שמולי על תרומות אי.די.בי: גאה בצירוף שותפים לשיקום לוד

(עדכון) סגנו של שמולי התפטר: "איבדתי אמון ביו"ר - היתה תחושה שההתאחדות מונעת מאינטרסים אישיים ולא מאינטרסים שכל כלל ציבור הסטודנטים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

אמש פירסם אתר "הארץ" כי התאחדות הסטודנטים ברשותו של איציק שמולי קיבלה התחייבות לתרומה של כ-800 אלף שקל מ"קרן אי.די.בי למען הקהילה", שמנהלת קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, זאת עבור פרויקט סטודנטים בעיר לוד. ל"הארץ" נודע כי הקרן כבר החלה למעשה להעביר חלק מהתרומות באמצעות חברת כור.

    היום מפרסם איציק שמולי תגובה לעניין בעמוד הפייסבוק שלו:

    "בחודשים האחרונים אני וחבריי עברנו לגור בעיר לוד כדי לקחת חלק במאמץ הלאומי לשיקום העיר ופשוט להפוך אותה, ביחד עם התושבים המדהימים שלה, ממוקד של בעיות למושא של הצלחה. האמת, זה לא סיפור קל כל כך.. יש אפילו ימים שאתה שואל את עצמך האם זה באמת יצליח... אבל בסוף אני באמת מאמין שאנחנו עושים את הדבר הנכון.

    יו"ר אגודת הסטודנטים, איציק שמוליצילום: הדר כהן

    בסופו של דבר אני מקווה שהממשלה תיקח אחריות על המהלך הלאומי הזה ותסייע לנו.. אבל אין לי כל כוונה לחכות לה.. בינתיים אנחנו מנסים לרתום עוד ועוד שותפים במגזר העסקי והשלישי שיוכלו לעזור בשיקום העיר. אני גאה בהצלחה שלנו לצרף עוד ועוד שותפים מהסקטור העסקי למהלך ובשבועות הקרובים נגייס עוד כ-150 סטודנטים שיוכלו להיות השכנים החדשים שלנו בשכונות.

    זהו פרויקט הדגל של ההתאחדות, למעשה זהו הדבר החשוב ביותר שתעשה ההתאחדות בשנים הקרובות. אני גאה להוביל אותו ביחד עם סטודנטים מדהימים ומזמין את כולכם להצטרף אלינו".

    התפטרות סגן היו"ר

    עפרי רביב

    בתוך כך, עפרי רביב, סגנו של יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי הודיע על התפטרותו אתמול - יום אחרי הפגנת המחאה הסוערת בתל אביב מוצאי שבת, שבה הורגשה ההיעדרות של התאחדות הסטודנטים.

    בתגובה לשאלת "הארץ" האם הפרויקט בלוד היה מהסיבות להתפטרותו, אמר רביב כי היה לו "קשה עם המשאבים שמוקצים לפרויקט - וגם עם המקור הכספי למימון הפרויקט, במיוחד לאור העובדה שאגודות הסטודנטים היו מעורבות במחאה מול קבוצת אי.די.בי, וזה לא נראה טוב".

    לידיעה המלאה באתר "הארץ" לחצו כאן

    רביב קושר בין ההיעדרות של ההסתדרות מן המחאה בחודשים האחרונים לבין הודעת ההתפטרות, אם כי מדובר לדבריו בנדבך אחד מתוך רבים. במכתב ההתפטרות כתב רביב: "הסיבה העיקרית היא אובדן האמונה של ביו"ר (איציק שמולי, ה"ו), אותו אני מכיר שלוש שנים. בתחילת הדרך תמכתי בו באופן מוחלט ועקבי...אולם הרגשתי שהאמון שלי בו הולך ומתערער וכיום אני מרגיש שחובתי להתריע על מה שרבים 'מרכלים' מאחורי הקלעים".

    ביחס למחאה הוסיף רביב בשיחה כי ההיעדרות של הסטודנטים מן הרחובות צרמה לו וכי החלטות בנוגע למחאה וגישת ההתאחדות למחאה לא נקבעו במשותף עם כל החברים. לדבריו, "אני לא צריך לקרוא בעיתונים מה עמדת יו"ר ההסתדרות ביחס למחאה, אלא החלטות כאלה צריכות להתקבל במשותף. לא היה שיח, וכל עוד אני בתפקיד לא אגיע להפגנות - אחר כך ייתכן שכן". עוד הוסיף: "היתה תחושה שההתאחדות מונעת מאינטרסים אישיים ולא מאינטרסים שכל כלל ציבור הסטודנטים".

    יש טענות לפיהן היית אמור להתמודד מול היו"ר שמולי בבחירות להתאחדות ב-9 ביולי והודעת על התפטרות מכיוון שחששת מהפסד.

    "מעולם לא הכרזתי על התמודדות וזה בכלל לא הסיפור. אני לא רודף משרות. השאלה היתה איזה החלטות מקבל יו"ר ההתאחדות כמנהיג, ולכן התפטרתי".

    בתגובה לדברים של רביב ציין שמולי: "אנחנו מאחים לרביב בהצלחה. אם תדברי עם אנשי התאחדות הסטודנטים תגלי שרביב פשוט רצה להתמודד והבין שאין לו סיכוי ולכן יצא ל'פעולת תגמול'. כידוע אנשים לא רוצים לסיים בחירות בהפסד".

    ביחס לביקורת על היעדרות ההתאחדות מהמחאה בחודשים האחרונים ובסוף השבוע האחרון בפרט סיפר שמולי כי רצה להשתתף בהפגנה במוצאי שבת, אולם ברגע ששמע שהיא יורדת לפסים אלימים - גם בקרב המפגינים – החליט להיעדר ממנה. "התכוונתי ללכת – ועשיתי אחורה פנה", סיפר שמולי.

    "הייתי בקונפליקט פנימי - אני מאמין במחאה וחושב שהיא צודקת ושהמטרה ראויה, אבל מצד שני אני לא מקבל את אופן הפעולה, ואנחנו לא יכולים להיות שותפים לאלימות ולניצנים של אלימות – שמגיעים גם ממפגנים. המשטרה צריכה לשאול את עצמה נהגה בחכמה, כי הרי לא יכול להיות שתכבה פה כל ניצוץ של מחאה. הברוטאליות שראינו צריכה להטריד את כולנו ללא קשר לעמדות. לגרור מפגינים זה דבר לא מקובל".

    יש מי שאומר שמכיוון שהמחאה שנה שעברה היתה "רכה" מדי היא לא הרעידה מספיק את מקבלי ההחלטות. אולי נדרשת יותר עקשנות.

    "הגבול בין עקשנות לאלימות הוא דק, ובאלימות אנחנו לא תומכים. זה מדרון חלקלק ואנחנו לא צריכים ללכת בו. כדי לעשות מעשים קיצונייןם צריך מטומטם אחד או כמה בודדים, ובסופו של דבר המעשים האלה פוגעים במידת הלגיטימיות של המחאה. הכוח של המחאה נבע דווקא מהאיפוק. אם היא תתפוס כיוונים אחרים – לא בטוח שהציבור הרחב ימשיך לחבק אותה".

    מדוע יש תחושה שאתה וההתאחדות נעלמתם מן המחאה החברתית בחודשים האחרונים?

    "לא מן הנמנע נראה את הסטודנטים ברחובות בזמן הקרוב. לתזמון ולאג'נדה יש משמעות, ולא תמיד מתאים מסר כללי של 'נמאס לנו'. אנחנו דוגלים בשתי סוגיות עיקריות: שוויון בנטל ותקציב מדינה צודק יותר. בכל רגע נתון אני מנסה להשפיע על המציאות החברתית-כלכלית בישראל – לא רק דרך הכלי של המחאה, אלא גם דרך ועדות בכנסת. יש ארסנל שלם של כלים".

    לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

    כתבות מומלצות

    מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

    המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

    קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

    "חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

    שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

    "הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

    נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

    נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

    תגובות

    הזינו שם שיוצג באתר
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

    כתבות שאולי פספסתם

    צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

    "הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

    משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

    "קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?