בלחץ ארה"ב, הקבינט ידון היום בפיקוח על השקעות סיניות

הקבינט המדיני־ביטחוני צפוי לדון בהקמת גוף שיסנן השקעות זרות בישראל ■ בשבוע שעבר נפגשו בכירים אמריקאים עם משלחת האוצר לארה"ב, וביקשו לו"ז לתחילת הפיקוח הישראלי ■ המהלך עשוי לפגוע מהותית בענף ההיי-טק הישראלי

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פועלים סינים במתחם העבודות על הרכבת הקלה
פועלים סינים במתחם העבודות על הרכבת הקלהצילום: אייל טואג
חגי עמית
חגי עמית

הקבינט המדיני־ביטחוני יתכנס הבוקר (ג') לישיבה לא מתוכננת, שחבריו הוזמנו אליה רק בשבוע שעבר. במרכז הדיון תעמוד ההצעה של המועצה הלאומית לביטחון, בראשות מאיר בן שבת, להקמת מנגנון סינון להשקעות זרות בישראל.

על פי ההצעה, הגוף שיוקם צפוי לקבל סמכויות יעוץ בלבד, שבמסגרתן יהיה עליו לבחון השקעות של גופים זרים בחברות ישראליות. מדובר בהסדר דומה לזה שנכלל בהצעת החוק שהגיש ח"כ עמר בר לב (העבודה-גשר), ביולי 2018. החברות הישראליות שיצטרכו ככל הנראה לקבל את אישורו של גוף הפיקוח החדש הן חברות טכנולוגיה מהותיות: חברות שקשורות בפרויקטים של תשתיות לאומיות; וכאלה המחזיקות בסיסי נתונים משמעותיים הנוגעים לאזרחי המדינה — כמו חברות הקשורות למוסדות פיננסיים ישראליים או לתעשייה הביטחונית. מהלך כזה עשוי לפגוע באופן מהותי בענף הטכנולוגיה הישראלי, שנהנה בשנים האחרונות מזרם של השקעות סיניות העומדות בבסיס לא מעט אקזיטים של יזמים ישראלים. הטלת מגבלות על ההשקעות האלה עשויה להפחית בחדות את כמות הכסף המגיע מהמזרח לתעשיית ההיי-טק הישראלית

הרעיון להקמת גוף שיפקח על השקעות זרות נבחן בממשלה כבר כשלוש שנים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, כבר דיווחו בעבר כמה פעמים - הן לוועדת החוץ והביטחון והן לקבינט - כי הם מקדמים את הנושא. הסיבה לכך שבפועל לא התקבלה עד כה החלטה בעניין, היא הרגישות המדינית של הסוגיה.

מאחורי ההגדרה הכללית של "פיקוח על השקעות זרות", מסתתר הרצון להגביל באופן מוסדר את יכולתן של קרנות השקעה וחברות סיניות לרכוש חברות בעלות יכולות אסטרטגיות בישראל. הממשל האמריקאי הוא בעל האינטרס המהותי לקידום הנושא. ישראל עצמה, לעומת זאת, לא ששה לנקוט עמדה ברורה במאבק הכוחות שבין ארה"ב לסין - שבא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות במלחמת הסחר בין המדינות - ושבו ישראל ניסתה עד כה לשמור על ניטרליות.

הגעת הסוגיה לקבינט היום, למרות ההסתייגות הישראלית, נובעת מהלחצים הפוליטיים שמפעיל הממשל האמריקאי. בשבוע שעבר התקיים בוושינגטון כנס של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, בהשתתפות משלחת של בכירי משרד האוצר — ובהם שר האוצר, משה כחלון, מנכ"ל המשרד שי באב"ד, החשב הכללי רוני חזקיהו והכלכלנית הראשית שירה גרינברג. בפגישות שערכו הישראלים מול מקביליהם האמריקאים עלתה שוב הדרישה כי הממשלה תפקח על השקעות של גורמים זרים בישראל, ותגביל את היקפן.

נתניהו וטראמפצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

הקבינט ידון אך הממשלה משותקת

אתמול נפגש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם שר האוצר של ארה"ב, סטיבן מנוצ'ין, המבקר בישראל. באסיפת העיתונאים שהתקיימה לאחר הפגישה התייחס נתניהו לצורך להגביר את הסנקציות על איראן. מנוצ'ין החרה אחריו, ואף דיבר על קשרי המסחר העמוקים בין ישראל לארה"ב, ועל העוצמה הטכנולוגית של ישראל. גם אם שני הצדדים לא הזכירו במפורש את סין — נתניהו מודע היטב לציפיות של ארה"ב כי ישראל תגביל את ההשפעה הסינית בגבולותיה.

באפריל האחרון נחשף בערוץ 13 כי בעת שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם על מסמך ההכרה האמריקאית בסיפוח של רמת הגולן, בנוכחות נתניהו, הוא דרש מנתניהו לצנן את הקשרים עם סין. טראמפ אף הבהיר אז כי אי־עמידה של ישראל בדרישה תפגע בסיוע הביטחוני האמריקאי.

ספק אם הדיון בקבינט המדיני־ביטחוני היום וההחלטה שתתקבל בעקבותיו, יחייבו את הממשלה הבאה שתקום. בדומה לטיפול במהלכים ארוכי טווח אחרים במשק הישראלי, גם בתחום זה ממשלת ישראל משותקת כרגע. כדי להעביר בכנסת חקיקה שתסדיר את פעילותו של הגוף החדש לפיקוח על השקעות יהיה צורך להוכיח שמדובר בסוגיה ביטחונית דחופה.

בימים אלה גם הבכירים האמריקאים שמגיעים לישראל מודעים לשבריריות שבמצבו של נתניהו. ניתן היה לראות זאת כאשר חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, טרח במהלך ביקורו בישראל השבוע להיפגש גם עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ. במצב כזה, נתניהו מעדיף לפעול ככל יכולתו לריצוי הממשל האמריקאי, וזאת גם במסגרת המהלכים שמבצע הקבינט המדיני־ביטחוני.

אם ההחלטה על הקמת גוף הפיקוח אכן תעבור בקבינט, יש לקוות שהממשל הסיני לא יראה בכך התרסה ישראלית כלפיו. עד היום הסתפקה ישראל בכלים הקיימים שעומדים לרשותה לפיקוח על השקעות זרות: בתחום הפיננסי רשות שוק ההון פעלה לחסום השקעות סיניות בגופים פיננסיים גדולים בישראל, ובתחום הביטחוני היה זה האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון. הקמתו של גוף נוסף תביא לפיקוח מוסדר ומקיף יותר, ועלולה להשפיע לרעה על יחסיה של ישראל עם סין. במציאות שבה סין וארה"ב נלחמות ביניהן ומתחרות בהטלת מכסים זו על תוצרתה של זו — יש יתרונות ברורים להישארותה של ישראל בגוש המדינות הלא מזדהות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר

סטודנטים לרפואה. "מהלך שנועד להגדיל את מספר הרופאים בישראל"

אחרי עשרות שנים: הסטודנטים האמריקאים לרפואה בישראל יוחלפו בישראלים