"הריכוזיות מביאה לקשרי הון-שלטון שאולי יפגעו בתפקוד הפוליטי-חברתי"

דו"ח חדש של מרכז טאוב מציע לקצץ הטבות מס ב-20 מיליארד שקל, בעיקר בשוק ההון ■ מחברי הדו"ח קובעים כי צעדים אפקטיביים לפתרון בעיית הריכוזיות בישראל יביאו לירידת מחירים, לניצול טוב יותר של המקורות במשק ולהפחתת סיכונים בשוק ההון

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

>> "חשוב להכיר בכך שצדק חברתי דורש לא רק מאמצים לתמוך בחסרי משאבים, אלא מחייב גם צמצום זכויות יתר של אוכלוסיות מבוססות" - כך נטען בדו"ח של מרכז טאוב, שנשלח אתמול אל ועדת טרכטנברג. מחברי המסמך קוראים לממשלה לשנות כיוון, ולפעול לטובת הכלל ולא לטובת קבוצות לחץ בעלות אינטרסים סקטוריאליים, מוסדיים, עסקיים ואישיים.

במסמך קוראים החוקרים ממרכז טאוב לנסח סדר יום חברתי-כלכלי חדש לישראל ומציינים כי "לזכותם של מובילי המחאה ייאמר כי הם אינם קוראים רק למעורבות ממשלתית מוגברת בתחומים ספציפיים שישפרו את איכות חייהם האישיים. דרישתם רחבה יותר ושואפת לשוק חופשי אך אנושי יותר, המובטח באמצעות תפקוד פעלתני יותר של המדינה. הם שואפים להפיח בפעלתנות זו ערכים של סולידריות, שוויון וצדק חברתי, שמקומם פחת בתפישה המדיניות הכלכלית של העשורים האחרונים".

את הדו"ח ערך פרופ' ערן ישיב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובניסוח הדו"ח השתתפו גם מנהל מרכז טאוב, פרופ' דן בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב, וחוקרים נוספים בתחומי הכלכלה והסוציולוגיה. לדעתם, תביעה משותפת במחאה החברתית היא תמיכה במדינת רווחה לפי דגם חברתי-כלכלי דומה לצפון אירופה.

דן בן דודצילום: אייל טואג

במסמך מציעים ראשי מרכז טאוב שינויים בסדרי העדיפויות הלאומיים ושינויים מבניים במשק. "התפתח פיגור בפיתוח התשתיות האנושיות והפיסיות של המדינה, המגביל את יכולותיה. טיפול שורש בבעיות המרכזיות וארוכות הטווח של ישראל, מחייב תפנית חדה בכל הקשור בשיקום, שדרוג ובניית התשתיות האנושיות והפיסיות".

לא לפרוץ את תקציב המדינה

פערי השכר מתרחבים

כותבי המסמך מתנגדים לכל פריצה של מסגרת התקציב. לשיטתם, הגדלת ההוצאות הציבוריות של הממשלה תיעשה רק אם במקביל יועלו בשיעור זהה תקבולי המדינה ממסים. בהקשר זה מוצעות שתי חלופות: הגדלת תקציב ההוצאות של המדינה ב-20 מיליארד שקל, 2.5% מהתוצר הלאומי, כדי להיענות לדרישות המחאה. לפי החלופה השנייה, יעלה צד ההוצאות ב-40 מיליארד שקל, 5% מהתוצר, כדי להחזיר את שיעור ההוצאה הציבורית בישראל לרמתה ב-2005 - ולקרב אותה לרמת ההוצאה הציבורית כיום במדינות הרווחה של צפון אירופה. חלופה זו תאפשר, לפי הדו"ח, טיפול נרחב יותר בפיגור הקיים כיום בתשתיות האנושיות והפיסיות.

למימון הגדלת ההוצאות הממשלתיות מציעים אנשי מרכז טאוב לבטל הטבות מס קיימות ומתוכננות בסך של 20 מיליארד שקל (סך ההטבות 38 מיליארד) בדגש על פטורים בשוק ההון, להעביר חלק ממימון פרויקטים תשתיתיים לדורות הבאים - שכן גם הם ייהנו מהפרויקטים - ולהקטין את הכלכלה השחורה על ידי חיזוק מערכות המשטרה, המשפט ורשות המסים. בתחום הדיור ממליץ מרכז טאוב להגדיל את היצע הקרקעות ולהאיץ את תהליכי אישור הבנייה, למסות באופן דיפרנציאלי רוכשי דירות לצורך השקעה, לעומת רוכשי דירה ראשונה, ולקדם טכנולוגיות בנייה חדשות.

לדעת חוקרי מרכז טאוב, יש בעיה לא רק בגודל התקציב או בחלוקתו לסעיפי חינוך, רווחה או בריאות, אלא בניהולו ובאופן שבו המערכת הציבורית מנצלת או אינה מנצלת את המשאבים העומדים לרשותה. במסמך מוצע לשדרג את התשתיות האנושיות והפיסיות, ולייעל את המנגנון הממשלתי, הנחשב לאחד החסמים לקביעת מדיניות ארוכת טווח.

הריכוזיות מזיקה למשק

בנושא הריכוזיות אומר מרכז טאוב כי היא "פוגעת בתחרות, מביאה להקצאה לא יעילה של מקורות, מגבילה שקיפות וכוללת שליטה נרחבת בחלקים של המשק, שבעת משבר עלולה ליצור בעיות מקרו-כלכליות. הריכוזיות מעוותת את תמריצי ההשקעה, ולכן גורמת לנטילת סיכון יתר בשווקים הפיננסיים. הריכוזיות מביאה אף לקשרי הון-שלטון, שעלולים לפגוע בתפקוד הפוליטי-חברתי של המדינה", נכתב בדו"ח.

החינוך נשאר מאחור

לדעת מומחי מרכז טאוב, הדרך המרכזית לטפל בריכוזיות היא שינויי מיסוי ושינויים רגולטוריים. צעדים אפקטיביים יביאו לירידת מחירים, להגברת שקיפות, לניצול טוב יותר של המקורות במשק, ולהפחתת סיכונים בשוק ההון.

מסמך טאוב מסכם את הנושא ואומר כי "קבוצות לחץ חזקות מצליחות להשפיע על סדר היום הלאומי לטובת אינטרסים צרים ולהטות את הקצאת המשאבים לטובתן, במקום שזו תיעשה בראייה מערכתית לטובת כלל הציבור. מדיניות חברתית שמבוססת על שוויון, סולידריות וצדק תצטרך להיות נטולת פניות ואף עיוורת לזהות המוטב".

לרענן את שוק העבודה

לדעת חוקרי מרכז טאוב, הדרך היעילה ביותר להשגת ביטחון כלכלי של האזרחים היא לדאוג לכך שמי שמסוגלים לפרנס את עצמם יעבדו וישתכרו: "המדיניות הנוכחית מנתבת אנשים רבים הנמצאים על סף העוני להעסקה בשכר נמוך והדבר גורם להנצחת העוני במקום לצימצומו.

"יש לשנות באופן יסודי את מגמת ההתנערות של המדינה מאחריות ממשלתית ופיצול תוכניות, המאפיינות את מערכת הקצבאות בישראל - ולקבל כמחיר הכרחי וצודק את עיקרון המס הפרוגרסיבי (מי שמרוויח יותר - משלם יותר) שבדומה למדינות צפון אירופה, ניתן לייצב סביבו קונצנזוס חברתי-פוליטי".

ירידה במימון הציבורי

בתחום שוק העבודה מוצעת רפורמה מקיפה שתחליף תמריצים לאי-עבודה בתמריצים לעבודה. כך למשל, מס הכנסה שלילי לבעלי הכנסות נמוכות יגדל בממדים שיהוו תמריץ לעבוד. לדעת מחברי המסמך, במקום החזר של 9% כיום, צריך לאמץ שיעור מס הכנסה שלילי של 40% כנהוג בארה"ב. המס בארה"ב ניתן עד לרמות הכנסה גבוהות בהרבה מהמקובל בישראל. במסמך מוצע גם להגדיל את קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי, המהוות רובד ראשון במערכת הפנסיה (הנמוכה במידה ניכרת מהמקובל בעולם).

להקים רשות לאומית לחינוך

בתחום החינוך מוצע להקים רשות לאומית לחינוך, שתהיה אחראית, מקצועית, ממלכתית וא-פוליטית לכל נושא החינוך במדינה. הרשות תקבע את האני מאמין של מערכת החינוך ואת תוכנית הליבה.

האמהות בישראל עניות יותר

היעד יהיה הנחלת ליבת לימודים ברמה גבוהה, אחידה ומחייבת בכל מערכות החינוך. רישיון הפעלה לבית ספר יותנה, גם חידושו והתקצוב שלו, בהעדר מיון על רקע עדתי וחברתי בתהליך הקבלה וההרשמה של תלמידים לאותו בית ספר.

המסמך קובע גם כי משאבים כלכליים יועברו לבתי הספר על פי מפתחות תקציב שקופים, ידועים ואחידים, המביאים בחשבון את המצב החברתי-כלכלי של אוכלוסיית התלמידים. לשם כך תעבור המערכת משיטת תקצוב לפי כיתה, לתקצוב לפי ילד. מרכז טאוב סבור כי ישראל צריכה לאפשר חינוך חובה חינם מהגיל הרך עד סוף כיתה י"ב וכי יש להעביר את כל מערכת החינוך למסגרת של יום לימודים ארוך.

עוד נכתב בדו"ח כי יש להעלות את שכר המורים לרמות השכר המקובלות במדינות המערב (ביחס לתוצר לנפש), לצד שיפור משמעותי באיכות כוח ההוראה ובדרישות המקצועיות מהמורים.

בדו"ח מוצע כי כדי למלא את השורות המידלדלות של הסגל האקדמי המובחר באוניברסיטאות, יש להחזיר למערכת ההשכלה הגבוהה את התקציבים שעמדו לרשותה בשנות ה-70, לפני שמספר התקנים לנפש באוכלוסייה הצטמצם בחצי.

לא משקיעים בבריאות

כמו כן, יש להגביר את הנגישות ללימודים גבוהים על ידי מתן אפשרות למימון מלא של שכר הלימוד באמצעות הלוואות. החזר ההלוואות יותנה בכושר ההחזר של הבוגרים לאחר סיום הלימודים (בדומה לנהוג באוסטרליה ובבריטניה).

להגדיל את המימון הציבורי על בריאות

בתחום הבריאות מוצע להחזיר את גובה המימון הציבורי לבריאות ל-70% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות, כדי שניתן יהיה לממן תוספות לזכאות הציבורית, להגדיל את היצע כוח האדם, להשקיע במערכת הציבורית ולבצע שינויים מבניים במערכת (כמו העתקת פעולות רפואיות מהמערכת הפרטית לציבורית, שילוב של שירותי בריאות האם והילד ושירותי בריאות הנפש בשירותי הבריאות הכללית, רפורמה בביטוח ובטיפול הסיעודי).

מומחי מרכז טאוב סבורים כי, יש לפטור קשישים וחולים כרוניים מהשתתפות בתשלומי הבריאות ולהעניק לפריפריה חלק ראוי בהקצאה הציבורית. לדעתם, יש להרחיב זכאויות בתחומי רפואת השן והטיפול הסיעודי ולאפשר חופש בחירת רופא באשפוז ציבורי, לא רק באמצעות שרותי רפואה פרטיים (שר"פ).

בנוסף, ממליץ מרכז טאוב להעניק חוזים אישיים ותוספות שכר משמעותיות לרופאים מתמחים ובעיקר לרופאים מומחים שעובדים במערכת הציבורית בלבד.

בתחום הרווחה מוצע בדו"ח "לשנות באופן יסודי את המגמות של צמצום האחריות הממשלתית, הסלקטיביות הגוברת ופיצול התוכניות שמאפיינת את מערכת הקצבאות בישראל. יש לחדש את המגמה של בניית מערכת קצבאות אוניברסלית. יש לשלם קצבה אוניברסלית נאותה לגמלאים".

מרכז טאוב מציע גם "לצמצם את תפקיד העמותות והיזמים הפרטיים במתן שירותי רווחה, חינוך ובריאות. את כל אלה ואחרים ראוי שהציבור יקבל מהממשלה מתוקף זכויות חברתיות ולא כחמלה ופילנתרופיה".

כתבות מומלצות

גיף

סיוט בחופשה: 7 תחנות במסלול הייסורים שצפוי לכם בקיץ 2022

נורמן מילנר. "אני לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הכי טובה"

"יש בשוק הזה הזדמנות שלא ראינו עשורים"

מנכ"ל ובעלי בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר

"עשה את עסקת חייו": כך הצליח אבי זינגר לרכוש את בן אנד ג'ריס במחיר זעום

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות