תגובת שרשרת: המנכ"לים במשרדי הממשלה מקנאים בעליית שכר השרים - ורוצים גם

שרי הממשלה, סגניהם וראש הממשלה סידרו לעצמם השבוע העלאת שכר בגובה של 5,000 שקל בחודש, באישורה של ועדת הכספים. עתה מסתבר כי מנכ"לי המשרדים הממשלתיים חוששים להישאר מאחור.

במשרד האוצר נדונה בימים האחרונים הצעת מחליטים (הצעה שתובא להחלטת הממשלה) להעלאת שכר המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים בכ-4,000 שקל בחודש, מ-38 אלף שקל כיום ל-42,556 שקל. ההצעה, שעלותה למדינה היא 7.6 מיליון שקל, הועברה לנציבות שירות המדינה - אך שי באבד מנכ"ל האוצר, הממונה על השכר באוצר והשר משה כחלון עדיין לא החליטו אם ומתי תובא להצבעה בישיבת הממשלה.

שכרם של המנכ"לים רלוונטי לכ-70 עובדים בשירות הממשלה, שכן שכרם של עובדים רבים מחושב כעלות משכר המנכ"ל - שכר היועצים המשפטיים, למשל. בדומה לכך, גם מנהלי עמותות עשויים ליהנות מהמהלך, שכן בתחילת 2015 הוגדרה תקרת השכר של מנכ"לים במגזר השלישי כגובה שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי.

נכון להיום שכר המנכ"לים של משרדי הממשלה ומקביליהם צמוד למדד המחירים לצרכן, בין אם הוא עולה או יורד. האינפלציה האפסית בשנים האחרונות הביאה לשחיקה בשכרם ביחס לשכר הממוצע במשק - שהמשיך לעלות. היה זה הנימוק שבו השתמשו השרים השבוע בוועדת הכספים, כשדאגו להצמדת שכרם לשכר הממוצע במשק במקום למדד - וזה גם הנימוק של המנכ"לים.

הצעת המחליטים מונעת את האפשרות לעדכון שכר המנכ"לים בעתיד כלפי מטה. היא מציעה כי שכרם של המנכ"לים יתעדכן לפי ממוצע חשבונאי פשוט של שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן והשכר הממוצע במשק, שמפרסם המוסד לביטוח לאומי - כל עוד עדכון המדד והשכר הממוצע לא יהיו שליליים.

למותר לציין כי ישנם מאות אלפי עובדים במשק ששכרם אינו צמוד לשכר הממוצע - ועוד רבים ששכרם אפילו אינו צמוד למדד. אלא שאין באפשרותם לקדם לעצמם העלאת שכר דרך הצבעה בממשלה.