"אין יותר מעמד ביניים בישראל; יש מעמד עליון ומתחתיו אנשים שמתקשים לסגור את החודש"

דב לאוטמן בדיון הפומבי הראשון של הוועדה: יש חמישה עשירונים שעדיין לא הגיעו להפגנות אבל אי אפשר להתעלם מהם ■ טרכטנברג: "זו לא תוכנית ריאליטי - אלא המציאות הישראלית במיטבה"

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים40
ליאור דטל

כשבועיים לאחר שהחל את פעילותו התכנסה היום הוועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי בפעם הראשונה לדיון פומבי אליו הוזמנו נציגים שנבחרו מבין 1,100 ההצעות שקיבל הצוות בשבוע האחרון, שהציגו בפני חברי הוועדה את עמדתם כלפי הגורמים למחאה החברתית והצעות לפתרונם.

דב לאוטמן

בין היתר, הגיע לדיון התעשיין דב לאוטמן שייסד את תנועת הכל חינוך, ומנכ"ל התנועה הרב שי פירון. חברי הוועדה בחרו בנציגים מרבדים שונים בציבור – מהפריפריה, המגזר הערבי, מהאקדמיה, שמבחינתם חלקם מייצגים גם את "מעמד הביניים". עם זאת, בדיון לא נכח אף אחד מיוזמי המחאה או השותפים לה. למרות זאת, טרכטנברג אמר כי בהמשך עבודת הוועדה צפוי להופיע בפניה יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, ממובילי המחאה.

לצד טרכטנברג ישבו סביב השולחן במכון ון ליר בירושלים חברי הצוות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אסתר דומיניסיני, ד"ר טלי רגב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' פנינה קליין כלת פרס ישראל לחינוך.

הדיון נמשך כשעתיים וחצי והועבר בשידור חי באתר האינטרנט של הוועדה ובאתרי החדשות, אולי זו הסיבה לכך שרוב הנוכחים בו היו מלווים של נציגי הציבור שנאמו מול הוועדה, אנשי תקשורת ומערך נהיהול של הוועדה. בתום הדיון התפנו חברי הוועדה להמשך הדיונים שהתקיימו בפורמים סגורים. טרכטנברג התחייב בתחילת הדיון כי הוועדה תסיים את עבודתה עוד לפני החגים.

מנואל טרכטנברג

השבוע ישמעו חברי הוועדה את פניות הציבור בדיונים פתוחים גם ביום רביעי בבוקר בפני הצוות שיעסוק בשירותים חברתיים, ביום חמישי בבוקר בפני הצוות בנושא הדיור, ביום חמישי בצהריים יתכנס לשמוע את רעיונות הציבור גם הכנס בנושא יוקר המחייה והתחרותית.

בסיום הדיון התייחס טרכטנברג לשאלה שהופנתה אליו מגולש באינטרנט בנוגע לעמדתו ביחס לשמירה על מסגרת התקציב. "מלבד השיקולים שנוגעים ליציבות המשק אם אנחנו רוצים להעצים את השירותים החברתיים צריך להביא את המשאבים ממקומות אחרים. זה העניין בשינוי סדר העדיפויות. המשאבים במשק מוגבלים. אפשר להטיל עוד מסים אבל זו לא הנקודה. אפשר להגדיל לאורך זמן את ההוצאה הציבורית אבל באופן מדוד וביחס למצב המשק", אמר טרכטנברג. "קיים חוב לאומי כבד שאנחנו מורישים לילדים והנכדים שלנו. אם נגדיל את ההוצאות אנחנו עלולים להטיל גם את הנטל הזה על הילדים והנכדים שלנו ואני לא מוכן להטיל על ילדי את התשלום עבור העודפים שאנחנו צריכים היום".

"אנחנו עומדים מול מצב לא ברור"

מוקד פניות הציבור

קנדל התייחס גם הוא לנושא ואמר "מאוד קל להגדיל מסים ואת ההוצאה הציבורית אבל אנחנו עומדים מול מצב לא ברור. אם תהיה בעתיד ירידה בהכנסות ממים בעקבות המשברים בעולם, הגרעון יגדל אם לא נשמור על הכללים אנחנו עלולים להתמודד עם בעיות אחרות כמו אלו שביוון – אבטלה של 10% וקיצוץ דרסטי בשירותים הציבוריים".
טרכטנברג אמר בתחילת הדיון כי הוא "נרגש מהמפגש. באנו להקשיב לציבור. אם נשכיל לעשות זאת נכון כל האנשים בחדר ירוויחו. אולי נשמע דברים שמעולם לא חשבנו עליהם קודם. אנחנו מאמינים שהצעות מהציבור חיוניות לגיבוש המלצות הוועדה". טרכטנברג הוסיף "זהו ניסוי בזמן אמת ולכן אני מבקש מכולם אורח רוח. זו לא תוכנית ריאליטי מבוימת היטב אלא המציאות הישראלית במיטבה".

מניתוח הפניות שהוגשו לוועדה עולה כי כ-29% מהפניות היו פתרונות ועמדות בנושא מצוקת הדיור. נושא נוסף שבלט, עם 22% מהפניות, הוא היחס לשירותים החברתיים, ובהם חינוך, רווחה ובריאות. 17% מהפניות עסקו במדיניות המס של ישראל ו-13% בהיעדר התחרותיות וביוקר המחיה. יתר הפניות, כ-19%, היו כלליות יותר ובלטה בהן התייחסות לשיטה הכלכלית בישראל
חברי הוועדה נראו קשובים לדוברים שפנו אליהם, וטרכטנברג, גבאי ויוג'ין אף הפנו שאלות אליהם, ולעתים גם טענות על ההצעות. במהלך הדיון עדכן נציג מטעם הצוות את חבריו על תגובות שהתקבלו מגולשים באתר האינטרנט שהוקם על ידי המשרד לשיפור הקשר עם הציבור.

"אין יותר מעמד ביניים"

לאוטמן אמר בוועדה "אין יותר מעמד ביניים בישראל. יש מעמד עליון. אחר כך כמה אנשים שמתקשים להתפרנס ועוד חמישה עשירונים נמוכים שעדיין לא הגיע להפגנות אבל אי אפשר להתעלם מהם".

"תנועת הכל חינוך הגישה בחודש יוני הצעת חוק לכנסת בה מתבקשת המדינה להגדיר כי היא אחראית למערכת החינוך הציבורי הכוללת מדיניות שתמנע אפליה בקבלה מוסדות חינוך ותקצוב דרפנציאלי גבוה בהתאם לרמה הכלכלית חברתית בישובים ורמת הוראת מקצועות הליבה".

"לא עולה על הדעת שברעננה ילד יקבל 70% כספי ציבור יותר מאשר ילד בשדרות, וזה עוד בלי שלוקחים בחשבון מה שההורים נותנים לילדים ברעננה לשיעורים פרטיים", הוסיף לאוטמן. "יש רק דרך אחת להתמודד עם הפערים והיא להשקיע בחינוך". לאוטמן התייחס גם ללימודי הליבה במוסדות החינוך החרדים ואמר "כ-25% מבני ה-18 בישראל לא למדו אנגלית חשבון או מדעים. הם יסגרו את הפערים בחברה לדעתם או יריחבו אותם?".

"הפערים מסוכנים"

פירון אמר כי לפי נתוני ה-OECD בישראל הגידול בתקציב החינוך פר תלמיד היה הנמוך ביורת לעומת המדינות המערביות. בנוסף הציע פירון לבדל את התקצוב במערכת החינוך על פי רמת החיים הכלכלית-חברתית של התלמידים בכ-35%, כדי ליצור מנגנון של אפליה לטובה בחלוקת התקציבים. לדבריו מדובר בפער של כ-900 מיליון שקל בתקצוב מכיוון שכיום מדיניות התקצוב הדרפנציאלי של משרד החינוך באה לידי ביטוי בהבל של כ-3% בלבד בתקציבים לרשויות המקומיות. בנוסף הציע פירון ליישם את חוק חינוך חובה מגיל 3 בחינם. " כי אם לא נצמצם את הפערים בהתחלה הם יגדלו בהמשך".
לאוטמן הוסיף: "יש יישובים בישראל בהם אחוז מקבלי הבגרויות פחות מ-20 אחוזים - זו בושה, כמה שאני יותר יורד לפרטים אני יותר מתבייש". לאוטמן התייחס גם למצב הביטחוני וטען כי אסור להשתמש בו כתירוץ להזנחת המצב החברתי "אם מנהיג לא יודע לטפל ביותר מנושא אחד - הוא לא מנהיג", אמר.

"הפערים בחברה הישראלית נפתחים באופן מסוכן וןמדאיג", אמר ניר גנוסר מרצה למתמטיקה ופעיל בעמותת תמורה. לדבריו, "הנתונים שמוצגים לציבור על ידי נציגי הממשלה מוטים ומטעים. הממשלה מתייחסת לנתון הממוצע כאילו מדובר על הרוב, אבל הרוב בכלל לא מגיעים לשכר הממוצע. העשירונים התחתונים מוחלשים באופן משמעותי. מספר הילדים העניים הוא תעודת עניות לכל ממשלות ישראל".

גינוסר המליץ לוועדה להגן בחוק על שוכרי הדירות באמצעות הקמת רשות שתאשר האם הדירות שמוצעות להשכרה עומדות בתנאים בסיסיים, תקבע מחירון שכירות לדירות ותמסה באופן אגרסיבי מי שיחרוג ב-10% ממחיר המחירון. בנוסף גינוסר הציע לעגן שכירות במשך שלוש שנים לפחות ":לא יכול להיות שמקום מגורים אוזל תוך שנה כמו שעון חול".

בנוסף הוא הציע להגדיל באופן משמעותי את המיסוי על דירות ריקות ומבנים נטושים ולהתייחס לבעלי מספר דירות מושכרות כחברה מבחינת מסים. "אם המיסוי עובד על המעמד הבינוני הוא יכול לעבוד גם על בעלי ההון. הם לא יברחו לחו"ל, ואם הם לא ציוניים ויחליטו ללכת אפשר להסתדר גם בלעדיהם". טרכטנברג התנגד להצעתו של גנוסר לא לאפשר לתושבי חוץ להחזיק דירות בישראל לתקופה ארוכה. "לא יכול להיות שאנחנו נושאים בנטל המס ובעצם משמשים כעיר מקלט עבורם. כשהם בחו"ל אנחנו באוהלים": בתגובה אמר טרכטנברג "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וצריך להיזהר מאמירות כאלה", גינוסר אמר בתגובה "יש לנו ילד אחד ואנחנו עוצרים את הילד השני כי אנחנו לא יודעים איך נעמוד בהוצאות. אחרי שש שנים באקדמיה קשה לי לראות את העתיד שלי בארץ".

קנדל התייחס לדבריו של גינוסר ואמר כי היא תביא לירידה בכדאיות בהשכרת דירות "ההצעה שלך אפשרית אבל היא תהרוג את שוק הדיור" טען קנדל.. גינוסר אמרבתגובה "מדובר גם בדירות ישנות שסיימו לשלם עליהם משכנתא לפני שנים רבות. התשואה עליהן מטורפת וגדלה כל הזמן. אי אפשר לדבר רק על דירות חדשות".

שלומית מקס, עובדת בחברת נדל"ן מאשקלון, תיארה את מצוקות ערי הפריפריה. "הדיור בפריפריה הוא לא בר השגה. 60% מהתושבים משתכרים פחות מקו העוני ו-30% מתוכם במצב גרוע עוד יותר".

מקס הציעה בין היתר לפעול להגדלת היצע הקרקעות, להגדיל המס על דירות נטושות, להקצות מבנים נוספים לדיור ציבורי, להגדיל את מקומות התעסוקה בפריפריה, להגדיל את מימון המשכנתא לזוגות צעירים לכ-100%, לשפר את מערכת החינוך בפריפריה ולאפשר לאמהות עובדות סבסוד מעונות וגנים. "שמעתי בתקשורת שההצעות שלנו לא ברורות. אחנו לא כלכלנים. יש לנו בעיה ואנחנו פונים לממשלה. יש בממשלה אנשים שנבחו לטפל בבעיות שלנו. או שהם קשיי הבנה או שהם מנותקים מהמציאות", אמרה מקס.

עו"ד קייס נאסר, ממרכז דיראסאת למשפט ומדיניות והאוניברסיטה העברית, התייחס לבעיות הדיור במגזר הערבי."קיימת מצוקה קשה ומחסור אדיר בדיור במגזר הערבי, שמתעצמת משנה לשנה. יש גם הריסות מבנים מסיבית בישובים ערבים. התכנון גם תקוע בשל העדר תשתיות. מרבית הבנייה המבוקשת היא על קרקעות פרטיות אבל אי אפשר לבנות עליהן כי אין תוכנית מתאר. גם אם יש תוכנית אי אפשר לפתח אותה כי אין תשתיות". לדבריו, רק 25% מקרקעות המדינה בישובים הערביים נוצלו לדיור ציבורי, וכי מתוך 71 תוכניות מתאר שתוכננות בהחלטת ממשלה ממארס האחרון, רק 3 התייחסו למגזר הערבי ול-70 ישובים ערביים אין תוכנית מתאר. "ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר עמדה על מצוקת הדיור במגזר הערבי ונתנה הנחיות לטיפול בנושא אבל המדינה לא טיפלה בכך", אמר. נאסר דרש מהוועדה להמליץ על דרכים לשינוי מדיניות הדיור במגזר הערבי, ליישם את המלצות ועדת אור והלגדיל את תחום השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות.

פרופ' עליזה ברזיס, מנהלת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית באוניברסיטת בר אילן ולשעבר ראש מחלקת המחקר של בנק ישראל אמרה כי בתחום הדיור יש להתמקד במצב הצעירים במעמד הביניים, והמליצה לוועדה לבחון פתרון לבניית מהירה של מבני דיור ארעים המבוססים על מכולות שיומרו למגורים. לדבריה, מבירור שביצעה ניתן יהיה לבנות תוך חצי שנה 1,000 דירות לצעירים שיושכרו בעלות של 700-1,000 שקל כשמחיר כל דירה הוא 120 אלף שקל.

"הגורם המשפיע ביותר על צמיחה הוא נורמה חברתית. הטייקונים והצריכה הראוותנית שלהם עשו לא טוב למדינה. חתונה בעלות של 7 מיליון שקל זו שערוריה", אמרה ברזיס "אבל מצד שני, גם חתונה ב-200 אלף שקל זו שערוריה. צריך להפסיק עם זה ולחזור להיות עם הספר ולא עם המותגים. התקשורת משקיעה זמן נכבד לסיקור מפורסמים ותרבות הצריכה הראותתנית שלהם והיא צריכה להתמקד גם בדיונים תרבותיים ובצניעות. ההבדל הגדול בין שוודיה לישראל הוא בנורמות החברתיות ובצניעות". טרכטנברג תמך בדבירה ואמר כי מדובר במסר חשוב.

רינת שניידובר, ממקימי קבוצת הפייסבוק הנאבקת על זכויות העצמאים בישראל אמרה בוועדה "לפני חודש וחצי התברר לי שאני מופלת לרעה. גיליתי שאין לי דמי אבטלה למרות שאני מפרישה מהמשכורת שלי לביטוח לאומי. בהתחלה בכלל לא האמנתי שזה נכון. גם דמי הלידה שיל מחושבים בצוהר מעותת ואם אעבוד עד גיל זקנה לא אהיה זכאית לפנסיה מלאה. אני עובדת במשרה מלאה תורמת לישראל אבל למדינה יש יחס חשדני כלפנו כאילו אנחנו נוכלים שמנסים להתעשר על חשבונה". שניידובר הציעה לפקח על תנאי ההעסקה והשכר של עובדים עצמאים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker