צפו בתמונות |

מעל 400 אלף איש הפגינו ברחבי הארץ; "אנחנו הישראלים החדשים"

איציק שמולי: "הכיכר הזו מלאה בישראלים החדשים שאינם מוכנים לוותר על המדינה שויתרה עליהם כבר מזמן"; בצפון הארץ הפגינו כ-100 אלף איש

TheMarker Online
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
TheMarker Online

המוני בני אדם התאספו הערב (שבת) בכיכר המדינה בתל אביב לעצרת המרכזית של "צעדת המיליון". בתל אביב הפגינו כ-300 אלף איש. בחיפה כ-45 אלף איש; בירושלים כ-45 אלף מפגינים; במגדל העמק כ-8,000 מפגינים; בעפולה כ-10,000 איש; בכפר יהושע 16 אלף איש; באילת כ-4,000 איש; בערד 200 מפגינים; בנהריה כ-6,000 מפגינים. בהפגנה נאמו איציק שמולי, דפני ליף ואחרים. להלן נאומו של שמולי:

נאום איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: הישראלים החדשים

"אדוני ראש הממשלה. אני יודע שאתה צופה בנו עכשיו. אני מציע לך להסתכל טוב טוב: מה שאתה רואה עכשיו, הציבור העצום שנמצא כאן ובכל רחבי ישראל- הוא ציבור שאתה בכלל לא מכיר. זה לא הציבור שהיה מוכן לקבל כל מה שהממשלות החליטו בשבילו כי "ככה זה". תכיר אדוני ראש הממשלה- אנחנו הישראלים החדשים.

19 מתוך 19 |
כיכר המדינה, הערבצילום: ירון כהן-צמח
1 מתוך 19 |
רחוב אבן גבירול, תל אביבצילום: אורן פרוינד
2 מתוך 19 |
עבדים היינוצילום: אמיר טייג

"אדוני ראש הממשלה, תסתכל עלינו היטב: אנחנו הישראלים החדשים. ואנחנו הישראלים החדשים רוצים רק דבר אחד - לא קל - אבל פשוט: לחיות בארץ הזאת. אנחנו רוצים לא רק לאהוב את מדינת ישראל כמו שאנחנו אוהבים - אלא גם אפשרות להתקיים בה בכבוד ולחיות בה בכבוד.

אדוני ראש הממשלה, לנו הישראלים החדשים יש חלום והוא פשוט: לבנות בישראל את ביתנו!

טוב לגזול ביחדצילום: ערן אזרן

אדוני ראש הממשלה, לנו הישראלים החדשים יש חלום והוא פשוט- לגדל בישראל את ילדינו!

אדוני ראש הממשלה, לנו הישראלים החדשים יש חלום והוא פשוט- לרקום בישראל את סיפור חיינו.

"אדוני ראש הממשלה- הכיכר הזו מלאה בישראלים החדשים שאינם מוכנים לוותר על המדינה שויתרה עליהם כבר מזמן. הכיכר הזו מלאה בישראלים החדשים שאוהבים את המדינה שלוקחת אותם כבר מזמן כדבר מובן מאליו. הכיכר הזו מלאה בישראלים החדשים שהיו מוכנים אפילו למות בשביל המדינה הזו, אבל היום אנו מצפים ממך אדוני ראש הממשלה שתתן לנו לחיות במדינה הזאת! יש לנו חלום והוא פשוט: תן לנו לחיות במדינה הזאת!

"תבין אדוני ראש הממשלה- אנחנו הישראלים החדשים. והישראלים החדשים לא יוותרו, למרות שניסיתם לקחת לנו את התקווה. הישראלים החדשים תובעים שינוי והם לא יפסיקו להיאבק עד אשר יגיעו פתרונות אמיתיים. פתור את הבעיות ונחזור לחיינו. ואם לא תפתור- אנחנו כאן כדי להישאר.

"בעיות מדיניות וביטחוניות היו ויהיו, ואחרי האו"ם בספטמבר יבוא גם אוקטובר ואז עדיין תידרש להסביר לכולנו איך עלינו לשרוד במדינה הזאת. בשבוע שעבר אמרו לנו שהמחאה החברתית דעכה. בשבוע שעבר לגלגו ואמרו שהמחאה החברתית נגמרה. בשבוע שעבר אמרו לנו שאפילו ההורים שלנו, הילדים שלנו, המשפחות שלנו לא יבואו יותר. בשבוע שעבר אמרו לנו שהיינו בסה"כ קוריוז או פסטיבל קיץ. אז אמרו!

צילום: נתן ליפסון

"והערב הזה אנחנו אומרים לכם: ישראל שלנו מתעוררת למחאה הגדולה ביותר שידעה בתולדותיה. הערב הזה ישראל שלנו תובעת שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות של ממשלותיה. הערב הזה ישראל שלנו משילה את הציניות, האדישות וחוסר האמונה ועוטה מחדש תקווה אחת גדולה. הערב הזה ישראל שלנו מפסיקה לומר "ככה זה" ובמקום זאת מתחילה להאמין בשינוי ולחולל אותו. מהערב הזה ישראל שלנו כבר לא תהיה אותו הדבר! אחרי הערב הזה כולם ישאלו היכן הייתם ב-3/9 ונוכל לומר בגאווה שהובלנו את המאבק החברתי הגדול ביותר שהיה פה.

"האוהלים הרבים שהקמנו הם כלי עוצמתי בארסנל המחאה שלנו. בזכות האוהלים אנו מבהירים לממשלה עד כמה דחופה ורחבה היא הבעיה של יוקר המחייה. ואתם? אתם מדברים איתנו על פירוק האוהלים ואנחנו אומרים לכם: אתם שוב לא מבינים! לא הגענו לכאן היום בשם האוהלים, הגענו לכאן היום בשם האנשים והבעיות שהתנקזו לתוכם! אתם מתרכזים ביריעות וביתדות ואנחנו מדברים על מצוקות ובעיות. אתם ספקנים באשר לעמידות האוהלים מול רוחות החורף הקשות, ואנחנו מתחייבים לכם כי דווקא את רוחם של האנשים לא תצליחו לשבור. אתם לא מבינים- האוהלים הם רק המעטפת, הישראלים החדשים והנחושים בתוכם הם הליבה. ואנחנו לא נפסיק את המחאה הזו עד שתענה לכמיהתו של הלב: אדוני ראש הממשלה- תן לנו לחיות במדינה הזאת!

"וכעת, אחרי מפגן העוצמה האדיר הזה: אנחנו נסמן לממשלה את החזון ועליה לבחור באיזו דרך ללכת כדי להגיע אליו. כעת, חובת הממשלה למשול ולבצע. אנחנו הסטודנטים, תנועות הנוער והארגונים החברתיים מוכנים לעזור בגיבוש הפתרונות, רק בתנאי שתוכיחו כי בכוונתם להקשיב ולבצע באופן אמיתי. תרצו להיפגש- אנחנו ניפגש. תרצו להידבר- אנחנו נדבר. רק דבר אחד אנחנו לא נקבל: לא ניתן שתנסו למרוח אותנו פעם נוספת. הפעם הזו אנו דורשים פתרונות אמיתיים- ועד שהם יבואו לא נפסיק לרגע את המחאה!

"לא נפסיק עד שנראה תוכנית אמיתית עם ערבויות ביצוע. אנו תובעים איזון נכון יותר בין כלכלה חופשית ובין כלכלה אנושית, ולכן נקיים מחאה חריפה כאילו אין הידברות, ונקיים הידברות כאילו אין מחאה חריפה. אנחנו כאן כדי להישאר!

"שותפים יקרים שלי, לנו הסטודנטים והצעירים יש את הזכות להוביל את המאבק הזה, אך הוא שייך לכולנו. לנו הסטודנטים כבר הציעו את הכול- ואנחנו עדיין כאן. לנו הסטודנטים הציעו כבר את הכול- אבל אני מתחייב לכם אין פיתוי חזק דיו שיוכל לעמוד מול הכמיהה שלנו להיות חלק מהישראלים החדשים. הסטודנטים כאן כדי להישאר! ואני מתחייב לכם- יש לנו את הכוח לשנות!

צילום: נתן ליפסון

"שותפים יקרים, אנחנו נערכים למאבק ארוך וממושך, אבל הרגישו בשינוי- הוא מתחולל כבר בתוכנו. בכל אחד ואחת מאיתנו. לכן האמינו בדרך- היא איננה פשוטה, אבל בסופה מחכה לנו ישראל טובה יותר. ובסוף אני מבטיח לכם דבר אחד: . אנחנו ננצח- לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח, אנחנו ננצח!".

תקווה חדשה

"הקיץ הגדול של התקווה הישראלית החדשה", אמרה דפני ליף, מיוזמות מחאת האוהלים. "התקווה הזו נולדה מתחושות של ייאוש. מפערים שכמעט לא ניתנים לגישור. החברה הישראלית הגיעה לקו האדום שלה. הקיץ הזה התעוררנו וסירבנו להמשיך לצעוד בעיניים עצומות לעבר התהום. אנחנו בוחרים לראות".

"הדור שלי גדל על התחושה שאנחנו לבד בעולם", הוסיפה ליף. "של 'אני מול המסך'. גדלנו בתחושה שאנחנו חיים במרוץ שאין לנו סיכוי לנצח בו. לימדו אותנו שזה או אתה, או הוא. זה הקפיטליזם". הקיץ הזה קרה נס, קבעה ליף. "למדנו להקשיב. ואז קראו לנו שמאל קיצוני. מי אתם שתגידו מי אנחנו. כולנו בכל הארץ הבנו שאין ימין ושמאל".

"גם הטילים שנפלו לא הרסו את המחאה הזאת. הם הראו עד כמה המחאה חזקה, אמיתית", סיפרה ליף. "נפלו טילים, ואנחנו שתקנו לכמה ימים. צעדנו בשקט. ואז הם אמרו שהמחאה דועכת, במקום להכיר בעובדה שכאב לנו על מיליון ישראלים שחיים תחת איום טילים. שכאב לנו על האנשים שנפגעו, שנהרגו, שביתם נהרס. אבל במקום להבין שהשקט הזה בא מתוך אהבה, הם אמרו שהמחאה דועכת. את הסולידריות שלנו הם ניסו להפוך להתקפלות. איך מעיזה ממשלת ישראל לעשות הפרד ומשול. היא שהפקירה את אזרחיה. את הזקנים שלה, את החולים שלה, את העולים שלה. הם אמרו לנו שאנחנו לא סולידריים? תראו מה הולך פה".

"הקיץ הזה הביא איתו המון זכרונות טובים. נוצר שיח של חיים. זו ההתעוררות הכי חשובה שהיתה כאן. אנחנו לא כאן כדי לשרוד, אנחנו כאן כדי לחיות", קבעה ליף. "אנחנו כאן לא כי אין לנו ארץ אחרת, אנחנו כאן כי זו הארץ שאנחנו רוצים. בלי ששמנו לב, אנשים החלו לחזור מחו"ל. החלפנו את המילה צדקה במלה צדק. החלפנו את המלה לחכות במלה לשנות. החלפנו את המלה לבד במלה ביחד. זה הדבר הכי גדול שעשינו בקיץ הזה. מכאן כבר לא נסכים לחזור אחורה. אנחנו צועדים קדימה לעתיד טוב יותר".

רחוב אבן גבירול, תל אביבצילום: אורן פרוינד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker