים הצרפתיים שקראו לפני שלושה חודשים לממשלה הצרפתית להעלות את המסים שהיא גובה מהעשירים - והם בתוכם.

פובליסיס, המעסיקה 51 אלף עובדים, הוקמה ב-1926 על ידי מרסל בלוסטין בלנשה. עם מותו ב-87', החליף אותו לוי והפך את פובליסיס לאחת החברות הגדולות בעולם, עם מחזור מכירות של 7.3 מיליארד דולר, 51 אלף עובדים ופעילויות בעשרות מדינות בעולם. לוי הוא ציוני, קשור לישראל ומגיע ארצה כמעט מדי שנה.

לשאלת TheMarker כיצד תשפיע המחאה החברתית המתפשטת בעולם, משיב לוי באריכות: "אנחנו עומדים בפני סיטואציה קשה מאוד. אנשים לא מבינים את הפער הגדל בין העשירים לבין האנשים שבתחתית החברה. אלה כבר לא מוכנים להשלים עם הפערים. הם מרגישים שכל המנכ"לים, ואני בכללם, היו ציניים בדרך שבה ניהלו את העסקים. הבנקאים יצרו תדמית של טיפוסים אנוכיים שלא אכפת להם מאנשים. הרבה חברות היו ציניות בהתנהגותן, במוצרים שהכניסו לשוק.

מוריס לוי, יו"ר פובליסיס
מוריס לוי, יו"ר פובליסיסצילום: רויטרס

"כל זה יצר קרע אדיר בין האוכלוסייה הכללית לבין האליטה. האליטה כבר לא זוכה לכבוד בגלל הערכים שלה. החברה שלנו, לא רק בצרפת אלא בכל העולם, צריכה ערכים אתיים יותר. ערכים אתיים הם קריטים למגזר העסקי. על ראשי החברות להתייחס אחרת לעובדים שלהן, ללקוחות, לשותפים, לסביבה. היינו יותר מדי ממוקדים בבעלי המניות במקום בבעלי העניין (Stakeholders, כלל הגורמים המושפעים מפעילות החברה - ג"ר). אני חושב שנסתכן אם לא נתייחס לנושאים האלה, אם לא נעשה מאמץ.

"אם קראתי למיסוי גבוה יותר של עשירים בצרפת - ועשיתי את זה, אגב, 24 שעות לפני וורן באפט - זה מתוך הבנה שלא נוכל תמיד לבקש מאלה שיש להם פחות מזל לשאת בנטל. אנשים שהיו להם יותר מזל ויותר הזדמנויות - המתעשרים, אנשי ההיי-טק, היזמים - צריכים לתרום, צריכים לתרום יותר.

"זה לא הוגן לדרוש תמיד מאותם אנשים לשאת בנטל. מי שנשאו בנטל, מי ששילמו את המחיר הגבוה ביותר על המשבר הפיננסי, הם לא הממשלה ולא בעלי המניות, אלא האנשים הפשוטים שנזרקו מהדירות שלהם, שאיבדו את העבודה, שנשארו ברחוב. הם איבדו הכל, ואנחנו לא יכולים להמשיך לחיות בחברה כזאת. מוטלת עלינו אחריות, זו דעתי. הארכתי בתשובתי כי אני חושב שזאת שאלה מאוד חשובה".

שינוי חד בשיח ובתודעה

מוריס לוי מנכ"ל פובליסיסצילום: בלומברג

דבריו של לוי משקפים שינוי חד בשיח ובתודעה באירופה בשבועות האחרונים, שינוי שניכר גם בהתבטאויותיהם של כמה מהקולות השמרניים ומהמאמינים האדוקים ביותר במודל הכלכלי ששלט ב-30 השנים האחרונות. אחד הבולטים שבהם הוא העיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס", שנקרא בעיקר על ידי המאיון העליון בבריטניה ובארה"ב.

בשבוע שעבר פירסם "פייננשל טיימס" מאמר מערכת מאת עורכו לשעבר, ריצ'רד למברט, שבו הוא טוען כי הקפיטליזם נמצאת כיום בנקודת מפנה היסטורית. "התמיכה הציבורית במודל השוק החופשי נשענת על שתי הנחות: שהשווקים מביאים תוצאות יעילות יותר מהחלופות האחרות, ושהם יוצרים שגשוג לחברה כולה. שתי ההנחות האלה ספגו מכות קשות בשנים האחרונות", כותב למברט.

"פירות ההצלחה הכלכלית מחולקים בצורה פחות ופחות שוויונית מדי שנה. בארה"ב כל הצמיחה של השנים האחרונות זרמה לכיסיהם של אלה שבצמרת. 1% מהאמריקאים מתחלקים כיום ברבע מההכנסה הכוללת של המשק - כפול מלפני 25 שנה. באותה תקופה המשכורות הריאליות של מעמד הביניים נסוגו לאחור. אין תימה אפוא שגם פוליטיקאים מהימין הכלכלי מגלים אהדה לתנועת המחאה נגד וול סטריט.

"הקפיטליזם הגיע לנקודת מפנה", ממשיך למברט. "אם לא נגיב לזעם הציבורי, הוא יביא לתגובה פוליטית, אולי בצורה של רגולציה אגרסיבית יותר על עולם העסקים ומיסוי פרוגרסיבי יותר. מוטב למגזר העסקי להבין שהאינטרס הכלכלי שלו הוא לקדם את החברה שבה הוא פועל, מוטב שיפנים שהצלחה אינה רק רווח למניה או רווח אישי, ושכלכלת שוק חופשי צריכה להיות מבוססת על אמון וכבוד הדדי".

הפגנה בטיימס סקוור בניו יורק צילום: אי–פי

בעוד בעולם המערבי מתרבים מדי יום הקולות מקרב המגזר העסקי והאלפיון העליון שמודים כי המודל הכלכלי של 30 השנים האחרונות אינו בר קיימא וכי יש לערוך בו שינויים, בישראל ראשי המגזר העסקי בכלל, וראשי הפירמידות השולטות במונופולים ובאוליגופולים ריכוזיים בפרט, מעדיפים עדיין להחריש או להשתיק את המחאה הציבורית בפעילות פילנתרופית מיוח"צנת, לעתים תוך שימוש בכספי ציבור.

מחקר פנימי של מינהל הכנסות המדינה, המבוסס על נתונים סודיים של מס הכנסה, שפורסם לפני כחודש בעקבות הדלפה ל-TheMarker, חושף כי ב-13 הקבוצות העסקיות הגדולות, שנשלטות ברובן בידי טייקונים ממונפים, גדלו פערי השכר בין המנהלים לעובדים מפי 10 ב-2003 לפי 40 ב-2008.

חלק גדול מהבונוסים ומהמשכורות שנטלו המנהלים שבראש הפירמידות האלה מבוססים על רווחים מעסקים מונופוליסטיים ששואבים את הצלחתם מהרגולציה הישראלית הרופסת של העשור האחרון, שאיפשרה את קיומם של מונופולים פרטיים רבים, וממבנה שוק ההון הישראלי שהזרים כסף ציבורי זול לקומץ קבוצות עסקיות.

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי וחברתי, היה לפני חודש לכלכלן ולאיש האקדמיה הבכיר הראשון בישראל ששבר את השתיקה: טרכטנברג קבע, בהקדמה לדו"ח שלו, כי התגמול לחלק מהמנהלים הבכירים בישראל בשנים האחרונות לא שיקף כלכלת שוק או כישרון, אלא ניצול של ריכוזיות ומשאבי טבע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker