עשר פירמידות שולטות בכ-40% משווי שוק החברות הציבוריות

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
אורה קורן

>> "תמנון" - לא במקרה כינה כך חוקר בנק ישראל, קונסטנטין קוסנקו, את פירמידות השליטה במשק, במחקר שהיה ממנועי הבעירה של ועדת הריכוזיות.

מדובר במבנה פירמידה שמאפשר לעומד בראשו לשלוט במספר גדול של חברות בהשקעה הונית קטנה במיוחד. ועדת התחרותיות והריכוזיות הכירה השבוע בעיוותי המבנה הפירמידלי וקבעה שיש לתקנו. מודל הפירמידה מבוסס על "שליט" שמחזיק בחברה, בהון ובשליטה תואמים. זו מחזיקה בחברות נכדות ואלה בחברות נינות, כשהשקעת ההון של השליט מתגמדת לאחוזים בודדים, אך שליטתו בניהולן נשמרת.

העיוות החמור הזה מאפשר לשליט הפירמידה לעשות כרצונו בכל החברות, תוך פגיעה באינטרסים של בעלי מניות אחרים, אף שהם הרוב בהשקעת ההון. לדוגמה, השליט יכול למנות בחברות מנכ"לים שיעשו כרצונו, לשלם להם שכר מופקע הפוגע בחברה, ולקבל בתמורה החלטות שמטיבות אתו ופוגעות ברוב המשקיעים - כמו עסקות בעלי עניין או הזרמת רווחים כדיווידנד לבעל השליטה במקום להשקיע בצמיחת החברה.

הפירמידה יוצרת מעין שוק הון פנימי מעוות, שבו חברה אחת, פיננסית, יכולה להשקיע בחברה בפירמידה, גם אם ההשקעה גרועה; או לא לבצע השקעה כדאית, מכיוון שמדובר בחברה המתחרה בחברה אחרת בפירמידה. מנגד, יכול להיווצר מצב שלשליט אינטרס להשקיע בחברה מתחרה, כדי שיוכל להכניס לתוכה סוס טרויאני כדירקטור מטעמו ולפגוע במתחרה. כל אלה יוצרים עיוותים בחלוקת ההון במשק ופוגעים בתחרות.

הפירמידה גם יוצרת תמריץ לשליט שלה לקחת סיכונים גבוהים יותר בחברות שבתחתית הפירמידה, מכיוון שאם ייכשל, את רוב המחיר ישלמו המשקיעים האחרים.

מבנה הפירמידה מסכן גם את כלל המשק ואת הדמוקרטיה, במיוחד אם פועלות בו כמה פירמידות, שלעתים קשורות זו בזו בעסקיהן. השליטה הרחבה מעניקה כוח פוליטי שעלול לאיים על פוליטיקאים, לשבש קבלת החלטות בממשלה לטובת הכלל ולהטותן לטובת שליט הפירמידה תוך פגיעה קשה בתחרות. כששני שליטי פירמידה נפגשים בהשקעותיהם בכמה שווקים, נוצר ביניהם מאזן אימה הפוגע בתחרות, מכיוון שיש נטייה לצמצם את התחרות ביניהם כדי לצמצם נזקים בשווקים השונים.

פירמידה גם יוצרת מצב של חברה שהיא גדולה מכדי ליפול, והניסיון להשאירה בחיים כרוך בעיוות שוק האשראי בהיקפים גדולים תוך פגיעה באחרים. המבנה הפירמידלי גם מרחיק משקיעים זרים, שטוענים לא פעם שהשוק נראה להם מורכב מדי וקשה להבנה.

בישראל קיימות כעשר חברות פירמידה, השולטות בכ-40% משווי השוק של החברות הציבוריות במשק. הבולטות שבהן הן אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר; אריסון השקעות, שבשליטת שרי אריסון; קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה; בינו אחזקות, שבשליטת צדיק בינו; והחברה לישראל, שבשליטת עידן עופר.

כל חברות הפירמידה ייפגעו מיישום המלצות ועדת התחרותיות בשני תחומים מרכזיים: התאמת השקעת ההון של שליט הפירמידה לשליטתו האפקטיבית בחברה, והגברת כוחם של דירקטורים שימנו בעלי המניות האחרים. פגיעה כפולה צפויה בשלוש פירמידות, שיידרשו על פי המלצה אחרת של הוועדה למכור אחזקות פיננסיות או ריאליות. אלה כוללות את אי.די.בי, שתידרש למכור את כלל ביטוח; בינו אחזקות, שתידרש להקטין את אחזקותיה הריאליות, או למכור את הבנק הבינלאומי הראשון; וקבוצת דלק, שתידרש למכור את חברת הביטוח הפניקס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker