יאללה עיני, לך הביתה - מחאה - TheMarker
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יאללה עיני, לך הביתה

מה לוועדים הגדולים של עיני ולקוטג'? מה להם ולדיור?

37תגובות

איפה עופר עיני, שאלו הסטודנטים בשבועות האחרונים. איפה עופר עיני, שאלו אנשי המאהלים. איפה עופר עיני, שאל כל מי שעוקב בעניין אחרי שביתת הרופאים המתמשכת.

שתיקתו של יו"ר ההסתדרות בשבועות האחרונים היתה רועמת במיוחד. לכל מי שחשב שעיני הוא מנהיג פועלים, איש עממי שכל האזרחים הגונחים תחת הנטל היו בניו, ציפתה עוד אכזבה. שוב הוכיח עיני כי הוא מנהיג ספציפי מאוד: מנהיג הוועדים הגדולים. המנהיג של החזקים והמחוברים שדואגים לג'ובים לבני המשפחה שלהם ומקבלים פנסיה לכל החיים.

כל זמן שהם לא במאבק - למה לו להיכנס? מה לו ולעם? מה לו ולמחאת הקוטג'? מה לו ולמסקנות ששינסקי? מה לו ולאותם צעירים שרוצים לקנות דירה בישראל, אבל לא נמנים על הלקוחות הטבעיים של ההסתדרות?

כמו כל פוליטיקאי טוב, ועיני הוא פוליטיקאי מצוין, הוא צפה מהצד וחיכה לשעת כושר. אם גל המחאה ימות במהרה - טוב שלא נכנס. אם יעלה ויפרח, יקפוץ גם הוא על הרכבת יחבק חיבוק דב, יפעיל הרבה מאוד לחץ, ויקבל את מרכז הבמה. בסופו של דבר הוא גם יגזור את הקופון. להיפך, במקום לבוא ולתמוך במאבק הוא יבוא לפשר, להשקיט את העניינים ולסגור דיל עם נתניהו, דיל שיאפשר למחוברים להמשיך לינוק מעטיני המדינה.

עיני הוא איש מפתח במאבקים רבים. יש לו מהלכים במסדרונות השלטון וגם הרבה מאוד קשרים וכוח. כל מוביל מחאה היה רוצה אותו לצידו, אבל הוא לא מוכר את עצמו בזול. הוא יודע מתי לבוא, ומתי לסגת. כך הוא נטש את העובדים הסוציאליים באמצע המאבק והשאיר אותם עם פרורים ועם תחושת החמצה נוראית.

והוא גם עייף למדי. כבר מזמן הוא היה בדרכו החוצה, והיו שלחשו שמשרה שמנמנה מחכה לו אצל אחד הטייקונים. רק לפני חצי שנה פורסם על כוונתו לרכוש דירה ברמת השרון במיליוני שקלים, ועכשיו הוא כבר רוצה "לעשות לביתו". רק רעש תקשורתי השאיר אותו על הכסא, ולפחות וירטואלית, הוא עדיין בצד הלוחם של המפה.

בשנה האחרונה עיני עובד בחצי כוח. העובדים הסוציאליים סבלו מזה, למאבק הרופאים הוא לא הצטרף, מחאת הדלק עברה בשקט הסתדרותי תמוה, וכך מסקנות ששינסקי, וגם הגל הנוכחי התרומם בלעדיו. עיני הוא לא מנהיג פועלים. הוא בוחר את המלחמות שלו, והולך רק למקומות בהם הוא עשוי להצליח. אולי הגיע הזמן שיפנה את מקומו. מנהיג עממי טרי, אמיתי, דרוש היום יותר מתמיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#