זו לא אמנה חברתית - זה המצע של יחימוביץ' - מחאה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זו לא אמנה חברתית - זה המצע של יחימוביץ'

משמעות האמנה מבחינת המגזר העסקי היא פשוטה: תארזו מזוודות וטוסו מכאן

114תגובות

"האמנה החברתית" שעליה חתמו היום פעילת המחאה סתיו שפיר, פרופ' יוסי יונה, פרופ' אביה ספיבק ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, אינה אמנה חברתית, אלא לכל היותר מצע של מפלגת העבודה.

ליתר דיוק, המצע של יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ. חברה למפלגה, ח"כ אבישי ברוורמן יתקשה לחתום על חלק מסעיפי אמנה חברתית שמשקפת הגדלת תקציבים חסרת רסן (זה פופולרי להגדיל גרעונות היום) הגדלת חלקה של הממשלה בתוצר הלאומי ונסיגה לאחור ברפורמות שנעשו בעבר בשוק ההון.

עם הדברים האלו אולי אפשר להתווכח, אבל עם גורם אחד שמרחף על שלל ההצעות והרעיונות באמנה קשה להתווכח: האמנה הזו לא מגדילה את העוגה, אלא רק את העלויות של הכנתה.

על חלק מהרעיונות המופיעים באמנה, קל יהיה לגייס הסכמה כללית רחבה. מי לא רוצה לצמצם את העוני ולהעלות את רמת החיים בישראל? מי יכול להתנגד לרפורמה בשירותים הציבוריים כמו בריאות, חינוך ודיור והנגשתם לכל? מי לא רוצה הורדה משמעותית של יוקר המחייה בישראל? מי יילחם נגד הרעיון לחזק את הפריפרייה?.

יש באמנה גם אלמנטים שלא יזכו לתמיכה גורפת בכל המגזרים, אבל יש בהם הגיון כלכלי וחברתי: מהגדלת שיעור השתתפות של חרדים וערבים בשוק העבודה, דרך הפסקה של העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי והפרטי.

כדי לממש את הרעיונות היפים והצודקים האלו, צריך תקציבים גדולים, אבל "האמנה החברתית" יודעת לנקוב רק במקור תקציבי אחד לכל החגיגה הזו: הגדלת המיסוי הישיר על בעלי הכנסות גבוהות וחברות עסקיות. אם האמנה הזו תתקבל כמדיניות ממשלתית, צפויות החברות העסקיות להתמודד עם ארבעה לחצים בו זמנית: ייקור עלויות העבודה (עקב הפסקת העסקת עובדי קבלן), ירידה בהכנסות (עקב הצורך בהורדת יוקר המחייה), הגדלת תשלומי המס ומחנק אשראי (בזכות ההמלצה להפנות את מרבית כספי הפנסיה להשקעה באג"ח מיועדות שמנפיקה ממשלת ישראל).

המשמעות מבחינת המגזר העסקי היא פשוטה: תארזו מזוודות וטוסו מכאן. האם לכך התכוונו המשוררים יונה את ספיבק? סביר להניח שלא. האם לכך מתכוון עופר עיני? לא באמת. מבין מי שמכונים מנהיגי המחאה, חתמו על האמנה סתיו שפיר, תנועת דרור ישראל ועוד כמה ארגונים שמזוהים עם מפלגת העבודה. שאר מנהיגי המחאה מבינים כנראה שזהו מסמך בעייתי ומאוד לא פרקטי.

כדי שהוא יהיה פרקטי, תידרש הכרה במחירים הכואבים (לטווח הקצר לפחות) של הורדת יוקר המחיה וביצוע רפורמות מבניות - התייעלות ופיטורים במקומות שבהם יש שומנים ועודפי כוח אדם יקרים. אם זה בשירות הציבורי ואם בחברות הממשלתיות והממשלתיות לשעבר. זה יכאב, זה יהיה כרוך בעימותים, אבל זה יכול לייצר ערך כלכלי שיאפשר השגת חלק ניכר מהמטרות שהוגדרו באמנה החברתית.

בטווח הארוך זה גם יביא לשכלול של שוק העבודה הישראלי ויאפשר קליטת אנשים שלא משתתפים בו כיום. מהלך כזה יביא ללא ספק להקטנת הפערים בחברה הישראלית שחלקם נוצרו בשוק העבודה.

יחימוביץ' מרבה לדבר על המודל הסוציאל דמוקרטי שהיא רוצה להנחיל כאן ובאמת במודל הזה יש לא מעט אלמנטים שמקדמים צמצום של הפערים. הבעיה של יחימוביץ היא שהיא רוצה לייבא לכאן רק חלק מהמודל הזה, המצליח כל כך בסקנדינביה.

היא לא מספרת לציבור שהרחבת השירותים הציבוריים פירושה תשלומי מיסוי גבוהים (ולא רק לעשירים). היא מתעלמת מהקשר בין הורדת יוקר המחיה ובין הורדת עלויות העבודה - קשר שאנו רואים בבירור בשוק הסלולר כיום.

אם לא מביאים את המודל הסוציאלי דמוקרטי בשלמותו, מקבלים מקבלים אוסף של רעיונות שאין בהן הגדלה של העוגה, אלא רק הגדלה חסרת רסן של משאבים, חיזוק כוחם של ועדי עובדים ופגיעה קשה בסקטור העסקי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#