הממשלה שפכה מיליארדים על תוכנית האצה למשק - לאן הם הלכו?

הממשלה הקצתה 140 מיליארד שקל לתוכניות אבל מיליארדים רבים לא מגיעים למקומות שאליהם יועדו - ולא יגשימו בזמן הקרוב את ייעודן ■ חיבור בתי החולים לגז טבעי, הכשרות מקצועיות ולמידה מרחוק - הם כמה דוגמאות

נתי טוקר
נתי טוקר
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן
נתי טוקר
נתי טוקר

חילוץ המשק מהגירעון העמוק שאליו הוא נקלע ב-2020 - 13% מהתוצר, לפי תחזית בנק ישראל - אמור להתבצע באמצעות פעולות ממשלתיות שיעודדו את הצמיחה ויאפשרו להגדיל את הכנסות המדינה. אלא שהחלקים בתוכנית הכלכלית המיועדים לעידוד הצמיחה קטנים בהיקפם - רק כ-3% מהתקציבים הייעודיים לקורונה. יתרה מזאת, עולה חשש כי קשיים ביורוקרטיים עלולים לתקוע יוזמות ממשלתיות שכלולות בתוכנית ההאצה.

תוכנית ההאצה של המשק ל-2020 היא בעלות תקציבית כוללת של 140 מיליארד שקל (תקציבית והעמדת אשראי), ולשנים הקרובות הוקצו עשרות מיליארדי שקלים נוספים. התקציבים האלה אינם כלולים בבסיס התקציב - שכלל אינו מאושר - אלא נכללים בחבילות תקציב ייעודיות לטיפול במשבר הקורונה, שאושרו בממשלה.

נכון לספטמבר, לפי דו"ח ביצוע התקציב של משרד האוצר, בוצעו העברות כספים והתחייבויות בכ-30% בלבד מסך התקציב ל-2020 המיועד לתוכנית ההאצה - 4.6 מיליארד שקל. אלא שבחינה של כמה סעיפים בתוכנית ההאצה, שכלולה בתוכנית הממשלתית להתמודדות עם משבר הקורונה, מעלה ספק משמעותי אם הכספים הללו אכן מנותבים למקומות הנכונים וישיגו את התוצאה הרצויה בטווח הזמן הרצוי.

כך, אחד מהסעיפים שאושרו בתוכנית ההאצה הוא 40 מיליון שקל, שהועברו במטרה לעודד חיבור של בתי החולים לגז טבעי. בבתי החולים שיבא, ובקרוב גם בבילינסון, מוקמים בימים אלה תחנות כוח פרטיות על בסיס גז טבעי שאמורות לא רק לספק את צורכי החשמל של בית החולים - אלא גם לחסוך הוצאות לבית החולים, בין השאר בעלות מערכות החימום.

תחנת הכוח בשיבא היא הגדולה יותר ואמורה לספק 16 מגה־ואט, בעוד זו של בילינסון אמורה לספק 5 מגה־ואט. החיסכון הכספי לשיבא עם הפעלת תחנת הכוח צפוי להגיע ל-7-6 מיליון שקל בשנה מהתקציב השוטף.

ואולם ספק אם התקציב הזה יגיע ליעדו. כדי להפעיל את תחנות הגז יש צורך בהולכה של הגז הטבעי, אבל עיכובים רבים מצד רשות הגז וחברות ההולכה גרמו לכך שעדיין לא פורסמו הנהלים להקצאת המענקים וחברות החלוקה לא פועלות כדי להקים את תשתית ההולכה. לעיכובים האלה יש השלכות משמעותיות, משום שבינתיים נסללים בישראל כ-150 ק"מ של שבילי אופניים באמצעות משרד התחבורה ונתיבי ישראל, ושיתוף פעולה עמם להטמנת תשתית ההולכה היה עשוי להוזיל משמעותית את עלויות הפרישה של תשתית ההולכה.

מאגר לווייתן. האחזקות העודפות בלווייתן מבטיחות לדלק ולנובל רווחים כפוליםצילום: Marc Israel Sellem / POOL New

כ"ץ ושמולי מתקוטטים, וההכשרות תקועות

40 מיליון השקלים שמיועדים למתקני הגז בבתי החולים במסגרת תוכנית ההאצה הם לא היחידים שכנראה ישכבו זמן רב ללא תזוזה. סעיפים נוספים שנבדקו על ידי TheMarker וסטטוס היישום שלהם, מתגלים כתקווה קלושה להאצת המשק בטווח הזמן הקרוב.

סעיף מרכזי שעליו כבר דובר רבות הוא 700 מיליון שקל שיועדו להכשרות מקצועיות - ואינם כלולים בתוכנית ההאצה, אלא בסעיף ביטחון סוציאלי. אף שהמדינה מוצפת במאות אלפי מובטלים שיש צורך לשלבם בשוק העבודה, הקצאת הכספים להכשרות מקצועיות עדיין לא מומשה. שר האוצר, ישראל כ"ץ, ושר העבודה הרווחה, איציק שמולי, מתקוטטים ביניהם בסמכות מי תהיה הפעילות הזו. כ"ץ מעוניין להקים מטה הכשרות באוצר, ולא במשרדים שבהם פועלים כיום הכשרות מקצועיות - משרד הכלכלה או העבודה והרווחה.

בשל המחלוקת הפוליטית הכסף הזה עדיין לא הגיע ליעדו. מתוך 250 מיליון שקל שאמורים היו לממן את פרויקט ההכשרות ב-2020, לא יצא אפילו שקל אחד להכשרות, נכון לספטמבר 2020, לפי דו"ח הביצוע של התקציב.

תקציב נוסף של 55 מיליון שקל הופנה, לפי החלטת הממשלה, ל"טכנולוגיות במערכת המשפט". חלק מסכום זה אמור להגיע להנהלת בתי המשפט עבור מגוון שדרוגים טכנולוגיים. אלא שבדיקת TheMarker מול הנהלת בתי המשפט מעלה כי אמנם מתקיים שיח עם משרד האוצר לאן יופנה הכסף הזה - אבל לא אושר דבר והתוכניות טרם גובשו. מנגד, באוצר מסבירים כי הסכום הועבר על פי דרישה ותוכנית שהציגה הנהלת בתי המשפט עצמה.

גם במשרד התרבות והספורט אומרים כי קיבלו תקציבים משמעותיים, אבל גם כאן עדיין לא פתחו בהליכים כדי לשנע את הכסף הלאה, לידיים עובדות. המשרד קיבל כ-110 מיליון שקל, המיועדים למועדוני ספורט שנפגעו מאי מכירת כרטיסים (ללא קשר לתוכנית ההאצה), אבל סכום זה עדיין לא חולק מפני שלא נקבע האופן המדויק שבו יחולק הכסף.

סכום נוסף של 50 מיליון שקל, שנכלל בסעיף האצת תשתיות, הופנה למשרד התרבות והספורט עבור "מתקני ספורט". במשרד התרבות והספורט קיבלו את הכסף, אבל עדיין לא החלו לקבוע את הנהלים שעל פיהם יחולק הכסף, ובכל מקרה - עד תחילת הבנייה של מתקני הספורט עשוי לחלוף זמן רב. באוצר מסבירים כי הכסף יופנה לשדרוג מגרשי ספורט, בפרט תאורה, ובחודש הקרוב יופצו קולות קוראים.

סעיף נוסף בתוכנית הההאצה הממשלתית נועד ל"עידוד הגירה לשירותי ענן" - בסך 250 מיליון שקל. המטרה היא לתמרץ מעבר של משרדי ממשלה לענן, וכך לייעל את עבודת הממשלה, לעודד חדשנות ולשפר את השירותים הממשלתיים לציבור.

במסגרת הפרויקט משרדי הממשלה יקבלו ליווי מקצועי ותקציבי להעברת פעילות ה-IT שלהם לענן הציבורי. גם במקרה זה הסטטוס של התוכנית הוא לפני ביצוע, ובכל מקרה - מדובר על פרויקט ארוך טווח שנוגע יותר להתייעלות במשרדי ממשלה.

תחבורה קיבלה 100%, למידה מרחוק - 10%

כביש ריק בירושליםצילום: אמיל סלמן

יש גם תקציבים שמומשו באופן מלא. משרד התחבורה כבר קיבל 100% מתקציב האצת תשתיות התחבורה ל-2020 בסך 860 מיליון, מתוך יותר מ-2 מיליארד שקל שתוקצבו לכך, כולל בשנים הבאות.

מנגד, סעיף דיגיטציה ולמידה מרחוק - תחומים מהותיים במשבר הנוכחי בשל שהות התלמידים בבית - מומש רק ב-10% מתקציב של 300 מיליון שקל.

סעיף תקציבי שכנראה יבוצע במהירות יחסית הוא העברה של 2.2 מיליארד שקל ב-2020 לרשות החדשנות ולמשרד הכלכלה, לצורך מענקים לחברות היי־טק בשל הקפאת הפעילות במשבר. נכון לדיווח בדצמבר, עד כה הוקצו כ-10% בלבד.

ואולם באוצר דיווחו כי ברוב המסלולים שנועדו לחברות בשלבי גיוס שונים, הוגשו בקשות רבות והן זכו להתעיינות רבה - הן מצד החברות עצמן והן מצד גופים מוסדיים (במסלול שבו המדינה מעניקה הגנה להשקעות בהיי־טק) וכי כל מנות ההשקעות יחולקו עד סוף השנה.

במשרד האוצר נאלצים להתמודד עם ביקורת רבה על ההיקף המזערי של תקציבים מעודדי צמיחה. מכון אהרן של המרכז הבינתחומי פירסם באחרונה מסמך מדיניות של הכלכלנים צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ וטלי לרום, שלפיו על הממשלה לבצע "הרחבה משמעותית של מדיניות התעסוקה ושל פרויקטים תומכי תעסוקה וצמיחה, שלממשלה חלק משמעותי והכרחי ביצירתם" - בין השאר בהתחשב בכך שעלויות גיוס ההון של הממשלה הן נמוכות מאוד כעת.

עם זאת, איתור בזמן קצר כל כך פרויקטי תשתיות משמעותיים וברי יישום בטווח הזמן הקרוב הוא מלאכה מורכבת מאוד. באוצר מסבירים כי נעשתה בחינה עם משרדי הממשלה בניסיון לאתר פרויקטים שנמצאים בשלבים מתקדמים וכי תוספת תקציב מיוחד תוכל להקדים את יישומם. בשלב זה אין פרויקטים נוספים שניתן לשלוף מהמגירה, ולכן תקציב ההאצה נמוך יחסית.

באוצר בוחנים הוצאות ממשלתיות נוספות לתוכניות הקורונה, ורואים בהן מעודדי צמיחה. למשל, התוכנית לפחת מואץ ב-2 מיליארד שקל, שיעודד השקעות בתעשייה - ואפילו מתן מענקים למובטלים, במטרה לעודד אותם לחזור לעבודה גם בשכר נמוך יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר