"אנחנו בונים את המדינה מחדש - 
זה לא ייקח יום וגם לא יומיים"

אוהלי המחאה, שבשנתיים האחרונות נתפשו כ"סדין אדום" שעלול להפר את הסדר הציבורי, שבו לרחובות בגרסה כמעט מבוישת. במאהל הזמני שהוקם ברחוב קפלן לא מצפים למשוך את ההמונים, אך מבהירים: "יש לנו אורך רוח"

המחאה החברתית מודל 2013 נראית עד כה כאחות הקטנה והמוצלחת פחות של זו שנולדה לפני שנתיים וסחפה אחריה מאות אלפים. בהפגנה שהתקיימה בתל אביב שלשום בערב השתתפו אלפים בודדים, שהתקשו לשחזר את הרוח הנלהבת שנשבה ברחובות ב–2011. גם האוהלים - שבשנה שעברה עוד שמרו על מעמד של סמל ו"סדין אדום" שעלול להפר את הסדר הציבורי - שבו לרחובות בגרסה כמעט מבוישת. שבעה אוהלי מחאה ניטעו ביומיים האחרונים ברחוב קפלן בתל אביב, ונראה כי לעת עתה אלה לא יתרבו וילכו. נדמה כי גם במשטרה ובעיריית תל אביב מעריכים כי הטפטוף לא ייהפך לשיטפון ולכן החליטו להניח להם.

דיירי האוהלים, שהוקמו החל במוצאי שבת, הסכימו ביניהם כי המאהל יוקם למשך 72 שעות בלבד. בשיחה עם כמה מהפעילים במקום, נראה כי אין קו מנחה לחידוש המחאה. לדבריהם, היא מעולם לא הסתיימה, והרעיון הכללי הוא להילחם בגזירות הכלכליות, אך אין ציפייה לשינוי בתוך כמה שעות או ימים.

המאהל ברחוב קפלן בתל אביב

כתבות נוספות ב-TheMarker

לא חייבים להשתעבד למשכנתא או לשכירות: לבנות בית 
ב-100 אלף שקל

פרופ’ יהודה כהנא ויואב להמן רוצים את אי.די.בי: "נוחי דנקנר לא רלוונטי, הוא הבעיה ולא הפתרון"

יורם סיימון, עולה חדש מאוסטרליה, מספר שהגיע לפני שנתיים לישראל, בשיאה של המחאה: "ראיתי את האוהלים והבנתי שיש כאן משהו מאוד מעניין, ותהיתי לאן היא תתקדם, ואיך הדברים ייראו בסיומה. ככה יצא שנשארתי עוד שבוע ועוד שבוע, עד שהבנתי שאני נמצא בנקודת מפתח קריטית ושאסור לי לעזוב - ולכן החלטתי לעשות עלייה לפני שנה וחצי בעקבות המחאה".

ברוך אורן

לדעתו, מחאת 72 השעות חשובה במיוחד בימים אלה שלפני תשעה באב. "הקמנו מאחז של התאגדות למען העתיד של מדינת ישראל מול קריית הממשלה וגופים מדיניים אחרים שיושבים כאן. זה לא ייתכן שהקמנו מולדת לעם היהודי ואף אחד לא יכול להקים בה בית. אנחנו שגרירים של העתיד, ואם המצב ימשיך ככה - רק אוהלים נוכל לתחזק ולקיים כאן". סיימון אומר שהם מתכוונים להיות במקום עד תשעה באב, וכי השנה הם מרגישים שהתאריך הזה משמעותי וחשוב מאי־פעם. "עם ישראל צריך להיות באבל כי הבית התמוטט ונשרף. אנחנו צריכים להיות באבל בעקבות המצב שהגענו אליו".

לשאלה מה יקרה ביום רביעי סיימון לא ידע לענות. "אנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה. יש הרבה מה לעשות ויש המון עבודה". הוא אומר שהשינוי התודעתי קיים, אך הוא עדיין לא מספיק. "השתתפתי השנה בכנס אנרגיה באילת, ודיברתי קצת עם הקהל ושאלתי מה גורם לדיכוי הזה שכולם מרגישים. התשובה שקיבלתי הראתה שאין לנו מחסור ברעיונות, דמיון או טכנולוגיה, אלא התובנה שהממשלה כאן היא זו שלא מאפשרת את החזון והכל נשאר תקוע. יש פתרון להכל, יש כאן אנשים מאוד חכמים, אבל צריך להבין שיש כאן בסיס מושחת שעוצר את זה. ההורים שלנו הם אלה שצריכים להתעורר, זו לא מחאה רק של הקבוצה הצעירה באוכלוסייה. אני בטוח שאם הצלחנו לבנות מדינה מכלום אפשר גם לתקן את המצב הזה ולבנות כאן חיים טובים יותר".

טליה לנגפור, פיזיותרפיסטית מתל אביב שבילתה את הלילה האחרון במקום, מסבירה שיושבי המאהל השתתפו בהתארגנות ההפגנה האחרונה, אך מבהירה שזה לא אומר שהם שייכים לגוף כזה או אחר. "יש כיום קהילה של מחאה והיא מורכבת מהמון פעילים שמכירים אחד את השני. כל הזמן אומרים לנו שאנחנו לא ממוקדים, אבל מה לעשות שיש הרבה נושאים רקובים שצריך לטפל בהם".

לדבריה, הרעיון הכללי שקושר בין כולם הוא השיטה, שלה כולם מתנגדים. "תחמנות, נפוטיזם, 'תעשה לי ואני אעשה לך', צלחת מקורבים, את כל זה אנחנו לא מסוגלים לקבל. זה מדהים איך לאנשים אין בושה. חברי הכנסת לא מתביישים לקצץ את קצבאות הילדים ולהוריד מהשכר שלהם רק 1%. אנחנו כל הזמן מתרפקים על הנוסטלגיה ועל מנהיגים שהיו מודלים לדוגמה, ונראה שכיום זה בכלל לא מעניין אף אחד".

על שר האוצר, יאיר לפיד, היא אומרת: "אדם יוצא עם הבטחות לקראת הבחירות ושוכח מהן דקה אחרי, וכך מגיע תקציב עם גזירות עוד יותר קשות מקודמו". לטעמה של לנגפור, הדרך שבה הפעילים קשורים אחד לשני נוגעת לבעיות יומיות שמשפיעות על כולם. "החל מההחלטה על יצוא הגז, התנאים של עובדי הקבלן, מצב הרווחה, ביטחון תעסוקתי ובעיקר ילדים שצריכים בסיס קיומי".

יורם סיימון

"ההתחדשות היא יומיומית"

אשר אלבו, מורה לספרות ולאזרחות שיכול היה ליהנות עכשיו מימי החופש הגדול, הצטרף למאהל החדש בניסיון להראות שגם מעמד הביניים צריך לפעול למען שינוי תודעתי. "יש לי דירה ואני מדורג בעשירון התשיעי, אני ריקי כהן, ובכל זאת אני מבקש שיעלו לי את המס ושיורידו לכל המדינה את המע"מ. זה לא ייתכן שלוקחים עוד לאנשים הכי עניים".

אלבו אומר שלא כולם בנויים להיות אקטיביסטים כל הזמן, והציפייה שהמחאה תהיה זהה בעוצמתה למה שהיתה לפני שנתיים - שגויה. "מה שהיה אז היה מטורף. אי־אפשר להוציא כל כך הרבה אנשים לרחובות שוב. ולמרות זאת השלטון עדיין מפחד, הוא יותר אגרסיבי כי יש שם מי שמפחד שפתאום משהו ישתחרר והמונים יצטרפו. הם יודעים שזו אפשרות קיימת ולכן הם מפחדים. רואים שלפיד מקרין את זה בשפת הגוף שלו ".

לנגפור מרגישה שהמשתתפים לא מאבדים את המומנטום. "יש לנו את המשמר החברתי וההפגנה נועדה רק בשביל להזכיר שלא הלכנו לשום מקום. במקביל יש התחדשות יומיומית של קואופרטיבים לצד המאבק לדיור ציבורי, ויש הרבה מאוד גופים שעובדים יחד ואני מאמינה שננצח. לא כל שינוי לוקח יומיים ועדיף שהוא יהיה עמוק ואמיתי". היא מוסיפה כי השינוי שהיא היתה רוצה לראות נוגע להתפקדות למפלגות והצבעה לבחירות המקומיות בקרוב.

טליה לנגפור

סיימון מסכים ואומר שלערים יש את הכוח האמיתי. "הן חיוניות וצריך להתערב יותר בנעשה בהן. העיריות הן הקידמה ויש להן כוח לעשות המון, והרי האינטראקציה הקבועה שלנו היא עמן, ובגלל זה צריך להבין שהן מהוות גופים חשובים לתנאי הסביבה שלנו".

ברוך אורן, פעיל בולט באזור גבעת עדה ובנימינה, הצטרף גם כן למשמרת המחאה ליומיים הקרובים. גם הוא אומר שאי־אפשר למדוד את המחאה הנוכחית במספרים, ושצריך לעשות שינוי תפישתי. "אפשר למדוד אותה בכך שאם לפני כמה שנים סיפרתי לאבא שלי על עניינים כלכליים שקראתי בבלוגים הזויים, היום הוא שואל אותי אם קראתי פוסטים בבלוג 'כלכלה אמיתית'. יש פה הישג תודעתי".

גם אורן לא יודע לומר מה יקרה בתום 72 השעות שהוקצבו לפעולה הנוכחית, אך לדבריו, "זה לא מה שחשוב. בפעולה המדודה הזו אנחנו מוכיחים בעיקר לעצמנו שהמרחב הזה שייך לנו, ואם זה יימשך עוד אחרי כן - מה טוב. אם בימים הראשונים ברוטשילד היה חשוב להביא כמה שיותר אנשים, היום אנחנו פחות מחפשים את זה".

אלבו אומר כי הפעילים התבגרו. "יש לנו אוויר לנשימה. אנחנו לא חייבים למדוד את זה כל שנייה. ההפגנה הכי טובה שלי היתה למען עובדים סוציאליים. הפגנו יחד 200 איש במשך עשר שעות והרגשנו מצוין. זה קשור לכמה אתה נחוש לשנות מהבסיס, ואני מרגיש שאנחנו בונים את המדינה מחדש וזה לא יכול לקחת לא יום ולא יומיים".

אורן אומר כי המטרה כעת היא לפעול בתחומים נקודתיים שבהם גם האזרח הקטן יכול לשנות גזירות ממשלתיות מבלי שיהיה צורך בהחלפת הממשלה: "אנחנו לוקחים נושא שונה בכל פעם ומפרקים אותו כדי להרכיב מחדש. כך למשל ביצוא הגז. אנחנו קוראים לאזרחים להקים בשכונה שלהם עמדת חתימה על העתירה נגד יצוא הגז מתוך כוונה להפעיל כוח אזרחי חדש, לא ממשלתי ולא מפלגתי, אלא אזרחים שמתאגדים ביחד כדי לעשות שינוי וככה לטעמי נצליח".

למרות זאת, אלבו אומר שלא ניתן להתעלם מהתרגום הפוליטי של המחאה הנוכחית, ולכן הפעילים מתכוונים להישאר עם יד על הדופק. "אי אפשר לומר שהמחאה לא באה לידי ביטוי בבחירות האחרונות, אבל ראינו שיש מי שמנסה לרכב על הגל ולגנוב את הצעקה האותנטית. בגלל זה אנחנו כאן ברחוב, כדי להזכיר למי שינסה לגנוב את זה שאנחנו לא שוכחים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?