הפתעה בבג"ץ: חוק מיסוי דירה שלישית בדרך חזרה לוועדת הכספים

בית המשפט הגבוה לצדק דן היום בעתירה נגד חוק מיסוי דירה שלישית ■ היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, הודה בתשובתו לבג"ץ כי "בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של ההליך"

בגצ מיסוי דירה שלישית
מתוך הדיון בבג"ץ, היוםצילום: אמיל סלמן
עדכונים

הפתעה בבג"ץ: חוק מיסוי דירה שלישית בדרך חזרה לוועדת הכספים

התפתחות מפתיעה בדיון בעתירות נגד חוק ריבוי נכסים: שופטי בג"ץ הורו למדינה להגיב עד ליום ראשון הקרוב להצעתו של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, להחזיר את החוק לדיון נוסף בוועדת הכספים.

בדיון שנערך אתמול בבג"ץ בעתירות נגד הליך החקיקה של החוק, הידוע כחוק מיסוי הדירה השלישית, הציע ינון במפתיע לבטל את הליך החקיקה החל מהדיון שהחל בוועדת הכספים ב-15 בדצמבר בשעה 23:00.

אם בג"ץ יקבל את ההצעה של ינון, ועדת הכספים תצטרך להתכנס מחדש כדי לדון בחוק ולהצביע עליו, ולאחר מכן יהיה צורך בהבאת החוק להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית. כמו כן, בכנסת מעריכים כי במקרה כזה ספק אם החוק יאושר בסופו של דבר. זאת, משום שכרגע אין לו רוב בכנסת: בליכוד לא ירצו בחקיקה מחודשת ונראה שגם שר האוצר, משה כחלון, לא ישכב בשביל זה על הגדר.

נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד שוש שמואלי, אמרה בעקבות הצעתו של ינון כי "ביטול החוק יצור בלגאן, כי יש אנשים שביקשו לקבל את המענק בגין מכירת הדירה. השינויים שהוכנסו לחוק או החזרתו לדיון בוועדת הכספים כמוה כביטול של החוק. זו לא חלופה".

השופטת נאור הסבירה  לשמואלי כי יש לשקול את הרעיון של ינון שכן יש לו יתרונות, כמו העובדה שהוא מונע את הצורך להתחיל את החקיקה מחדש. "זה כמו לקחת תפוח שיש בו קטע רקוב, להוציא אותו ולאכול את שאר התפוח", אמרה נאור. "לא צריך לחוקק את החוק מההתחלה, אלא לחזור לרגע מסוים שגם את מסכימה שמה שהתרחש לא היה צריך להתרחש".

שופטי בג"ץ לכנסת: אפשר לשקול החזרת חוק מסוי הדירה שלישית לועדת הכספים

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, והשופטת אסתר חיות התייחסו לפגמים בהליך החקיקה של חוק המס על הדירה השלישית, ושאלו את היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, מדוע לא יוחזר החוק לוועדת הכספים להליך חקיקה מחדש. ינון השיב להן: "ייתכן שזה סעד שנכון לשקול במקרים של אי תקינות חמורה של הליכי חקיקה. אז מחזירים למקום שבו נפל הפגם בסוגייה חוקתית מהותית. מדובר בהסדר מורכב, שאי אפשר לפרק לחלקים".

השופטת נאור אמרה: "זה נורא פשוט. אין טענות שהדיון הקודם לא היה בסדר. אפשר להמשיך מהתיקונים שנעשו" (בוועדת הכספים, צ"ז). ינון השיב כי "היה מי שיטען שזה ביטול של החוק".

השופט מזוז אמר: "במקום שהכנסת תתמודד עם הבעיות שלה, היא באה להתבכיין בפני בית המשפט ואומרת 'תציל אותנו מעצמנו'. השאלה היא האם הכנסת תעגן בתקנון או תסדיר את הליכי החקיקה".

ינון השיב להצעתו: "אני מסכים במישור התיאורטי. אבל יש פער בין התיאוריה למציאות. את התקנון קובעים הח"כים".

נציג חלק מהעותרים: "אין צורך בתמרור אזהרה לכנסת"

אולם הדיון, היום
אולם הדיון, היוםצילום: אמיל סלמן

עו"ד יובל יועז, המייצג חלק מהעותרים, אמר כי "פס"ד שיינתן כעת יש לו משמעות נורמטיבית. נציגי המדינה מציעים להסתפק בהתרעת בטלות. אין צורך בתמרור אזהרה לכנסת. לא יעלה על הדעת שתמרור אזהרה ינתן במישור החקיקה כשהחוק ישאר בספר החוקים כאשר התרעת הבטלות תינתן לגבי חוקים אחרים שהכנסת תחוקק בעתיד".

השופט מזוז: "קשה לחלוק שלא היה דיון ממצה, יסודי ומלא. אבל להגיד שלא ידעו על מה מצביעים?"

מרינברג: "מבחינתנו, הוצאת כרטיס צהוב לא תעבור".

סולברג: "לגבי הפגמים, אין ספק - אבל למקרא כל עמודי הפרוטוקול לצד דברים מביכים רואים דיון בשינויים שהגיעו בדקה התשעים. האם זה לא עומד בסף הנדרש? האם יש שינוי שלא נדון? יש דברים מאוד מביכים בפרוטוקול".

מרינברג: "לא נתנו לנו את הזמן ללמוד, להבין ולראות במה מדובר. יש 3 טיוטות שונות של נוסח החוק".

מזוז: "האם הטיעון שלכם, לנוכח העובדות, עומד ברף שלא היתה כל אפשרות מעשית לדעת על מה מצביעים? 60 הח"כים שהצביעו במליאה או הח"כים שישבו בוועדת הכספים בדיון הליילי לא היה להם מושג על מה הם מצביעים?".

מרינברג: "לא היתה אפשרות לגבש דעה. בפועל אם אין אפשרות להתייעץ, לדרוש ולשמוע את הגורמים המקצועיים".

מזוז: "לוח הזמנים מצביע שהיתה אפשרות לא אופטימלית. קשה לחלוק שלא היה דיון ממצה, יסודי ומלא. אבל להגיד שלא ידעו על מה מצביעים?".

נציג יו"ר האופוזיציה: "עזיבת הח"כים (את הדיון בוועדה) היתה כי הח"כים לא רצו להיות 'בובות'"

מתוך הדיון בבג"ץ. מימין: עו"ד אייל ינון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מיקי רוזנטל, יצחק הרצוג, מרב מיכאלי
מתוך הדיון בבג"ץ. מימין: עו"ד אייל ינון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מיקי רוזנטל, יצחק הרצוג, מרב מיכאליצילום: אמיל סלמן

עו"ד אייל בן יהודה, נציג העותרים, אמר כי "לא יעלה על הדעת שלמרות כל מה שנאמר כאן לא צריך לבטל את החוק. זאת אומרת שאנו, שמייצגים עשרות פנסיונרים, צריכים לבוא ללקוחות ולומר היה דיון אקדמי. הכנסת והממשל טוענים שאולי להבא לא יגרם עוול קשה לאזרחים אחרים. אין פה שום ספק שכך לא אמור היה להיות מחוקק חוק. יש לבטל את החוק ולחוקק חוק דומה". הוא ביקש מבית המשפט לתת מסר לאזרחים לממשלה ולכנסת ולבטל את הכנסת.

עו"ד ערן מרינברג, המייצג את יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני), ואחרים אמר כי "נציגי הכנסת הודו כי לא היה כדבר הזה במקרים אחרים".

נאור: "האם לא נכון היה להישאר בדיון (לאחר שחברי האופוזיציה נטשו את הדיון בועדת הכספים בהפגנתיות)?"

מרינברג :"חברי הכנסת דרשו דחייה של כמה שעות עד למחרת בבוקר כדי ללמוד את הנוסח (החדש) של החוק. היועצת המשפטית של הוועדה (שגית אפיק) הודיעה שלא יכולה לתת ייעוץ לחברי הכנסת. אין לח"כים מה להישאר. הם יישארו ויצביעו . על מה הם יצביעו? הזילות שהיתה בועדה: יו"ר הועדה (גפני) לא נשאר עד סוף הדיון. אולי גם הוא מחה ברגליו? ההתנהלות של הועדה היתה שערורייתית. עזיבת הח"כים היתה כי הח"כים לא רצו להיות 'בובות'. הכנסת מגיעה למקומות שלא ידענו. היה פה פגם שיורד לשורשו של ההליך".

שמואלי: "העברת השינויים לא חצתה קו אדום"

שמואלי: "העברת השינויים לא חצתה קו אדום".

נאור: "מה לגבי האופציה לחוקק מחדש אם יבוטל?"

שמואלי: "זה בעייתי כי החוק כבר מתקיים, אנשים כבר פועלים והמגמה כבר קרתה. החוק אמור להכניס למדינה 900 מיליון שקל".

סולברג: "בציניות, אפשר בן לילה לחוקק מחדש".

חיות: "מה עמדתך לגבי חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת שאמר שבמשך 7 שנים לא הוציא חוות דעת כה משמעותית לגבי הפגם שיורד לשורשו של העניין?"

שמואלי: "חברי (ינון) מזלזל באמירות שאנו אומרים כמה תפקידו חשוב".

נאור: "זה לא פרסונלי".

שמואלי: "תפקידו של היועמ"ש לכנסת לתת הנחיות אבל במקרה הזה אנו חושבים אחרת".

חיות: "היועמ"ש לכנסת אומר שמקרה כזה לא היה בעבר ואת אומרת ככה זה קורה בכנסת בדרך כלל. האם לא נכון במקרה הזה לתת משקל יתר מבחינת חומרת הפגם ומה המשמעות שלו לחוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת?"

שמואלי :"המבחן הוא לא רף מדיד".

הנדל: "את נותנת ציון עובר להליך - אם כי אומרת שטעון אישור. אבל הוא אומר אחרת".

השופט סולברג לנציגת המדינה: "לפי גישתך לעולם לא נגיע למצב של ביטול חוק"

סולברג: "לפי גישתך לעולם לא נגיע למצב של ביטול חוק".

שופט העליון נעם סולברג
שופט בית המשפט העליון, נעם סולברגצילום: גיל יוחנן

שמואלי :"את הדיון ניווט יו"ר הוועדה (משה גפני)".

נאור :"הכל חוזר אליו (אל גפני). מקריאת הפרוטוקול הארוך מעבירה מסר (שרוצים לחוקק) מהר מהר"

שמואלי: "אומרים לי שזה דיון אחד הטובים בסוגיות שהחוק מעורר".

הנדל: "די בכך שבמהלך הדיון הם שמעו, דיברו וכיו"ב - אז לפי המבחן הזה גם אם בטעות נתנו את החומר בשפה זרה ייתכן שהיה אותו הדבר".

שמואלי: "חלק מחברי הוועדה (מהאופוזיציה) בחרו שלא להישאר בוועדה. ברגע שגפני החליט לקיים את הדיון והגיעו כל הגורמים שהסבירו את השינויים - המינימום היה להישאר ולקבל את ההסברים".

עו"ד שוש שמואלי: "הליך החקיקה לא נראה כמו דיון בבית המשפט. אין סדרים ופרוצדורות ידועות"

נאור: "איפה הפגם החמור שאתם אישרתם שקיים בהליך הזה?".

שמואלי: "הפגם בכך שברור שדיון טוב ואידיאלי לא כך מתקיים. עדיף היה להעביר לפני כן את השינויים, אבל אנו צריכים להסתכל מרגע שהשינויים הללו הועברו - האם לא ניתן היה לקיים דיון. לפעמים עולים שינויים. בשעות שקדמו לדיון הזה, הח"כים ביקשו להכניס שינויים בהצעת חוק ההסדרים ונציגי האוצר ענו במקום. הליך החקיקה לא נראה כמו דיון בבית המשפט. אין סדרים ופרוצדורות ידועות".

"הפגם החמור שדיון נכון ואידיאלי מתקיים כשאפשר לקרוא ולחשוב. כשמעבירים שינויים לנוסח כמה שעות לפני דיון הממשלה צריכה לשאוף ולהעביר לפני כן".

דיונים בכנסת על מס דירה שלישית
דיונים בכנסת על מס דירה שלישיתצילום: אמיל סלמן

חיות "במועד שהנוסח הועבר, שזה מיטת סדום, לאף אחד לא היתה אפשרות מעשית להסתכל על הניירות כי היו עסוקים בדיון אחר. באופן אמיתי הם ראו את הנוסח בפתח הדיון בשעה 11 בלילה".

נאור: "אם כל כך הרבה נקודות וכל כך מעט זמן השאלה אם זו אפשרות מעשית?"

שמואלי: "מדובר רק ב-4-5 שינויים שנכנסו לנוסח החוק".

נאור: "יש הבדל בין לראות את השינויים בזמן אמת או בדיעבד. מה היה קורה אם היו מחוקקים ביום א'?".

שמואלי: "היה עדיף לכולנו אבל זו ההחלטה שהתקבלה ואנו נמצאים בחוק שעבר ברוב חברי הכנסת". 

עו"ד שוש שמואלי: "חברי הכנסת לא מנסחים סעיף לפרטי פרטים. יכולים להיות פערים"

נאור: "גפני החליט לקיים את הדיון כי נציגי האוצר תבעו ממנו".

חיות: "מי היה אמור לעצור אותו?"

נאור: "זה לא פרוגטיבה של גפני לומר 'עמדתי שצריך לדחות בכמה שעות?' עו"ד ינון אמר כי גפני לא פעל רק כרצונו. ואת אומרת - זה לא אני זה גפני".

משה גפני
משה גפניצילום: אמיל סלמן

גולדברג: "גפני החליט לכנס את הועדה".

הנדל: "אם נתנו את החומר עם התיקונים לח"כים תוך כדי הדיון - הם לא יכולים ללמוד את החומר. אז לא היתה להם אפשרות ממשית לגבש את עמדה".

שמואלי: "מדובר בכמה שינויים נקודתיים שהועלו על ידי חברי הועדה. לא היה קושי לקיים את הדיון אם קוראים את הפרוטוקול של הדיון באותו הלילה. התקיים דיון מהותי שבו הח"כים השמיעו עמדתם".

נאור: "למה הכנסת צריכה לשבת בלילות?"

שמואלי: "גפני החליט לא לדחות. זה קורה גם בהצעות של הכנסת שדברים עולים. הצעות ורעיונות עולים תוך כדי דיון ובתקנון יש דרך להכניס שינויים בהצעת חוק דרך הסתייגות".

חיות: "הכניסו 23 תיקונים שהוועדה לא ראתה ואלמלא היועצת המשפטית הם היו עוברים להצבעה בקריאה השנייה והשלישית".

שמואלי: "הטכניקה היתה שהוועדה קובעת את העיקרון והניסוח והליטוש המשפטי נעשים על ידי המשפטנים. חברי הכנסת לא מנסחים סעיף לפרטי פרטים. יכולים להיות פערים".  

נציגת המדינה: "גם במקרים חמורים יותר בית המשפט לא התערב בהליך החקיקה"

עו"ד שוש שמואלי, נציגת המדינה, אמרה כי "אנו טוענים שזה לא המקרה לביטול פגם בהליכי חקיקה. (כלומר טוענת שאין לבטל את החקיקה). בית המשפט צריך להיות מרוסן בביטול חקיקה של הכנסת, לנוכח עצמאות של הכנסת והמרחק שבית המשפט שומר מההתנהלות של הכנסת. היקף הבקורת השיפוטית על הכנסת הוא צר - כך אומרת הפסיקה. בית המשפט אמר שהוא לא מחיל על הליכי החקיקה את אותה ביקורת של קבלת החלטות על ידי רשות מנהלית.

"במקרה שלנו, מדובר בעיקרון השתתפות של הח"כים בהליכי החקיקה, ובית המשפט קבע בעבר שהוא מזהה פעולות שבהן נשללה מהח"כים אפשרות מעשית לגבש עמדה".

השופטת חיות: "אם אין להם אפשרות מעשית לגבש עמדה - זה מוקבל לאי מימוש עיקרון ההשתתפות"

שמואלי: "בית המשפט הבהיר שלא מדובר על הליך חקיקה נאות והליך חקיקה מעמיק, אלא לתת אפשרות לח"כים לגבש את עמדתם ולגבש דיון. בית המשפט הגדיר שהוא מגן על הזכות של הח"כים להשתתף בהליכי חקיקה, ואמר אם יש אפשרות והם לא מימשו האפשרות - לא על זה יבטל חוקים".

לדברי שמואלי, "גם במקרים חמורים יותר בית המשפט לא התערב בהליך החקיקה - למשל חקיקה של 3 קריאות של חוק באותו היום בלי שיהוי ביניהן. חברי (עו"ד ינון) הקל ראש בעמדתנו כי זו לא עמדה של היה כך או אחרת. אנו עשינו ניתוח מאוד עמוק של ההליך. ישום ההלכות לא מביא שכאן המקרה המתאים לביטול חוק. לחברי הכנסת עמדה האפשרות להשתתף בהליך, למרות השינויים לנוסח הצעת החוק, הם יכלו להשתתף בהליך. מדובר בהצעת חוק שהיתה מוכרת לח"כים עוד כמה חודשים קודם לכן".

נאור: "האם אין הבדל בין הצעת החוק בזמן אמת, לבין ראייה שאפשר לעשות בדיעבד ובנחת כשעושים נוסח משולב של הדברים ורואים מה בדיוק מדובר בכל סעיף וסעיף?"

שמואלי: "זה לא אותו דבר. הנוסח השתנה ב'עקוב אחר שינויים'".

השופטות חיות ונאור שאלו האם היתה לח"כים אפשרות מעשית לעקוב אחר השינויים בהצעת החוק?

שמואלי השיבה בחיוב. "השינויים שהיו בהצעה גובשו באותם יומיים והועברו ברגע שניתן היה להעביר".

נאור: "למה לא ניתן היה לדחות את הדיון ליום ראשון? הח"כים לא אמרו שיש פיליבסטר אלא ביקשו לדחות בכמה שעות ליום שישי בבוקר כדי שיוכלו ללמוד את הצעת החוק לאחר לילה טרוט שינה".

שמואלי :"נציגי האוצר שהיו אמרו כי מרבית השינויים הם תוצאה של הערות של הח"כים והם מיטבים עם משלמי המס".

אייל ינון: "אם תתקבל עמדת המדינה - חסל סדר החקיקה"

אייל ינון
אייל ינוןצילום: תומר אפלבאום

ינון: "באתי לגרום לתיקון הפגמים והתהליך. למרות כל הדברים שאמרתי - היחסים בין הממשלה, הכנסת ובית המשפט הם עניין רגיש ביותר. אין מחלוקת שלבית המשפט יש סמכות לבטל חקיקה של הכנסת. הכנסת לא טוענת שלבית המשפט אין סמכות לבטל הליכי חקיקה. עדיין עד היום, תמיד זה ריחף והיו אימרות אגב, ומעולם לא היה מקרה שבה הכנסת עצמה, באה ואומרת אכן נפלו פגמים חמורים ונכון בגינו לקבוע שנפלו פגמים חמורים בהליך החקיקה.

"אני מאמין שאם ייקבע שזה מקרה - תדעו לכם שכעיקרון, זו תהיה פעם ראשונה שעושים שימוש בסמכות לקבוע שנפלו פגמים בחקיקה. המונח בטלות יחסית לא מובן בכנסת וכשאומרים התראת בטלות (כלומר שבג"ץ יזהיר את הכנסת) מבינים שאם נחזור על סאגה כזו החקיקה תבוטל.. העמדה של המדינה היא בלתי מתקבלת כי אם תתקבל חסל סדר החקיקה. אם יתקבל שמה שקרה הוא לא דבר נורא - קצת לא אופטימלי"

ינון נשאל על ידי השופטת נאור מה יקרה אם הכנסת תמשיך בהתנהגותה בחקיקת חוקים (בצורה חפוזה צ"ז).

ינון השיב "נמצא עצמנו שוב ומישהו אחר יבקש לשדרג את פס"ד כדי שהדברים יובנו".

השופט הנדל אמר: "אתה רוצה שנצהיר על כללים. יש עותרים שהם מוטרדים מהחוק הזה. זה חוק מורכב, זה לא מעניין אותך אלא תיקון הדרך. אבל העותרים עתרו נגד החוק".

עו"ד אייל ינון: "הממשלה לא באמת פועלת בשקיפות"

במרכז: עו"ד אייל ינון
במרכז: עו"ד אייל ינוןצילום: אמיל סלמן

ינון: "חוק מסוי דירה שלישית הוא מורכב וצריך לקיים הליך חקיקה נורמלי. אנו באים בדברים עם הממשלה בעל פה, בכתב, בתחנונים. בדרג הפוליטי והמקצועי אומרים שחייבים להביא את הנושא הזה לדיון ואי אפשר להביא אותו באישון לילה בבליץ. הממשלה ביקשה להקפיא הדיון בנושא לאחר שהתקיים דיון אחד.

"בלילה האחרון פתאום הגיח נושא מסוי דירה שלישית לאחר שהיה בהקפאה ובחשיבה, ומבקשים מאיתנו להעלות אותו באישון לילה בוועדה. הייעוץ המשפטי וחברי הוועדה נמצאים לילה שני ברציפות בכנסת בעניינים כבדים ומורכבים. הייעוץ המשפטי של הוועדה הוא העיניים והאוזניים של חברי הכנסת בחקיקה, שבה האפשרות של חברי הכנסת להתעמק היא מצומצמת. ברגע האחרון מעבירים לנו נוסח ואומרים שיבואו שינויים מהותיים".

השופטת נאור: "היתה לכנסת עוד אופציה או להמשיך ביום שישי או לדון ביום ראשון - למה לא?"

ינון: "במדינת ישראל במשטר הפרלמנטרי אין באמת הפרדת רשויות, ולהציג מצב כאילו אנו יכולים לעשות כהבנתו כדרג מקצועי או פוליטי הוא מאוד מיתמם ורחוק מהמציאות. במצב הקיים, לאוצר ולממשלה בחוק ההסדרים יש אמירה מאוד מאוד משמעותית ביחס לסדר היום, לסדר הבאת הדברים, מועד קיום ההצבעות. יש הרבה דברים שנסגרים מאחורי הקלעים כולל הסכמים קואליציוניים.

"להציג כאילו יו"ר ועדת הכספים והיועץ המשפטי לכנסת יחליטו אם יעלה או לא? נכון יש השפעה ויש התחשבות בדברים - אבל במקרה הזה זה כשל. מה היה יותר פשוט מלהביא את החוק לדיון ביום ראשון (ולא בחמישי בלילה-צ"ז) להתעלם ממכתב חריג ונדיר של היועץ המשפטי לכנסת שהרגיש שנקבע פה תקדים. לכן, אני בא ואומר - יש פה בהחלט תהליך שמבחוץ קשה להבין אבל אני אומר באחריות: יש בעייה חריפה. אם הבעיה הזו לא תקבל מענה זה ישפיע על הכל: חוקתיות, איכות החקיקה, טיבה של החקיקה. העניין קשור בתהליך שמאזן בין הכוחות. לתהליך בועדות הכנסת יש חשיבות עצומה. לראשונה הציבור ובעלי האינטרס נחשפים.

"הממשלה לא באמת פועלת בשקיפות. האם נכון לחוקק חוק כזה באמצע הלילה כשהלשכות המקצועיות - לשכת רו"ח ולשכת עו"ד - יש להן מה לומר? אם תתנו לגיטמציה זו סופם של הליכי החקיקה בכנסת".

נאור "מדבריך עולה שהיה מתבקש לכאורה צריך לעשות צו החלטי".

היועץ המשפטי של הכנסת: "אני לא יכול לקבל את העובדה שהמדינה מתייחסת למקרה הזה באדישות"

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מסביר את עמדת הכנסת, לפיה הליכי החקיקה לא אופטימליים אבל סבירים ואמר כי "למרות הסקפטיות בעשור שהיה בין פס"ד ארגון מגדלי העופות (בו נתן בג"ץ הערת אזהרה לכנסת על הליך החקיקה) לבין הכנסת הזו - פס"ד יחד עם פעולות נוספות שננקטו על ידי יו"רי הכנסת אכן חולל שינוי של ממש בהליכי החקיקה בכנסת. אין להשוות את המצב שהיה ערב פס"ד מגדלי העופות למצב שהתפתח בתהליך בכנסת במהלך העשור הזה. פס"ד מגדלי העופות שימש את הדרג המקצועי כסוג של הערת אזהרה מרחפת ואפקטיבית במשך לא מעט שנים.

