ח"כ וילף: "מונופול המלט נשר של דנקנר ואי.די.בי תורם לא מעט למחירי הדיור הגבוהים" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מהפכת האוהלים

ח"כ וילף: "מונופול המלט נשר של דנקנר ואי.די.בי תורם לא מעט למחירי הדיור הגבוהים"

(עדכון) לפי גורמים בענף, נשר מקבוצת אי.די.בי מחזיקה ב-90% משוק המלט בישראל

142תגובות

יו"ר סיעת עצמאות, ח"כ עינת וילף, קראה אתמול לראש הממשלה לפתוח את שוק המלט לתחרות כאמצעי להוזלת הדיור. שוק המלט נשלט על ידי חברת נשר מקבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. לפי הערכות, החברה מחזיקה ביותר מ-90% מהשוק, שנאמד ב-2010 בכ-4.411 מיליון טונות.

"אני מברכת על הצעדים שהוצגו על ידי ראש הממשלה במטרה להביא לירידה במחירי הדיור והשכירות", אמרה וילף. "אני רואה בצעדים אלה בסיס לפעולה בכיוון הנכון, אך יש נושא נוסף שלא נדון ובכוונתי לפעול להכללתו, והוא הכנסת תחרות לשוק המלט בישראל. מונופול המלט נשר תורם לא מעט למחירי הדיור הגבוהים".

וילף הוסיפה כי מזה שנים מנהלת חברת המלט נשר מאבק עיקש בכל ניסיון לפתוח את השוק ליבוא מירדן, טורקיה, רומניה ומקורות אחרים. "מונופול המלט נתלה בטיעונים מפוקפקים על 'מחירי היצף', ומצליח בכך לשמור את השוק סגור על חשבון הציבור כולו. נזק זה עבר מתחת לרדאר דיוני הדיור בישראל ואסור לתת לו לחמוק מביקורת ראויה", אמרה.

לדברי וילף, הממשלה ושר האוצר מדגישים שוב ושוב את המחויבות שלהם למאבק בריכוזיות ולהגברת התחרות במשק בעוד ש"יש להם כאן הזדמנות פז לפתוח את השוק לתחרות במחירי המלט ולתרום תרומה חשובה לירידה בעלויות הבנייה, שתוכל להיתרגם לירידה במחירי הדיור".

נשר היא יצרנית המלט היחידה בישראל והיא מוגדרת מונופול. החברה מוחזקת על ידי כלל תעשיות (75%) מקבוצת אי.די.בי ו-CRH האירית (25%). עם החברות הבנות של נשר נמנית קבוצת תעבורה, המוחזקת בחלקים שווים על ידי נשר וקבוצת אברהם לבנת, השותף גם בגרעין השליטה של אי.די.בי. הקבוצה מורכבת מתעבורה אחזקות ומתעבורה מיכלי מלט ופעילה במגוון רחב של תחומים בענפי ההובלה והלוגיסטיקה ובעבודות תשתית.

לדברי גורמים בענף, יבוא המלט לישראל ב-2010 הסתכם בכ-10% מהשוק. מחירי המלט המיובא הגיעו ב-2010 ל-54 מיליון דולר, לעומת 52 מיליון דולר ב-2009 ו-31 מיליון דולר ב-2008. לפי דו"ח שחובר ב-2007 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הכנסות נשר ממגזר המלט הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל ב-2006.

על פי המחקר, משקלם של המלט ומוצריו במדד מחירי התשומה בבנייה למגורים ובמדד תשומות הסלילה עומד על כ-9.6% ו-9.9% בהתאמה. לפיכך, העלאת מחירי המלט גוררת עלייה משמעותית במדדים אלה. עוד נכתב במחקר כי נשר ניצלה לאורך שנים את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר גבוה עבור המלט, אשר מתגלגלים בצורה עקיפה לאזרחים בצורת תשלום מסים גבוהים יותר, בגין מימון התשתיות של מבנים שהממשלה בונה.

בנוסף קבע המחקר כי "רמת הריכוזיות הגבוהה אינה רק בענף המלט, אלא נמשכת גם במורד השרשרת בשוק היעד המרכזי של נשר - שוק הבטון בישראל. כ-45% משוק הבטון נשלט בידי מספר מצומצם של חברות בתעשייה ובמגזר העסקי. מוצרי המלט מגיעים ללקוחות הסופיים (שוק הבניין והתשתיות) בעיקר דרך הלקוחות הגדולים של נשר".

מחירי המלט המיוצר בנשר נתונים תחת פיקוח מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ומושפעים מהתייקרות התשומות. עם זאת, על פי המחקר, מלט המיוצר בנשר נמכר בתחומי הרשות הפלסטינית במחיר הנמוך ב-6.25% ממחירו בישראל. בנוסף, מחירי נשר ב-2006 היו גבוהים בכ-30% בממוצע מהמחירים במדינות השכנות.

"רמת הריכוזיות הגבוהה בשוק המלט הישראלי מביאה לעלייה במחירי המלט ומוצריו. מחד, עלייה זו מוסברת בהתייקרות התשומות לייצור מלט; מאידך, בשוק תחרותי עליית המחירים בגין התייקרות התשומות היתה מתונה יותר", קבע המחקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#