דו"ח טרכטנברג

הפתרון למונופול המלט: הכנסת יצרן נוסף תוך שנה

מבדיקת הוועדה עולה כי הפיקוח על המחירים בענף אינו יעיל ומאפשר לנשר לרשום רווחי ענק

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

שוק המלט בישראל נשלט על ידי חברת נשר, שנמצאת בשליטת קבוצת אי.די.בי. נשר מחזיקה כ-90% מהשוק, ובמשך שנים הגנה המדינה על החברה כשהטילה היטלים על יבוא בהיצף.

היצף מתבטא במכירת מוצר בארץ היצוא במחיר הנמוך ממחירו בארץ היבוא. אם המחיר הנמוך פוגע בתעשייה בארץ היצוא, אפשר להטיל עליו היטל ובדרך זו לייקרו.

ההיטל הממשלתי גרם לפני כעשור להפסקת פעילותה בישראל של יצרנית המלט הבינלאומית לאפארג', שנכנסה לישראל בסוף שנות ה-90 והספיקה לתפוס 30% מהשוק לפני שההיטל גרם לה לצאת מישראל.

בשנים האחרונות טענה רשות ההגבלים כי אין להטיל היטל היצף על יבוא המכרסם במונופול, אבל משרד התמ"ת בחר להמשיך להגן על המונופולים. הנושא שב ועלה בדיוני ועדת טרכטנברג, כהצעה לאפשר יבוא בהיצף עד שיעור של 35% משוק המלט. המלצה זו לא התקבלה כחלק מההמלצות הסופיות, ככל הנראה בלחץ משרד התמ"ת.

מקורב לאי.די.בי אמר באחרונה כי בקבוצה קיימת גישה שאומרת שאין להתנגד ליבוא מלט בהיצף. עם זאת, נראה כי זו אינה התפישה השלטת. בסוף השבוע פורסם כי דודי תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, פנה מטעם נשר לוועדת טרכטנברג במטרה לבדוק את ההמלצות שישפיעו על החברה.

דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים

הכשלים שעליהם הצביעה הוועדה כוללים יצרן מקומי יחיד (נשר), שלצדו יבוא נמוך במיוחד של 8%-15%, שאינו תחליף של ממש למלט של נשר. בנוסף, צוין כי פיקוח המחירים אינו אפקטיבי. משרד התמ"ת אמור לפקח על מחירי המלט, אך מבדיקה שערך משרד האוצר עולה כי הפיקוח אינו יעיל וכי נשר גובה מחירים גבוהים שמאפשרים לה לרשום רווח עודף של עשרות מיליוני שקלים בשנה לפחות. ניסיונות להביא לשינוי בפיקוח המחירים לא צלחו.

ליבוא מלט יש חסמים בסיסיים, כמו עלויות שינוע גבוהות מחו"ל, תלות בתפקוד נמל אשדוד וצורך במתקן פריקה בנמל. אחד העוסקים בענף אמר באחרונה כי הקמת מתקן פריקה על ידי הממשלה בעלות של כמה מיליוני שקלים יכולה לקדם את היבוא על ידי יבואנים קטנים.

הצוות לא המליץ על הקמת מתקן פריקה, אלא על מתן קדימות ליבואני מלט בנמל אשדוד. בנוסף הציע לבחון מחדש את הפיקוח על המחירים ולהדק אותו. ההמלצה המשמעותית יותר היא לקדם במענקים כניסת מתחרה לתחום ייצור המלט. לצורך זה תאתר המדינה קרקע ותיתן מענק ממשלתי תוך שנה להקמת מפעל טחינה של חומרי גלם ומפעל לייצור מלט. הקמת המפעלים נחשבת השקעה עתירת הון שיכולה להגיע למיליארדי שקלים. למדינה עניין בהכנסת מתחרה לנשר, לאור הערכתה כי צפוי גידול בביקושים. סביר להניח כי מי שיוכל להרים את הכפפה הם בעיקר יצרני מלט בינלאומיים, כדוגמת לאפארג'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker