בדרך לאישור הרפורמה בחקלאות — ליברמן ופורר משתיקים את אנשי המקצוע

במשרד החקלאות טוענים כי נתוני האוצר אינם מדויקים ולעתים אף חורגים מהמצב בשטח - אך עמדתם מושתקת על ידי השדרה הפוליטית והם מודרים מדיונים על הרפורמה ■ "ניתנה הוראה לחסום את הדרג המקצועי" ■ לשכת שר החקלאות: "השמצות של בעלי אינטרס"

נתי טוקר
נתי טוקר
עודד פורר אביגדור ליברמן
נתי טוקר
נתי טוקר

שנה אחר שנה פוקדים מאות חקלאים מכל רחבי הארץ את ועידת ישראל לחקלאות — כנס שמתקיים באזור ירושלים וכולל פאנלים ודיונים על מצב התעשייה. בכל כנס כזה נוטלים חלק מרכזי בדיונים שלושה־ארבעה נציגים מהדרג המקצועי הבכיר של משרד החקלאות. ואולם בכנס שהתקיים ב–8 בדצמבר, התוכנייה היתה דלילה יחסית: אף נציג מהדרג המקצועי של משרד החקלאות לא הגיע לוועידה.

זה לא היה במקרה. בקרב החקלאים משוכנעים כי הדרג המקצועי במשרד החקלאות קיבל הנחיה מלמעלה לשמור על דום שתיקה. הסיבה: בכירי המשרד מביעים התנגדות חריפה למתווה הרפורמה בחקלאות, שמקדם משרד האוצר במטרה להגדיל את התחרות באמצעות יבוא. לפי האוצר, הרפורמה הרחבה עשויה להביא לחיסכון של 840 שקל בשנה לכל משפחה בישראל, אך בכירי משרד החקלאות משוכנעים כי זו תפגע בענף ותצמצמם את הייצור — וכי כלל לא בטוח שתוביל לירידת מחירים.

אירועי הוועידה מאפשרים לקבל מבט חטוף על הנעשה בימים אלה במשרד החקלאות, ומגלים את המתח הרב השורר בין הדרגים המקצועיים במשרד לבין השר, עודד פורר, והמנכ"לית מטעמו, נעמה קאופמן־פס. כך למשל, פרופ' עבדאללה גרה, שעד לאחרונה שימש מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, היה אמור להשתתף בכנס, בפאנל תחת הכותרת "למה הרפורמה עלולה לחסל את החקלאות בישראל?". ואולם בלשכתו של פורר טענו כי הכותרת ביקורתית מדי — והשתתפתו בוטלה.

בלשכת השר מודים כי אכן התנגדו להשתתפות נציג המשרד בפאנל בשל הכותרת הביקורתית, אבל מוסיפים כי לא היתה הנחיה גורפת להדירו מהשתתפות בוועידה. בסופו של דבר הנציגה היחידה ממשרד החקלאות שנשאה דברים בכנס היתה מנכ"לית המשרד.

"מידור כולל"

פורר הוא תומך נלהב בקידום הרפורמה, שמוביל אגף התקציבים במשרד האוצר, להורדת המכסים שמונעים את הגדלת היבוא של פירות וירקות מחו"ל, ומנגד מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים. הרפורמה הזאת כבר אושרה במסגרת תקציב המדינה, אבל יישומה מתעכב בגלל התנגדות החקלאים וכ–17 חברי כנסת מהקואוליציה, בעיקר מסיעות כחול לבן, העבודה ומרצ.

במשך שנים סבלו עובדי משרד החקלאות והעומדים בראשו מביקורת ציבורית חריפה. בין היתר, נטען כי במקום לשרת את הציבור הם הפכו ל"משרד החקלאים", והוטח בהם שהם עוסקים בעיכוב רפורמות וחסימת יבוא שהיה עשוי לסייע לצרכן.

אלא שכיום המציאות הפוליטית שונה, ובמשרד החקלאות תומכים ברפורמה. בראשות משרד האוצר עומד שר דומיננטי, אביגדור ליברמן, שחברי מפלגתו, ובהם פורר, מתאפיינים במידת נאמנות גבוהה כלפיו ואינם מערערים על עמדותיו. כך, שר החקלאות פורר הפך את הקערה על פיה — ויחד עם מנכ"לית משרדו הוא תומך לחלוטין בעמדת האוצר, ודוחק הצדה את הפקידות הבכירה במשרדו.

אף שהכוונות טובות, יותר ויותר אנשים המעורבים ברפורמה מעלים שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בה — ובעיקר תוהים אם מישהו דורס בצורה כוחנית מדי את הדרג המקצועי במשרד החקלאות ומונע ממנו להציג את עמדתו בעניין.

כך, דרגי המקצוע של משרד החקלאות לא הוזמנו להביע את עמדתם באף פורום רוחבי שעסק ברפורמה, למשל בוועדת השרים לענייני חקיקה או בישיבות הממשלה — הגופים שאישרו את הרפורמה. גם בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים באוגוסט, ובשני סיורים של שערכה באחרונה הוועדה — הדרגים המקצועיים במשרד החקלאות נעדרו, ועמדתם לא הוצגה.

נציגי החקלאים שעמם שוחחנו אומרים כי כלל לא ניתנת להם אפשרות לקיים דיונים ישירים מול בכירי הדרג המקצועי במשרד החקלאות, ובהם אנשי המחקר, וכי כל פגישותיהם מתקיימות בנוכחות השר ומנכ"לית המשרד, ללא השתתפות בכירי המשרד. "ממדרים לחלוטין את הדרגים המקצועיים במשרד", אומר בכיר בענף. "השר והמנכ"לית מובילים את יישום הרפורמה של האוצר בלי לשאול שאלות. לא נותנים לסמנכ"לים להשתתף בדיונים ולא להוציא החוצה את חוות הדעת שלהם".

ירון סולומון, מנהל המחלקה להתיישבות בתנועת האיחוד החקלאי, תומך בקידום רפורמה בחקלאות, אבל לא במתווה הזה - שנעשה לדבריו ללא הידברות עם החקלאים וללא ניסיון להגיע להסכמות. לדבריו, "לא החקלאים הם האחראים ליוקר המחיה, אלא הסיטונאים והיבואנים. לא הדאגה לאזרחי ישראל היא המנחה את צעדיהם של שרי האוצר והחקלאות".

ירון סולומון, מנהל המחלקה להתיישבות בתנועת האיחוד החקלאי. "משרד החקלאות שינה את פניו"

סלומון מספר כי ניסה לשוחח עם מכריו, בכירי משרד החקלאות, אבל לטענתו הדבר נמנע ממנו. "אי־אפשר לדבר עם אף אחד. זה לא היה פעם. משרד החקלאות שינה את פניו. מהרגע שנכנס השר פורר לתפקיד, נראה כאילו יש הוראה לחסום את הדרג המקצועי", הוא אומר.

TheMarker פנה לשורה של בכירים במשרד החקלאות, וביקש לשוחח עמם על עמדתם בנושא לרפורמה ולברר אם היא נשמעה בדיונים בממשלה. בכירי המשרד סירבו להציג את עמדתם ללא אישור של דוברות משרד החקלאות, אך גם פנייה לדוברות בבקשה כזו נותרה ללא מענה.

קאופמן־פס היא עורכת דין בהכשרתה. בעבר היא שימשה משנה למנכ"ל משרד הכלכלה ולפני כן היתה האחראית במשרד על תוצרת כחול־לבן. כיום היא זו שמובילה את הרפורמה בחקלאות מטעם משרד החקלאות. במשרד מתארים אווירה עוינת וקשה ביחסים בין קאופמן־פס לבין בכירי משרדה. השר מוביל את מדיניות המשרד, אומרים בסביבת השר, אבל "יש בכירים שפשוט לא מרוצים מהמדיניות הזו".

משחקים במספרים

אפשר להבין מדוע פורר וצמרת משרדו נקלעו לעימות כה חריף ביניהם. העמדה המקצועית של בכירי המשרד שהוצגה בפני פורר היא התנגדות חריפה לרפורמה, וכוללת תרחיש של פגיעה חמורה בחקלאות הישראלית. במצגת שהציגו בכירי המשרד בפני השר הם פירטו את עיקרי התנגדותם לרפורמה, וטענו כי יישומה יפגע משמעותית בייצור פירות וירקות בישראל — שצפוי להצטמצם בכ–40% בטווח הבינוני, ובשווי של יותר מ–3 מיליארד שקל בשנה.

השוואה בין המצגת על הרפורמה שהכין הדרג המקצועי במשרד החקלאות — שכאמור לא פורסמה באופן פומבי, אך הגיעה לידי TheMarker — לזו של אגף התקציבים במשרד האוצר, שתומכת ברפורמה, עשויה לעורר השתאות. לעתים מוצגים בהן שקפים סותרים לחלוטין. לפיכך, קשה להבין כיצד יכולים מקבלי ההחלטות להכריע בסוגיה מבלי להבין את המקור לפערים בנתונים שמציגים שני המשרדים העוסקים בכך.

שני הצדדים מסכימים כי מחירי הפירות והירקות בישראל אכן עלו בחדות. לפי מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מאז שנת 2000 עלו מחירי הפירות והירקות ב–80%–100%, בעוד מדד המחירים לצרכן הכללי עלה בפחות מ–30%.

השאלה שבמחלוקת היא מה גרם לעליית המחירים: במשרד האוצר טענו כי הסיבה לכך היא אי־תחרות מצד היבוא ותעשיית חקלאות מיושנת; אבל במשרד החקלאות מספקים סיבות שונות לחלוטין להתייקרות — עלייה של 80% במחירי התשומות (הוצאות על עבודה וכן חומרים המשמשים חקלאים, בעיקר מים), שינויי אקלים חריגים, חוסר השקעה בשל חוסר ודאות לעתיד הענף, וייתכן גם שהעלייה במרווחי השיווק, כלומר ברווח שגוזרים המשווקים.

הטענה העיקרית של החקלאים היא שמחירי הפירות והירקות גבוהים בעיקר בשל מרווחי השיווק שגובות הרשתות. במשרד החקלאות מציגים נתונים שלפיהם לפחות במחירי בפירות, פערי השיווק הם כמעט פי ארבעה מהממוצע של שאר המוצרים. מנגד, במשרד האוצר הציגו טבלה השוואתית שלפיה שיעורי הרווחיות התפעולית בפירות והירקות ברשתות השיווק דומים מאוד לאלה של שאר המוצרים.

הפער העמוק ביותר בין נתוני האוצר לחקלאות נמצא בהשוואות הבינלאומיות. במצגת של משרד האוצר נטען כי המחירים בישראל גבוהים יותר מבעולם. כך למשל, הוצג סל של פירות וירקות שבישראל עולה 600 שקל, בעוד בלונדון מחירו יהיה 45 שקל בלבד. מנגד, במשרד החקלאות הציגו טבלה השוואתית של OECD שלפיה ברוב מחירי הפירות והירקות — בעיקר מוצרי בסיס כמו עגבניות, מלפפונים, בצל, תפוז ואפילו אבוקדו — ישראל דווקא זולה יותר. כך, הפער ב–2017 בין מחירי הפירות והירקות בישראל לעומת OECD היה 5% לטובת ישראל. למעט פירות ויקרות ספציפיים שהיו יקרים יותר — ובהם אננס, דובדבנים ותותים — רוב הפירות והירקות זולים יותר בישראל לעומת ממוצע OECD.

מחלוקת מרכזית נוספת היא סביב העמדה שהציגו ליברמן ומשרדו, שלפיה מחירי הפירות והירקות המאמירים הביאו לירידה של 20% בצריכת פירות וירקות בשנים האחרונות. הדרגים המקצועיים במשרד החקלאות טענו מנגד, במצגת שהוצגה לשר, כי לא חל שינוי משמעותי באספקה לנפש של פירות, והיא נותרה כ–100 ק"ג בשנה.

דרגי המקצוע במשרד החקלאות הודו כי ביטול המכסים יכול להוביל להוזלת היבוא ממדינות כמו טורקיה, מצרים, ירדן וסין. אלא שהעובדה שישראל אינה תחרותית מול מדינות אלה תוביל, לפי האזהרות של משרד החקלאות, "לצמצום משמעותי ואף להפסקת הגידול של ירקות ופירות מרכזיים — במקרים רבים באופן בלתי הפיך".

בנוסף, במצגת של האוצר נטען כי בטווח הרחוק בגידול מקומי, המחסור בפירות וירקות ילך ויחמיר. במשרד החקלאות הציגו תזה הפוכה — באמצעות תמיכה ממשלתית אפשר להרחיב משמעותית את הייצור המקומי, וניתן לספק את צריכת הירקות והפירות ואת המספוא הנדרש לענף החלב גם ב–2050.

החלופה של האוצר למדיניות המכסים היא מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות בהיקף של 100 שקל לדונם בשנה. לפי משרד האוצר, זהו ממוצע התמיכה הישירה גם באירופה, והוא קרוב מאוד לרווח הנורמטיבי של החקלאים.

אלא שבמשרד החקלאות הפריכו לחלוטין את ההשוואה של האוצר לאירופה. כך למשל, טענו במצגת שהגישו לשר כי מבנה החקלאות באיחוד האירופי שונה, והתמיכות ישירות הן בעצם רק 45% מהיקף התמיכות האמיתי של האיחוד האירופי לחקלאים, משום שיש מנגנוני תמיכה נוספים שבאמצעותם מועבר כסף לחקלאים.

במשרד החקלאות ניסו גם לערער על התחזית של משרד האוצר שלפיה הפתיחה ליבוא תוביל להוזלת הפירות והירקות בישראל. לפי משרד החקלאות, קיימות דוגמאות רבות לכך שגם לאחר שהמכסים ירדו והיבוא זינק, המחירים נותרו ללא שינוי — כמו בתחום הבקר או שקיקי התה.

במשרד החקלאות גם עירערו על הטענה העיקרית שלפיה המכס בישראל גבוה יותר מהעולם, והציגו נתון שלפיו המכס הממוצע בישראל על מוצרים חקלאיים הוא 12.5% — דומה מאוד לשיעור המכס המוטל באיחוד האירופי (11.4%). לפיכך, בכירי משרד החקלאות מציעים לבחור מספר מצומצם של מוצרים שבהם יופחתו המכסים בצורה הדרגתית במשך חמש שנים, כאשר יינתנו בתמורה תמיכות להתייעלות וחיזוק הייצור המקומי, לצד הגדלת הפריון ואימוץ טכנולוגיות חדשות. זאת, לעומת תקציב של 2 מיליארד שקל שהגדיר משרד האוצר להשקעות בפיתוח והגדלת הפריון בחקלאות.

נעמה קאופמן־פס, מנכ"לית משרד החקלאות

"טעויות קשות"

מעבר להורדת המכס, אחד המרכיבים המרכזיים ברפורמה נוגע לטיפול בחסם לא פחות חשוב ליבוא של פירות וירקות מחו"ל. במשרד החקלאות פועלת רשות נפרדת לשירותים להגנת הצומח, במטרה למנוע כניסה של מזהמים לישראל. באמצעות תקינה מחמירה מאוד היא פוסלת בפועל או מעכבת יבוא של פירות וירקות. בחוק ההסדרים הוצע להביא לשינוי התקנות כך שניתן יהיה לכפות על הרשות לשחרר את החסמים ולאפשר יבוא של פירות וירקות מכל מדינה, בהתאם לרשימה קבועה של מזיקים פוטנציאליים לסחורה, הקיימת גם כיום במשרד החקלאות.

העמדה של הדרג המקצועי במשרד החקלאות — שגם היא לא הוצגה בפומבי באף פורום רשמי — היא כי "הרפורמה מסכנת את החקלאות בארץ וטומנת בחובה השלכות קשות לטבע ולחקלאות בישראל". עובדי הרשות שיגרו בתחילת אוגוסט חוות דעת לפורר ולקאופמן־פס. בחוות הדעת טענו העובדים כי יבוא לא מבוקר של פירות וירקות "יגרום לחדירה מאסיבית של מזיקים", לצד עלייה חדה במוצרי הדברה ועלויות כלכליות גבוהות למשך שנים.

אלא שמנהל השירות להגנת הצומח, פרופ' גרה, כבר לא נושא בתפקיד הזה, אחרי שבשבוע שעבר מונה לתפקיד מ"מ מנהל מכון וולקני השייך למשרד החקלאות. "גרה היה החומה שלא איפשרה את הרפורמה. הוא זז ויאפשר לנערי האוצר לממש מה שהם רוצים", אומר בכיר מנציגות החקלאים. ואולם בסביבת פורר טוענים כי הקדנציה של גרה תסתיים בכל מקרה בינואר, וכי במקום להפרישו הוחלט להשאירו במשרד.

בלשכת שר החקלאות אומרים גם כי המצגת, הכוללת התנגדות לרפורמה, הוצגה לו יממה בלבד לפני ישיבת הממשלה, וכי התברר כי היא מלאה ב"טעויות קשות" וזכותו של השר לא לקבל את עמדתם. "מדיניות משרד החקלאות נגזרת מתוך מדיניות והחלטות הממשלה", נמסר מלשכת השר. "כמו בכל משרד ממשלתי אחר, גם במשרד החקלאות נותנים גורמי המקצוע את המלצותיהם להנהלה. השר, כמו מנכ"לית המשרד, קיימו ומקיימים אינספור שיחות עם גורמי המקצוע במשרד, שומעים את חוות דעתם המקצועית — וכולן הובאו בחשבון. הטענות המיוחסות אינן נכונות ואנו דוחים אותן בכל תוקף. צר לנו ואנו לא נגרר לשיח השמצות של גורמים בעלי אינטרס מובהק, שמבקשים לעצור את הרפורמה שעתידה להיטיב עם אזרחי ישראל בשביל טובתם האישית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"