האיש שנגע בצמרת ההיי-טק העולמי והתעשר החליט: דווקא אורלי לוי-אבקסיס

מה גרם לסגן נשיא אינטל להיכנס לפוליטיקה, למה בחר לחבור דווקא למפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס, ואיזה ערך אלקטורלי הוא מביא? דדי פרלמוטר מציג את הזווית שלו להון-שלטון: "מבחינתי זה כמו סטארט-אפ, אם הוא יהיה ייחודי, זה יקרה"

דדי פרלמוטר
דדי פרלמוטרצילום: עופר וקנין
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

ב-17 בפברואר, רגע לפני סגירת הרשימות לבחירות הקרובות, הפתיעה יו"ר מפלגת גשר, אורלי לוי-אבקסיס, כשהודיעה על החלטתה לצרף לשורותיה את דדי פרלמוטר, מבכירי תעשיית ההיי-טק המקומית, ששימש עד לפני כחמש שנים סגן נשיא אינטל העולמית. במערכת הפוליטית היו מי שתהו אז איך פרלמוטר, בן "השבט הלבן", יכול להתחבר למפלגה החברתית שחרתה על דגלה את הדאגה לאנשים השקופים.

אבל מבחינתו של פרלמוטר, כיום פעיל בעמותת צופן שמטרתה לשלב את החברה הערבית בהיי-טק, שאינו מחמיץ הזדמנות להדגיש את החשיבות של חיזוק הפריפריה, מדובר בחיבור טבעי. "נפגשתי עם עשרות אנשים בחודשים האחרונים", הוא אומר, "בהם כאלה שהיו בעולם הפוליטי ועזבו, צעירים המתנדבים בעמותות שונות, אנשים שעוסקים בממשק בין דת למדינה, בכירים בתחום הכלכלה, פעילים מהעדה האתיופית. חלק מהאנשים שהתייעצתי אתם אמרו לי 'לך תיפגש עם אורלי ותראה'. אז יצרתי עמה קשר, נפגשנו, וראינו שיש שפה משותפת. אנחנו באים מכיוונים שונים אמנם, אבל דווקא כך נוצרים חיבורים מעניינים. תראה את האנשים שהיא הביאה למפלגה, זאת קבוצה של אנשים שעשו דברים. לא פוליטיקאים. העשייה הזאת היא חלק מהחיבור של המפלגה".

את החמישייה הפותחת של מפלגת גשר משלימים פרופ' יפעת ביטון, משפטנית המתמקדת בביקורת פמיניסטית; המנכ"ל היוצא של משרד השיכון חגי רזניק; וראש אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לשעבר גלעד סממה.

בעוד אתה מדבר על עשייה, לוי-אבקסיס מדברת בלא מעט סיסמאות פופוליסטיות.

פרלמוטר: "בעולם הפוליטי צריך לדבר בסיסמאות. רוב הפוליטיקאים מדברים כך. זה מה שהקהל צורך. לא רבים יכולים להתעמק בפרטים. אני לא חושב שזה פופוליזם. אנשים רוצים לדעת בגדול את הרעיון, וצריך לפתח יכולת להעביר בשתי דקות את האני מאמין שלך. אני ויתר חברי המפלגה מסוגלים לרדת לרמות הקטנות יותר של הפרטים, אבל קודם צריך להיבחר".

על שוויון הזדמנויות מדברים כולם כבר שנים. במה אתה שונה מהאחרים?

"אני מגיע לדברים מזווית אחרת. רמטכ"ל לשעבר הוא רמטכ"ל - זה מה שהוא גדל לתוכו ויודע לעשות. אני בא מעולם אחר מרוב הפוליטיקאים, מתרבות חשיבתית שונה לחלוטין, ואני חושב שאוכל להשפיע. בכל מקרה, זה עדיף לי מלקטר בימי שישי בבית".

ואתה חושב שיש לך ערך אלקטורלי? אתה מוכר בקהילת ההיי-טק, אבל הציבור - במיוחד קהל היעד של גשר — לא מכיר אותך.

"אני מקווה שכן. אני מגיע לקהלים שכנראה קשה להגיע אליהם בלעדי. אני יכול לדבר ולנסות לשכנע. בסוף, בפוליטיקה יש מבחן תוצאה אכזרי".

אורלי לוי-אבקסיס. "אמרו לי 'לך תיפגש עם אורלי ותראה'. אז נפגשנו, וראינו שיש שפה משותפת"צילום: אמיל סלמן

"מנכ"ל עם אישומים כמו נתניהו כבר היה משעה עצמו"

פרלמוטר, שגדל ברמת גן בבית שלא היה בו יותר מדי כסף, הוא אחד התוצרים המרשימים ביותר של ההיי-טק הישראלי. בצבא שירת בצנחנים, ומיד אחרי לימודי ההנדסה בטכניון הוא החל לעבוד בחברת אינטל. ב-30 שנותיו בענקית הטכנולוגיה טיפס כמעט עד הקודקוד. לפני חמש שנים הוא פרש מתפקידו כסגן נשיא החברה - אחרי שהדירקטוריון בחר מועמד אחר לניהול החברה.

הוא סולידי באישיותו, בניגוד למשל ליזהר שי, נציג נוסף של תעשיית ההיי-טק שמתמודד במקום 20 במפלגת כחול-לבן, שבולט ברשתות החברתיות ונוהג אף לשדר תוכנית רדיו קבועה דרך הרשת. פרלמוטר גם רחוק מלהפגין את הזעם שמובילת מפלגתו הפגינה במליאת הכנסת בנאומיה סביב נושאים חברתיים, ולאורך השנים - אף שהתבטא לא מעט על הצורך בגישור על פערים בחברה הישראלית - נמנע מלבקר את הממשלה שאחראית על הפערים האלה.

המקום היחיד, בינתיים, שבו יוצא פרלמוטר משלוותו, הוא השימוש של הליכוד בקברים של חללי צה"ל בסרטון התעמולה, שפורסם בשבוע שעבר כדי להתנגח בשמאל. לדברי פרלמוטר, שאחיו עמי נהרג במלחמת יום הכיפורים, "כל תעמולה המערבת משפחות שכולות וחיילים היא לא ראויה. השכול הוא חלק מהחיים שלי - אבל לא נקודה שבגללה צריך לתמוך בי. אין להשתמש במשפחות שכולות וחיילים בקמפיין".

את כתב החשדות של היועץ המשפטי לממשלה נגד ראש הממשלה כבר קראת?

"קראתי חלק ממנו. אני לא משפטן, אבל העמדה שלי פשוטה. לנתניהו עומדת חזקת חפות עד שלא הוכחה אשמתו. עם זאת, אמות המידה של ראש הממשלה שונות מאמות המידה של אזרח רגיל. גם כשמדובר באזרח רגיל בעמדה בכירה - יש לא מעט מנכ"לים שיכריזו על נבצרות מתפקידם במקרה כמו זה שבו נמצא נתניהו, כי הזמן הנדרש מהם לניהול מערכה משפטית הוא רב. כך שאם יוגש כתב אישום, ראש הממשלה לא יוכל לתפקד כראש ממשלה. מעבר לכך, בוודאי שאני נגד 'החוק הצרפתי' (חקיקה שתטיל מגבלות על חקירתו או העמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן; ח"ע). ולבסוף, צריך להגביל את כהונת ראש הממשלה. זה חשוב לשמירה על דמוקרטיה".

רשימת גשר לכנסת

מה לגבי הטענות הבלתי פוסקות של ראש הממשלה, שלפיהן היועמ"ש אביחי מנדלבליט נכנע ללחץ התקשורת - ולכן הגיש נגדו כתב אישום?

"תפקיד התקשורת הוא להציף דברים שמתרחשים. אני לא מסכים עם מה שכל עיתונאי אומר, אבל רוב התקשורת עושה את תפקידה נאמנה. צריך לחזק את כל הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת. כל אחת מהרשויות צריכה לבצע את תפקידה תוך הקפדה על ההפרדה ביניהן".

"להביא את העובדים לתעשייה - ואת התעשייה לעובדים"

תוצאות הסקרים מעידות כי לא בטוח שפרלמוטר הימר על הרשימה הנכונה. רוב התחזיות מעידות כי גשר, שהחלה את מערכת הבחירות בתנופה אדירה, מגרדת את אחוז החסימה מלמטה. לוי-אבקסיס, שניהלה משא ומתן עם חוסן לישראל של בני גנץ שלא הבשיל לריצה משותפת, נשארת כרגע עם קהל הנאמנים האישי שלה - אבל מתקשה למשוך מצביעים חדשים.

אתה חושב שתצליחו להיבחר לכנסת?

"אם לא הייתי חושב כך, לא הייתי פה".

בכל זאת, נראה שיהיה לכם קשה לעבור את אחוז החסימה.

"אתה תמיד יכול להסביר למה סטארט-אפ לא יצליח לעומת החברות הגדולות. אבל אם הוא סטארט-אפ ייחודי - זה קורה".

היית חלק מהמשא ומתן הכושל עם גנץ?

"הייתי מעורב באופן חלקי. גנץ היה צריך להחליט - או יש עתיד או לחבור אתנו - בגלל המגבלה הטכנית (חוקי הכנסת קובעים כי לוי-אבקסיס לא יכלה לחבור למפלגה שהיתה חברה בכנסת היוצאת, כמו יש עתיד; ח"ע). אבל המסר הייחודי שלנו חשוב. שר החוץ האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג'ר, אמר פעם שבארה"ב הבחירות נסובות תמיד על נושאי פנים - ובישראל זה הפוך. כל היום מדברים על נושאי פנים עד שמגיעות הבחירות - ואז מדברים על המשא ומתן עם הפלסטינים. אבל הנושאים החברתיים חשובים לא פחות מהמדיניים".

בני גנץ (מימין) ויאיר לפיד. "הנושאים החברתיים חשובים לא פחות מהמדיניים"צילום: גיל אליהו

בשביל נושאים חברתיים יש כבר את כולנו של משה כחלון.

"יש הבדלים משמעותיים בין הרשימות. כחלון ממוקד בדיור, ואתה תשפוט אותו על ההצלחה בתחום הזה. הוא לא מדבר על נושאים אחרים שאורלי מדברת עליהם".

אביה של יו"ר המפלגה שלך, דוד לוי, מזוהה עם השיח העדתי בישראל. השיח הזה עוד רלוונטי כיום?

"לצערי הרב, הוא מאוד רלוונטי. דוד לוי היה היוצא מהכלל שהוכיח את הכלל. השיח העדתי הוקצן בשנים האחרונות. הוא חשוב באלמנט של שילוב - כשאתה רוצה לתת הזדמנות ולעשות פעילות מתקנת. אבל הפעילות הזאת לא צריכה להיות על בסיס עדתי של מוצא או צבע עור. אני רוצה שערבים ישולבו בחברה, ועיירות פיתוח צריכות לקבל את אותה הזדמנות כמו במרכז. תוחלת החיים בפריפריה קצרה בכמה שנים מזו שבמרכז - צריך לתקן את זה, ולשים פוקוס זהה בפריפריה בחינוך, בבריאות ובמקומות עבודה. יש לי תוכנית שלמה של בניית מרכזי היי-טק בפריפריה כדי להביא לא רק עובדים לתעשייה, אלא גם תעשייה לעובדים. אחרת מה שהיה הוא שיהיה".

ואיך תשכנע את המצביעים לתמוך דווקא בך?

"אני חושב שהמשימה הגדולה בעסק הזה היא להסביר לאנשים שהשיח לא יכול להיות רק ימין-שמאל. זה פשטני וסטריאוטיפי מדי. השיח צריך לדון בשילוב של מדינת ישראל קדימה. מה היא תהיה עוד 20 שנה, היכן יגדלו נכדי? לא הייתי רוצה שהם יגדלו במדינה עם פערים לא סבירים - אף על פי שיש להם לכאורה יותר סיכוי להצליח בה מלאחרים".

אתה רואה את עצמך צועק בוועדות הכנסת?

"אני לא צועק. גם באינטל היו אנשים שצעקו - ועדיין לא צעקתי".

ואיך תסתדר עם עולם הדילים של הפוליטיקה?

"אין מי שלא עושה דילים. כשהייתי באינטל לא עשיתי דילים עם לקוחות? בכל מערכת אנושית אתה מגיע לכך. הכל עניין של מינון, ואם זה לטובת העניין - או שאתה עושה שטיקים כאלה ואחרים. אפילו ביחסים בין בני זוג או עם ילדים יש משא ומתן. גם באינטל היה בכך צורך כשרציתי לקדם נושאים. צריך לנסות לא להתפשר על דברים עקרוניים. כך המערכת האנושית עובדת, לעתים אפילו לטובה. פוליטיקה זו אמנות האפשרי. מנהיג עסקי או פוליטי צריך להביא תוצאה. לעמוד על קוצו של יוד זה יפה מאוד, אבל כך לא מקדמים נושאים. זו מהות עשיית העסקים".

מה הדבר הראשון שתעשה אם תיכנס לכנסת?

"יש המון עבודה לעשות עם קהלים שלא שותפים כיום בהיי-טק. צריך להכניס לענף יותר נשים, יותר פריפריה ויותר אוכלוסייה ערבית. אלה אוכלוסיות שברגע שאתה משלב אותן בהיי-טק - תחושת השייכות שלהן מתגברת. הם מרגישים חלק מהמשחק הכלכלי והפוליטי, וכתוצאה מכך יש שיפור בתל"ג (תוצר לאומי גולמי) שלנו. הצמיחה לנפש בישראל לא גדולה, הפריון לא גדל. זה אומר שמה שעשינו עד היום לא היה נכון. ואם מה שעשית לא עובד - לעשות את אותו דבר לא יעבוד שוב".

זה מה שאתה שומע מהשטח?

"בחודשים האחרונים השקעתי המון מאמץ בללמוד את הצרכים שלנו. דיברתי עם הרבה אנשים כדי להבין מה בוער להם בבטן. בין אם זה עם מובילי דעה בתחום הביטחוני, הכלכלי, החינוך והבריאות. אנשים מקהילות שונות. הכל כדי להבין אילו פתרונות אני יכול להציע מחוץ לקופסה".

ולאילו פתרונות הגעת?

"נושא המימון, לדוגמה. כולם עסוקים היום בחיפוש אחר מקורות בתקציב המדינה למימון של עוד מיטות לבתי החולים. אבל יש דרכים אחרות להגדיל את התקציב. מסחור ידע, לדוגמה. יש בבתי החולים כמויות גדולות של ידע שאפשר למסחר.

משה כחלון. "הוא ממוקד בדיור, וישפטו אותו על ההצלחה בתחום הזה"צילום: מוטי מילרוד

"אני משווה את זה לסיפור של חברת רפאל, שהיתה בעבר יחידת סמך ממשלתית, ונהפכה ליחידה עסקית שמממנת חלק מתקציב המדינה. יש מודלים כאלה שניתן להפעיל גם במערכת הבריאות. אם היום תיירות רפואית נחשבת למשהו שנעשה על חשבון האזרחים, חייבים לפתח מודל של תיירות רפואית שתזרים כסף לבתי חולים. כיום בתי חולים פרטיים מרוויחים הרבה כסף דווקא דרך המודל של הרפואה הציבורית. בתחום החינוך אפשר להנפיק אג"ח חברתיות - שאפשר להפעיל לצורכי מימון של כל מיני תוכניות".

איך יעבוד מודל של אג"ח חברתיות בתחומים האלה?

"אם תגייס אג"ח לצורך השקעה בחינוך הבדואי, לדוגמה. ההנחה היא שהדבר יוריד את עלויות הטיפול בפשיעה. כולם מבינים שילדים שיסיימו בתי ספר ויילמדו לימודים מתקדמים יחזירו מבחינה כלכלית לחברה.

"אם ניקח גוף ציבורי כמו הביטוח הלאומי, וננפיק אג"ח לצורך תוכנית לאומית לטיפול בסוכרת - ברגע שנראה את התוצאות של התוכנית בדמות הקטנת מספר חולי הסוכרת, הביטוח הלאומי ישלם כסף עבור האג"ח לפי נוסחה מורכבת שתוגדר מראש".

דבר כזה יכול לעבוד?

"בלי תוכניות כאלה נהיה עסוקים כל הזמן בהתאמה של עצמנו לתקציב. במונחים עסקיים אנחנו חייבים לעבוד על הגדלת התפוקה, שבישראל אינה גדולה מספיק. חייבים לעבור לחשיבה על מקורות מימון שאינם סובבים רק סביב השאלה כמה מסים גביתי.

"בתחבורה הציבורית חייבים להגביר את השימוש בטכנולוגיה מתקדמת. ישראל יכולה להיות זירת התנסות שאליה נביא את כל השחקנים הגדולים בעולם שיתחילו להציע פתרונות טכנולוגיים - ויתרמו גם לתעשייה המקומית. גוגל בונה כיום מערך שלם של חדשנות בנושא חינוך. למה שלא נביא אותם לפה?"

מרבית ההון העולמי מרוכז בידי מעטים. בתור מי שנמצא בצד "הנכון" של המשוואה - מה צריכה להיות המדיניות של ישראל בנושא?

"אני לא קומוניסט. יש הרבה יתרונות במצב שבו אנשים חושבים שהשמים הם הגבול ברמה של יוזמה אישית, ומה היא יכולה להניב עבורם. בהיי-טק כל עובד מקבל אופציות. בסטארט-אפ גם למזכירה יש אופציות. חלק מהחשיבה היא שיש הלימה בין האינטרסים של המשקיעים, ההנהלה והעובדים - וכולם מתוגמלים לפי אותם קריטריונים".

בהעלאה של מס החברות תתמוך?

"במדינות שבהן יש מס חברות גבוה, היתה בריחה של עסקים מחוץ למדינה. זו הסיבה שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוריד את מס החברות בארה"ב".

מה עם העלאה של מס רווחי הון? מיסוי אופציות?

"לא צריך להעלות אותו - לא כל ההכנסה צריכה להיות ממוסה".

אז איך כן נבזר את ההון העולמי טוב יותר?

"הביזוריות היא בסופו של דבר דרך החינוך. יש הלימה גדולה בין רמת ההשכלה ליכולת ההשתכרות. לכן אני ואשתי רצינו להצטרף לנושא של פעילות בחינוך דווקא בבתי ספר בפריפריה הכלכלית והחברתית. צריך לתת סיכוי לכל ילד. כך אתה הורג שתי ציפורים במכה אחת. ילדים בפריפריה לא מקבלים מה שמקבל ילד ברמת השרון. צריך לספק יותר השכלה יזמית, כדי שאותם ילדים יוכלו לבנות את עצמם".

"בישראל אין עקביות ותוכניות ארוכות טווח"

אינטל נמצאת בישראל מאז 1974. יחד עם המפעל החדש שלה, שייבנה גם הוא בקרית גת בשנים הקרובות בהשקעה של 9.8 מיליארד דולרים, ההשקעה שלה בישראל תעבור את ה-20 מיליארד דולרים במצטבר.

"מעבר למענקי הממשלה, החברה מפיקה המון תועלת מפעילותה בישראל, וזאת אולי הסיבה שגם בתקופת הקיצוצים בחברה העולמית - אינטל ישראל גדלה (ב-2007 קיצצה אינטל אלפי עובדים ממפעליה בעולם, אבל המשיכה לגייס עובדים בישראל; ח"ע). זה לא נובע מכך שבהנהלת אינטל קראו את 'אלטנוילנד' של הרצל. בהנהלה הקודמת הכירו מצוין את ישראל. מכירים שם גם את הפוליטיקה הישראלית. כשמציעים למנכ"ל להשקיע במפעל חדש, מראים לו נתונים, לא מדברים אתו על החלום הציוני, זה לא מה שמעניין אותו.

"הוא משווה את ישראל לאירלנד ולניו מקסיקו. מעניין אותו אילו מענקים הוא יקבל, כמה זמן ייקח לו לבנות את המפעל, מה שכר העבודה במדינה, מה אפשרויות גיוס האנשים ואם המפעל הקיים מתפקד טוב יותר או פחות".

אז הפוליטיקאים סתם מתגאים בהשקעה של אינטל בישראל?

"בוודאי שיש להם במה להתגאות. הפוליטיקאים עשו עבודה טובה, וזה חלק מהתהליך. חלק מעבודת האוצר היא להביא משקיעי עוגן. הם אמונים על החלטות מיסוי ומענקים. ואולם יש בעיה בכך שכשאינטל באה למשא ומתן בישראל על הקמת מפעל, היא לא יודעת בדיוק מה יהיו תנאי ההשקעה. באירלנד יש חקיקה ויודעים את התנאים שנים מראש. בישראל זה כל פעם משא ומתן חדש. זו הבעיה שלנו עם כל מה שקשור בעקביות ותוכניות ארוכות טווח. לפני חמש שנים ישראל חשבה שבחברה ישקיעו פה, ואינטל בחרה להשקיע באירלנד. לא הבינו כאן את ההשוואה שעושים בחברה בין אירלנד, ניו מקסיקו וישראל".

ההשקעות האלה לא הופכות את ישראל לתלויה מדי באינטל?

"אני מקווה שעוד חברות יבואו בעקבותיה. בינתיים היא היחידה שהביאה את הייצור לפה. רוב האחרות מביאות לפה רק את המחקר והפיתוח (מו"פ)".

מה דעתך על אחת ההחלטות הגדולות של מנכ"ל אינטל הקודם, לרכוש את מובילאיי?

"אני לא יודע למדוד הכדאיות הכלכלית של רכישה ב-15 מיליארד דולר. יש מקרים שבהם או שאתה בתוך תעשייה מסוימת או שאתה בחוץ. עבור אינטל זה היה אמצעי כניסה לתחום הרכב האוטונומי ופתח לכניסה לעולם המכונות החכמות והראייה החישובית. מהבחינה הזאת, זה היה מעשה חכם עבורה".

היית מועמד לתפקיד מנכ"ל אינטל, אך הדירקטוריון העדיף את בריאן קרזניץ' - שבשנה שעברה נאלץ לפרוש בגלל רומן עם עובדת החברה. הופתעת מכך?

"האמת שכן. את הרכילויות האלה לא הכרתי".

אם היית מתמנה למנכ"ל החברה, כנראה שלא היינו רואים אותך היום בגשר.

"אולי הייתי הולך לפוליטיקה אחרי שהייתי מסיים את התפקיד".

מה היית משנה באינטל אם היית מוביל את החברה?

"אני חשבתי שאינטל צריכה להיכנס לעולם של פתרונות שאינם רק עבור מעבדים".

ואם לא תיבחר, מה תעשה?

"אמשיך לעשות את הדברים שאני עושה. אני עובד עם סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, בתחום זיכרונות קצה, תקשורת אופטית - ונהנה מכך. ממש יהיה לי קשה לעזוב את זה. בנוסף, אני עדיין משקיע חלק לא קטן מזמני בנושאים חברתיים. לא התחלתי בכך בגלל פוליטיקה - ולא אפסיק בגללה".

הכישלון לגייס את הציבור להשקעה בהיי-טק

הפרויקט המתוקשר האחרון של פרלמוטר אחרי שפרש מאינטל היה קרנות השקעה בהיי-טק - מיזם שאותו ניסה להקים במסגרת תוכנית של משרד האוצר, שנועדה להנגיש לציבור את ההשקעה בעולם הטכנולוגיה. ואולם הרעיון לא הצליח למשוך את הציבור והקרנות לא יצאו לדרך.

"זה היה רעיון מצוין של האוצר, לנסות לגייס כסף ולשתף את הציבור בהצלחת ההיי-טק", אומר פרלמוטר, "אבל שני דברים לא קרו לצערי: העמלות שגובים הבנקים על קרנות נאמנות ירדו לאפס ולא היה להם אינטרס לשווק את הקרנות; והאוצר לא קידם את הקונספט הזה. הממשלה כנראה לא יכולה להרשות לעצמה לקדם קרן ספציפית. זה רעיון חדשני שכמעט לא קיים בעולם.

"מעבר לכך, כנראה שגם אני והשותפים שלי לפרויקט לא סיפרנו את הסיפור של הקרנות האלה מספיק טוב לציבור. גייסנו לא מעט כסף, אבל לא התקרבנו לרף של 400 מיליון שקל - שהוצב להתחלת פעילות הקרנות. המדינה דווקא נתנה הגנות למשקיעים והיו כל הכלים הדרושים כדי להסביר לציבור שהוא לא יאבד חסכונות אם ישקיע בנו, אבל היה צריך לייצר מצב שבו שהבנקים נותנים דחיפה לרעיון. במקום זאת, נותרנו במצב שבו משקיעים זרים עושים את רוב הכסף בעולם הזה".

על השאלה אם בתור חבר כנסת הוא יקדם מיזמים נוספים בכיוון הזה, משיב פרלמוטר: "אני חושב שכן. אהבתי את הרעיון הזה. יש קרן אחת שפועלת בתחום - של אי.בי.אי - וצריך לעקוב אחריה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"