"חל שיפור נרחב בכנסת ומעולם הליכי החקיקה לא היו אופטימליים. אנו לא בסמינר סטרילי אלא זירה רוויה באינטרסים ושחקנים עם לוחות זמנים לא שלק אקדמיה. אין לנו יומרה לנהל תהליכים אופטימליים. באידיאל זה קיים אבל אנו לא מתיימרים מבית המשפט להכניס אותנו לסד בלתי אפשרי. אבל כן הצלחנו לייצב הליך חקיקה שהוא מעבר לסטנדרט המינימלי אף הוא לא אופטימלי. כן הקפדנו מאוד לא לחרוג מהסטנדרט המינימלי. עד כאן החלק הטוב.

"בשנה וחצי האחרונה מתברר כי גם לפסקי דין מכוננים, יש תאריך תפוגה לא פורמלי. בדינמיקה של החיים זה מה שקורה. בחלוף עשור כוח ההרתעה של פס"ד מגדלי העופות נשחק. העקרונות הבסיסיים שנקבעו במגדלי העופות הם מובנים מאליהם. עכשיו באים ואומרים פס"ד מגדלי העופות.. אנו היום בסטנדרטים אחרים ולכן המודל שנקבע לבטלות חקיקה כבר לא המודל הרלבנטי. אנו לא מתקרבים למצב ההוא".

ינון הוסיף כי "העתירות הנוכחיות הן קו פרשת המים מבחינת התנהלות הכנסת. אני מודה בפה מלא - לנו פחות חשוב החוק הספציפי (מסוי הדירה השלישית) אלא קיום הליכי החקיקה כפי שבה לידי ביטוי. אני לא יכול להישאר אדיש באופן לדברים שהוצגו על ידי המדינה. מצד אחד, אני שם על השולחן את כל הנסיון שצברתי בעשור האחרון כיועץ משפטי וכמזכיר הכנסת. אני באמת חושב שהיה פה משהו חריג וקיצוני שעונה על הסטנדרט של פגיעה חמורה בתקינות הליכי החקיקה היורדת לשורשו של העניין. אבל אני חלוק על העותרים לגבי התוצאה הסופית.

"יש מחלוקת ביננו לבין המדינה באשר להליך עצמו: (חקיקת חוק מסוי הדירה השלישית בועדת הכספים). במשך 7 שנים מעולם לא הוצאתי מכתב לקיים דיון מחודש בהצעת החוק ויו"ר הכנסת לא פנה לאף יו"ר ועדה לשקול לקיים דיון נוסף. כל מה שרצינו היה לא לתת תחמושת לעותרים או לאופוזיציה אלא לתקן את הליכי החקיקה. מדובר בהטלת מס - שאינה עניין של מה בכך, אין ספק שצריך להתייחס ברצינות לחקיקת מס, אנו באים ומתריעים מתוך מטרה ונסיון לתקן את הפגמים ולייצר עוד דיון משמעותי.

"אבל - המדינה באה ואמרה 'קפץ לנו הגן' או במילים יפות יותר, היועמ"ש עוסק בטיוב הליכי חקיקה אבל אם לא הולך לו - לא נורא. אני לא יכול לקבל את זה - זה לא היה המקרה של טיוב הליכי החקיקה אלא של הרמת דגל - שלא קורה כל יום. בכנסת המקרה הזה יכול לקרות יותר. כיבוד הליכי החקיקה והצורך להקפיד על תקינות הליכי החקיקה היא יותר קשה.

"אני לא יכול לקבל את העובדה שהמדינה מתייחסת למקרה הזה באדישות. דבר כזה לא היה בשנים האחרונות, וגרוע מאוד אם יקבל לגיטימציה. בכנסת יש סטנדרטים מינימלים אנו לא מדברים על אופטימליים. ברגע שתינתן לגיטמציה להליך חקיקה כזה - אזי כל הליכי החקיקה בכנסת יקרסו. אני אומר באחריות כמי שנושא סטטוטורית להבטיח את הליך החקיקה. אם תינתן לגיטימציה לא רוצה לחשוב מה יהיה במקרים אחרים".

השופט נועם סולברג "האם אתה מבקש לתת הלכה מוקפדת יותר או שאתה אומר זו ההלכה והישום מחייב את התוצאה שאליה נגיע. אתה בא בטרוניה אל נציגי המדינה".

"רמיסה גסה של הכללים הפרלמנטריים": בג"ץ ידון היום בעתירה נגד חוק מיסוי דירה שלישית

בג"ץ יתכנס היום (ג') בשעה 14:30 בצהריים בהרכב מורחב לדיון בעתירות נגד החלטת ועדת הכספים בנוגע למסוי הדירה השלישית. בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ובהרכב יישבו השופטים: אסתר חיות, ניל הנדל, נועם סולברג ומני מזוז.

חיות, הנדל וסולברג כבר מתחו בדיון הקודם ביקורת קשה על הליך החקיקה שהתבצע בוועדת הכספים, ושאלו אם ניתן לחוקק מחדש את הסעיף להטלת מס על ריבוי נכסים (שהוגש במסגרת חוק ההסדרים). לשאלה שנציגי הממשלה והכנסת השיבו עליה בחיוב.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, הודה בתשובתו לבג"ץ, כי "בהליך החקיקה נפל פגם היורד לשורשו של ההליך". עם זאת, ינון ביקש מהכנסת שלא לפסול את החוק אלא רק להוציא לכנסת "התרעת בטלות" - שתזהיר אותה מהתנהגות דומה בעתיד.

במידה שבג"ץ לא יתערב בחקיקה  – תוכל הכנסת להמשיך בהליך, וכפי שהתרגלה לעשות באחרונה, להוביל חקיקה חפוזה ושערורייתית. בחינת הליכי החקיקה שהתנהלו בתקופה האחרונה, מעלה כי הקואליציה הנוכחית היא קואליציה דורסנית במיוחד, דבר שהשתקף לא רק בתהליך העברתו של החוק למסוי הדירה השלישית - אלא גם בחקיקה החפוזה של 2 החוקים להקמת תאגיד השידור הציבורי ותאגיד החדשות הציבורי - הליך שנעדר ממנו דיון ציבורי יסודי ומקיף.

במידה שבג"ץ יורה לכנסת לחוקק מחדש את החוק למסוי הדירה שלישית, יביא הדבר לקבורת החוק - מאחר שכיום אין למהלך רוב בכנסת. בקואליציה ינשמו לרווחה משום שהח"כים לא רוצים, למעשה, את החוק הזה, והם לא "ישכבו על הגדר" כדי להעבירו. נראה שגם כחלון לא יזיל דמעה אם החוק יפסל על ידי בג"ץ.

מרב מיכאלי
מרב מיכאליצילום: אמיל סלמן

העתירה הוגשה על ידי 5 גורמים, ובהם סיעת המחנה הציוני בראשות ח"כ מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל ומנואל טרכטנברג, וכן על ידי עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, עוה"ד אלעד מן וצחי קווטינסקי, עו"ד אייל בן יהודה - המייצג עשרות בעלי דירות להשקעה ועוד.

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני ומרכזת האופוזיציה, אמרה בשם סיעות האופוזיציה כי "הקואליציה הנוכחית שוברת את כל הכלים, ופעם אחר פעם פועלת באופן דורסני תוך שימוש לא ראוי בתקנון הכנסת וללא מראית עין להעברת חוקים מטעמה. זאת, בשעה שלחברי הכנסת מטעם אופוזיציה לא ניתן זמן ראוי ללימוד החוקים ולהגשת הסתייגויות והתנגדויות. אותה התנהלות של הקואליציה בזמן העברת חוק מיסוי ריבוי דירות חוזרת על עצמה כיום עם חוק תאגיד השידור הציבורי. תפקידנו כאופוזיציה להרים דגל אדום ולעצור התנהגות זו של הקואליציה הכי אנטי דמוקרטית שהיתה לנו בהיסטוריה של ישראל".

ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי: "העקרון פשוט. לא משנים את כללי המשחק. באמצעות הדרך העקומה שבה העבירה הקואליציה את חוק מיסוי דירה שלישית נעשתה רמיסה גסה של הכללים הפרלמנטריים הדמוקרטיים. אני  חושב שהגיע הזמן לפסיקה עקרונית, שתבלום את הדורסנות של הממשלה".

ח"כ פרופ׳ מנואל טרכטנברג הסביר כי "הממשלה גררה אותנו לבג"ץ בכך שהעבירה את החוק באופן שמבזה את בית המחוקקים ואת האזרחים בישראל, שאפילו לא ניתנה להם הזכות להביע את עמדתם ביחס לחוק שנוגע לכל המשפחות הצעירות במדינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker