שמואל חרל"פ: "חברות פירמידה הן מבנה בעייתי שמעוות אינטרסים של בעלי מניות; הבעיה ברגולטור" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמואל חרל"פ: "חברות פירמידה הן מבנה בעייתי שמעוות אינטרסים של בעלי מניות; הבעיה ברגולטור"

בעלי יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי: " צריך לבצע את ההפרדה בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות; ראוי שייושמו המסקנות של ועדת התחרותיות באופן מהיר ומיידי"

93תגובות

ד"ר שמואל חרל"פ, בעל השליטה בכלמוביל, יבואן הרכב הגדול בישראל, ואחד האנשים העשירים בישראל עם הון אישי של מיליארד שקל, חושב שיש להפריד בין עסקים ריאלים לבין עסקים פיננסיים, וכי מבנים עסקיים מסוג "פירמידה" מעוותים אינטרסים ודורשים את מעורבותו של הרגולטור.

בראיון שהתבצע בשידור חי ב-TheMarker TV במהלך עצרת המחאה שהתקיימה ביום שבת, בהשתתפות 300,000 אלף מפגינים, אמר חרל"פ כי "צריך לבצע את ההפרדה בין אחזקות ריאליות לחברות פיננסיות, כיוון שלא ייתכן, שמי שזקוק לאשראי יוכל להשפיע על מתן האשראי בעצמו ולהחזיק בשני קצוות המקל האשראי. ההמלצות שפורסמו עד כה חשובות מאוד. בעניין חברות פירמידה, הסוגיה היא בעייתית: זהו מבנה שמעוות אינטרסים של בעלי מניות. הטייקונים שיחקו משחק לפי כללי המשחק הנהוגים ואין מה להאשים אותם - הבעיה היא ברגולטורים".

לדבריו, "צריך לעשות חומה סינית בין חברות ריאליות לחברות פיננסיות ולא לחכות שאנשי העסקים ישימו את המחסומים. בוועדת הריכוזיות מדברים על הצורך בהפרדה בין עסקים ריאליים לפיננסיים, ולדעתי זאת הפרדה חשובה מאוד. אין זו אשמתם של אותם אנשים שהשקיעו בעבר בחברות פיננסיות וריאליות, כי הדבר היה אפשרי ומותר. האשמה היא ברגולטור שנרדם בשמירה - ועתה ראוי שייושמו המסקנות של ועדת התחרותיות באופן מהיר ומידי.

בהתייחסות למחאה החברתית ולמאהל ברחוב רוטשילד, שם התקיים הראיון, אמר שמואל חרל"פ כי "מעמד הביניים לא קורס, אבל נמצא בלחצים שבהם לא עומד אף מעמד ביניים אחר בעולם. הבעיה היא שוויון חובות, כי לא כולם נושאים בנטל. תאר לך שעשרות אלפי אנשים במגזר הערבי היו משרתים שירות לאומי, או שבני הישיבות היו מצטרפים לעבודה. אם רק שני הציבורים הללו היו נושאים בנטל, הכלכלה שלנו היתה נראית אחרת. הממשלה צריכה לבטל את האפליות המגזריות שעומדות בעוכריה של מדינת ישראל. העובדה שסקטורים שלמים לא נוטלים חלק בנטל החברתי והכללי. מצב כזה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. הבעיה היא גם בחינוך - צריך מסלול אחד ולא חלוקה לפי מגזרים כמו שקיים היום".

ד"ר שמואל חרל"פ, האם בקרב מעמד הביניים ישנה עינות לאנשי עסקים?

"כרגע יש סנטימנט של אנטי-עסקים, אנטי עשירים. אני מבין מאיפה זה בא, אבל זה יתפוגג. לבם של אנשי האוהלים אינו גס לאנשי הקהילה העסקית. הם באים בטענות לכללי המשחק, וכללי המשחק של הכלכלה כיום אכן לא טובים, גם אנשי העסקים חושבים כך, לכן את כללי המשחק צריכים לשנות. הטייקונים עשו את רווחיהם לאור השמש והם לא עושקים אף אחד. זה הרגולטור שנרדם בשמירה, אין מה לבוא בטענות לאנשי העסקים שהצליחו".

האם בקרב בעלי עסקים יש תחושה של פחד?

"אין תחושה של פחד. הרי בכל המחאה הזו אין שום אלימות. אולי יש תחושה של אי נוחות, שאם אתה בעל הון - אז אתה לא בסדר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#