ראיון בשדרה |

רם בלינקוב: "הממשלות מצפצפות על הפריפריה"

הממונה לשעבר על התקציבים באוצר: "בטווח הארוך המדינה חייבת להתפשט לגליל ולנגב, אחרת תהיה חברה אחת לעניים ואחת לעשירים"

"הממשלות בישראל מצפצפות על הפריפריה. הן כותבות במצע שהן בעד הגליל והנגב, אך לאחר שהן עולות לשלטון - הן מעדיפות את המרכז בכל פעולה שלהן. לסלול רכבת קלה בתל אביב בהיקף ששווה לכל התקציבים של הרשויות בפריפריה זו העדפה של המרכז", כך טוען הממונה לשעבר על התקציבים באוצר רם בלינקוב, במסגרת ראיון שנערך עמו באולפן של TheMarkerTV בשדרות רוטשילד בתל אביב.

"מחירי הדירות במרכז יהיו גבוהים יותר מאשר בשאר חלקי הארץ. גם אם היו יותר קרקעות במרכז זה לא היה פותר את הבעיות של המדינה. הביקוש צריך להיות במעגלים רחוקים מתל אביב. בטווח הארוך המדינה חייבת להתפשט לגליל ולנגב אחרת יהיו שתי חברות - של עניים ועשירים. המחאה של היום תיראה גן משחקים לעומת מה שיתפרץ פה", הוא אומר.

בלינקוב, שפרש לפני כשנתיים מתפקידו באוצר עקב חילוקי דעות עם ראש הממשלה בנימים נתניהו, טוען שחייבים לתקצב באופן דיפרנציאלי את התושבים במדינה. "אסור לתת תקציב שווה לילדים באופקים וברעננה. הנגישות שלו לדברים שונה. ילד באופקים צריך לקבל יותר, ואז ניתן יהיה ליצור שיווי משקל".

רם בלינקוב

מה משמעות האמרה "צדק חברתי" של המפגינים?

"צדק חברתי זה דבר סובייקטיבי – אני בטוח שאם תשאלי כל אחד תקבלי הגדרה שונה. באופן כללי נראה שהכוונה היא שהממשלה תיתן יותר כסף לנושאי רווחה, בריאות, דיור וכו'. התביעה הזו יכולה להיות במקומה, השאלה היא איך ממנים אותה".

אז איך ממנים אותה?

"אי אפשר לפרוץ את התקציב. צריך לשנות את סדרי העדיפויות. השאלה היא למה לא משנים אותם? תשובה אחת היא שייתכן שיש ממשלות שלא רוצות לשנות את סדרי העדיפויות מאחר שיש להן תפיסת עולם מסוימת. תשובה שנייה היא שאני בספק אם הן יכולות".

"למשל, נתניהו פתח את הממשלה בהגדלת קצבאות הילדים. הוספת קצבאות לילדים פירושה לתמרץ מגזרים של חרדים וערבים לצאת פחות לעבודה. אני לא יודע כמה מהחלטה הזו היא פוליטית וכמה היא תפיסת עולם. אצל חלק מהמפלגות, כמו ש"ס, מדובר בתפיסת עולם. אני לא יודע כמה הם באמת רוצים לנצח את העוני ולא להנציח אותו. שיצאו לעבוד ושיפסיקו לעודד להם את הילודה על יד המענקים שמעודדים אותם לא ללכת לעבוד".

האם ניתן לקצץ בביטחון?

"בוודאי שאפשר לקצץ בביטחון. יש שם שומנים בכמויות בלתי נדלות: עודף כוח אדם ותנאי פנסיה עדיפים. אין שום סיבה שאנשים באגף התקציבים של משרד הביטחון יפרשו בגיל שונה ממשרדים אחרים. הפנסיה שלהם עולה הרבה כסף".

"אין גבול לכוח ולהתעצמות של משרד הביטחון. תקציב הביטחון כל שנה מקבל תוספות - כמה שניתן הם לעולם לא שבעים ולא ישבעו. הביטחון מחליש את המרקם החברתי. עכשיו קיים האיום האיראני. לפני שנתיים זה היה מבצע 'עופרת יצוקה'. כל פעם יש פטנט חדש. כל אגורה לביטחון פירושה פחות לרווחה".

מאשימים אותך על כך שאחת ההחלטות שלך היתה לעצור את הבנייה במרכז, ועל כן כיום יש בעיה בדיור.

"קודם כל הטענה היא נלעגת. ראשית, ההחלטה - שחבל שביטלו אותה אחר כך - היתה בתוקף כמה חודשים בלבד. מי שבחר להגיד את זה הוא טיפש או שקרן. מה שכן, אני רוצה להדגיש כי ההחלטה שלנו היתה להפסיק להפשיר קרקעות לצרכים שאינם לצרכי בניית מגורים – מכיוון שבמרכז לא יישאר ירוק. צריך גם להשאיר ירוק במרכז. אי אפשר להפוך הכול לבטון ולמלט".

אז דיברת על פיתוח הפריפריה, קצבאות הילדים ותקציב הביטחון, איפה עוד ניתן לפעול?

"חייבים לפרק את המונופולים והקרטלים. אני מציע לממשלה לפרק את המונופול של חברת החשמל - הוזלה של 20% שווה מיליארדים. בנוסף, צריך לפרק את מונופול הנמלים. אני מציע להכניס תחרות בענפים רבים נוספים – תקשורת, קמעונות, מזון, ולפתוח באופן מבוקר גם את שוק החלב.

"מי שחושב שההפרדה בין נכסים ריאליים לבין נכסים פיננסיים הוא התשובה לריכוזיות – טועה או מטעה או שניהם יחד. זה חלק מהפיתרון. צריך לפתוח את הענפים לתחרות ולהקטין את המיזוגים האנכיים שגורמים להקטנה במספר שחקנים.

"מה שקצת כואב לי עם ראש הממשלה, זה שביחס להרבה מאוד ראשי ממשלה, הוא המבין הגדול ביותר בכלכלה. זה זורם לו בוורידים. יש לו תפיסות עולם והוא מכיר את הכלכלה על בורייה. כשהוא עושה צעדים לא כלכליים זה כואב שבעתיים. הוא יודע מה צריך לעשות, אך אני לא בטוח אם הוא מסוגל".

ששינסקי: "בממשלה ובכנסת חייבים להתמקד"

מרואיין נוסף שהגיע לאולפן TheMarkerTV היה פרופ' איתן ששינסקי, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומי שעמד עד לא מזמן בראש ועדת תמלוגי הגז. בעיני ששינסקי, יש לפרק את הנושא הכללי של "צדק חברתי" למספר תחומים: דיור, מדיניות פיסקאלית (מסים, פטורים, חוק עידוד השקעות הון), הגדרת שטחי ההפרטה (מהם התחומים הראויים לספק שירותים ציבוריים), ושאלת הריכוזיות - המחירים, המונופולים והאוליגופולים.

בנוגע להצעה שקיבל לעמוד בראש הוועדה לפתרון המחאה, ציין ששינסקי כי לוח הזמנים שלו לא איפשר לו. "אמרתי שאני יכול לעסוק בכל אחד מהנושאים הראויים לבדיקה ולא בצורה כוללנית. אני לא יכול לירות לכל הכיוונים. ראש הממשלה חייב לענות על כל הנושאים. אני ככלכלן חייב להתמקד בכל אחד מהנושאים. אני יכול לסייע לוועדה לדון בעניינים מסוימים כמו מס ירושה או סוגיית ההפרטה", אמר.

איתן ששינסקיצילום: עופר וקנין

האם הבעיה שלך המחאה היא בכך שאינה ממוקדת?

"במחאה יש משאת נפש. מדובר באנשים צעירים שרוצים להביא למדינת רווחה. הם מדברים על מהפכה - הם חושבים בגדול. הם רואים את התמונה הכללית, אבל אין ספק שבממשלה ובכנסת חייבים להתמקד. יש מגבלת מקורות וקיבלנו קריאת השכמה ממה שקורה עכשיו בעולם. כשאומרים שמדובר בספין – זו ציניות. זה אומר שאסור לנו לא להיות כמו יוון או כמו פורטוגל. חייבים לשמור על מסגרות התקציב".

אתה מבין את המחאה?

"כיום, יש יותר קוטביות בהתפלגות הכנסות בישראל, ואנחנו ברמות אי השוויון מהגבוהים בעולם. החרדים והערבים, בעלי ההכנסה נמוכה, תורמים לכך ברמות הנמוכות, אך גם 'הזנב' של העשירון העליון תורם את חלקו. כיום, יש עלייה ניכרת בהכנסות של העשירונים העליונים. ההכנסות משכר עלו אך מה שעלה יותר היא ההכנסה על ההון – בונוסים אופציות או תשלומי ריבית. כרגע, 80% מהכנסות הן מהון. הפער הזה הוא שמעורר אנשים כאלה לצאת למחאה".

מהיכן צריך אז לקצץ על מנת להיענות לדרישות?

"כרגע נראה שתקציב הביטחון לא נמצא על השולחן – וכבר נשמעו קולות במשרד הביטחון שדורשים תקציב נוסף. ייתכן שזו רק עמדת פתיחה מצדם. עומדת גם השאלה של תקציבי ההתנחלויות בשטחים. לא נראה לי שבהרכב הנוכחי של הממשלה, ראש הממשלה ידון בכך. בנוגע לתשלומי העברה (קצבאות) למעמדות הנמוכים – אני לא צופה שיהיה דיון על קצבאות הילדים או על קצבאות הזקנה, כך שכבר הורידו מהשולחן חלק גדול מהתקציב הממשלתי בצד ההוצאות".

מה כן ניתן לעשות?

"ראשית ניתן להגדיל את מיסוי ההון. בסקנדינביה זה עומד על 28%, בישראל זה 20%. שנית, אנחנו מהארצות הבודדות שאין בהם מס עיזבון. בארה"ב יש מס עיזבון שהוא הפרוגרסיבי ביותר. אם יוחלט לחוקק חוק כזה, צריך לקחת בחשבון שתהיה נטייה להעביר הון החוצה. בעיה אחרת בו תהיה האם נכון להטיל אותו גם על עיזבונות קטנים? לדעתי צריך להטיל אותו רק על עיזבונות משמעותיים. בארה"ב האחוזון העליון משלם תשעים ומשהו אחוז מההכנסות של המס. על מנת למנוע העברה של הכסף למשפחה לפני הפטירה, שמו בארה"ב תקרה שקבעה שניתן להעביר 10,000 שקל בשנה לכל ילד".

ומה בנוגע להפרטה?

"יש הרבה אמירות כלליות בעניין ההפרטה, וכדאי להיות על קרקע מוצקה בעניין. רוב התשתיות בארץ כבר הופרטו. יש שירותים שעדיין בוחנים אם להפריט אותם כמו טיפת חלב או גני ילדים. הוועדה שנבנתה כעת על ידי האוצר צריכה לבדוק מהו תחום שראוי לממשלה לפעול בו, ומהו תחום שראוי לעשות בו מיקור חוץ".

"בעיניי, כל השווקים שהם תחרותיים צריכים להיות מופרטים. שני המגזרים הקשים להפרטה הן התשתיות והשירותים הציבוריים – שהם מונופולים טבעיים. אם עושים הפרטה של מים, חשמל וטלפוניה – ממירים בעלות ציבורית בבעלות פרטית עם פיקוח. אך גם לפיקוח יש עיוותים ולכן צריך ללמוד איך לעשות את ההפרטה נכון".

על רקע ניסיונך בוועדת ששינסקי, עד כמה נכון להגביל את אילי ההון בישראל?

"בקשר לדברים שנוגעים לטייקונים צריך להיזהר. צריך לזכור שהם עומדים בראש חלק גדול מהמגזר העסקי. צריך אבל אני אתן דוגמא. בוועידת הנשיא, דודי ויסמן שמחזיק בחברת הדלק דור אלון, אמר שהוא לא יכול לקבל אשראי מהבנק הבינלאומי, מכיוון שבעל השליטה בו – צדיק בינו – הוא בעל השליטה גם בחברת פז, המתחרה של דור אלון. הוא אמר שהוא פנה לבנק לאומי – אך גם לבנק יש אחזקה של 20% בפז. לכן, סוגיית האחזקות הצולבות של ריאלי ופיננסי חייבת טיפול. גם בארה"ב היתה הפרדה של התחומים במשך כמה שנים".

למה הפירמידות הן בעיה?

"חשוב לפרק את הפירמידות. בפירמידות, ההחזקה של הבעלים למעלה 'במעלה הזרם' גבוהה, וזאת בעוד יש לו אחזקה נמוכה בחברות שבתחתית השרשרת. בעלי השליטה מעלים לחברות בראש הפירמידה רווחים. אדם שמחזיק בשרשור אחוז קטן מהחברה, יש לו נטייה להיכנס לסיכונים עם החברות שלמטה. בארה"ב כל העברת רווחים הוא אירוע מס, בישראל לא. לכן הטלת מסים על הפירמידות היא אפשרות אחת על מנת להתגבר על הבעיה".

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker