האנשים שרוצים לשים סוף ל"ניהול השכונתי" באוצר - שעולה לנו מיליארדים

חוסר תיאום בין ראשי האגפים באוצר ועקיפת דרגי מקצוע רלוונטיים גובים מחיר כלכלי כבד ■ ועדה בראשות יוסי קוצ'יק מציעה להעניק למנכ"ל האוצר את הסמכות להוביל מדיניות. האם זה יעבור בשקט?

סמי פרץ
סמי פרץ
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד (מימין) ושר האוצר משה כחלוןצילום: דודו בכר
סמי פרץ
סמי פרץ

משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי הכי חשוב בישראל. לא רק משום שהוא שולט בקופה הציבורית, אלא בעיקר כי הוא זה שקובע ומתכנן בפועל את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

ליתר דיוק, מי שבאמת קובע את המדיניות הוא אגף התקציבים, אגף קטן שבו עובדים כ–70 כלכלנים צעירים. הם אלה שעומדים מול כל משרדי הממשלה ומחליטים מה עושים ומה לא עושים. לכאורה, הסמכות הזו נמצאת בידי האגף בגלל השליטה שלו בצינור החמצן, אך למעשה, זו מסורת שכבר התקבעה והיא מבוססת על ידע נצבר שיש באגף.

אלא שבשנים האחרונות היו כמה חריקות משמעותיות בעבודת משרד האוצר שעוררו את השאלה אם מה שהיה הוא שיהיה, או שמא הגיע הזמן לבנות סדרי עבודה חדשים. מי שתרם לכך הוא מבקר המדינה, שמתח ביקורת קשה על שני מחדלים בעבודת המשרד.

יוסי קוצ'יקצילום: עופר וקנין

הראשון נוגע לתקציב המדינה ב–2011–2012, שבו התברר כי יש גירעון ענק של כ–40 מיליארד שקל בתקופת התקציב הדו־שנתי שהוביל שר האוצר דאז, יובל שטייניץ. המבקר מתח ביקורת על הבעייתיות העולה מהמבנה של משרד האוצר והעיר כי "נוכח מבנה בעייתי של משרד האוצר, חלוקת הסמכויות בין המנכ"ל לראשי האגפים במשרד אינה ברורה ועולים ספקות בדבר סמכותו של המנכ"ל לקבל החלטות. ראוי שחלוקת הסמכויות תהיה ברורה ומוסדרת, כדי שלא ייוותרו ספיקות בדבר סמכויות ראשי האגפים".

המחדל השני אירע בהסכם כחלון־יעלון מ–2016, שבו הוסדרו תנאי הפרישה והפנסיה במערכת הביטחון. מבקר המדינה קבע כי הסיכון התקציבי שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון וצה"ל בנובמבר 2015 נוהל על ידי משרד האוצר באופן לא תקין ולא יעיל. המבקר כיוון בדבריו לכך שמנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ומי שהיה אז ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, ניהלו משא ומתן עם משרד הביטחון ללא ליווי של הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, וללא שיתוף הממונה על השכר דאז, קובי אמסלם, וראשי אגפים אחרים.

השורה התחתונה הצביעה על ברדק גדול בעבודת במשרד, חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין ראשי האגפים ועקיפת דרגי מקצוע רלוונטיים. המבקר לא כתב זאת בדו"ח שלו, אך ברור שלברדק הזה יש מחיר כלכלי גבוה שעלול להגיע למיליארדי שקלים. סתם כך כי הפקידים באוצר לא ידעו ולא רצו לעבוד זה עם זה. ראש אגף התקציבים לא רצה לעבוד עם החשבת הכללית, מנכ"ל האוצר מידר את מנהלי האגפים — והתוצאה היא הסכמים גרועים ויקרים שרק בעתיד נדע את מחירם.

אין כמו דו"ח מבקר כדי לחשוף את האמת המכוערת, ובעיקר כדי להאיץ תהליך שינוי. לכן הוקמה ביוני 2017 ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ'יק, כדי שזו תבחן את הסמכויות שבידי הנהלת משרד האוצר ותמליץ על דרכים להגדיר אותן ולשפר את עבודת המשרד. הקמת הוועדה עוררה מיד חשד במשרד האוצר כי מדובר בוועדה מכורה שתפקידה אחד ויחיד: לחסל את אגף התקציבים ולהעביר את האחריות עליו למנכ"ל משרד האוצר.

אלא שבוועדה חברים כמה אנשי משק לשעבר עם יושרה מקצועית, וקשה להאמין שהם יירתמו למשימה כזו. בוועדה יושבים מנכ"לי האוצר לשעבר אהרון פוגל, ירום אריאב, וחיים שני; הממונה על שוק ההון לשעבר, ציפי סמט; הממונה על ההגבלים לשעבר, דרור שטרום; והיועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג. הוועדה היתה אמורה לפרסם באמצע ספטמבר את המלצותיה — אך הפרסום נדחה לסוף אוקטובר.

רוני חזקיהו, החשב הכלליצילום: עופר וקנין

מניעת מינויים פוליטיים

על פי מה שמסתמן בשלב זה, המלצות הוועדה לא יובילו לשום שינוי בסמכויות של ראשי תשעת האגפים במשרד האוצר. כולם יישארו עם סמכויותיהם הנוכחיות המוגדרות בחוק. השינוי המרכזי הוא בהגדרת תפקידו של מנכ"ל המשרד. הוועדה תמליץ להפקיד בידי המנכ"ל את הסמכות להוביל את מדיניות המשרד בהתאם לקו שמכתיב שר האוצר. זה יבוא לידי ביטוי בעיקר בהובלת רפורמות שעולות בקנה אחד עם מדיניות השר. כך למשל, אם השר סבור כי היעדים המרכזיים הם צמצום פערים והורדת יוקר המחיה, המנכ"ל יהיה זה שינהל את תהליכי העבודה מול ראשי האגפים תוך שיתוף פעולה של כל היחידות במשרד.

כיום המצב שונה. אגף התקציבים הוא זה שמביא במסגרת חוק ההסדרים רעיונות שונים לרפורמות, והשר בדרך כלל מקבל את הרעיונות ללא הערות. הכוונה כעת היא ליצור תהליך דו־צדדי: אגף התקציבים ימשיך להביא רעיונות ויוזמות, אך מנגד, יוגדרו סמכויות המנכ"ל בצורה ברורה, כך שהוא יהיה זה שיוביל את מדיניות המשרד ויוודא שהרפורמות המוצעות עולות בקנה אחד עם מדיניות זאת.

המלצה נוספת שמתגבשת היא לקבוע תנאי סף לתפקיד של מנכ"ל משרד האוצר על פי אמות מידה של ניסיון ניהולי והשכלה רלוונטית, שיהיו לפחות ברמה הנדרשת מראש אגף התקציבים. המטרה היא למנוע מינויים פוליטיים. הוועדה אינה ממליצה לפסול אנשים בעלי זיקה פוליטית, אך במקרה שיש זיקה כזאת, היא תדרוש כישורים מיוחדים שיצדיקו את מועמדותו של אותו אדם. המנכ"ל הנוכחי הוא בעל זיקה פוליטית למפלגת כולנו משום שהיה מועמד ברשימתה לכנסת, אך מנגד יש לו השכלה כלכלית ומשפטית וגם ניסיון ניהולי במגזר העסקי והציבורי, כך שהוא היה עומד בדרישות החדשות שעליהן ממליצה הועדה.

בינתיים, שר האוצר, משה כחלון, ימנה בקרוב ממונה חדש על אגף התקציבים במקומו של אמיר לוי. יואל נוה, הכלכלן הראשי, מנהל באופן זמני את האגף, אך המטרה היא למנות ראש אגף חדש ולא לתת אותו לבאב"ד — אפשרות שנבחנה ונגנזה.

ערן יעקב, הממונה על השכרצילום: עופר וקנין

"ניהול שכונתי"

מקורות במגזר הממשלתי טוענים כי המלצות הוועדה נדרשות בדחיפות משום שעבודת משרד האוצר נעשית כיום בצורה מבולגנת, ללא תהליכים מסודרים. מקור אחר הגדיר את מה שנעשה באוצר "ניהול שכונתי". בין השאר כיוונו הגורמים לתוכנית "נטו משפחה", שאותה השיק כחלון לפני כמה חודשים. התוכנית נרקחה במהירות, ללא עבודת הכנה רצינית וללא תיאום בין אגפי המשרד, כמענה לצורך של כחלון להציג הישגים אישיים מהירים ולחלק לציבור הטבות כלכליות שיורגשו בכיס.

ועדת קוצ'יק, אם המלצותיה ייושמו, אמורה לשים סוף לברדק הזה. זה חשוב ודחוף, בעיקר משום שהאוצר מתמודד עם בעיה טובה: הוא אמור לסיים את 2017 עם עודף הכנסות של יותר מ–10 מיליארד שקל ביחס לתחזיות, והחשש הוא שהכסף יוזרם למטרות שונות שלא יועילו למשק. אם תהיה באוצר עבודת מטה מקצועית רצינית, סביר שהכסף הזה לא יוקצה להפחתות מסים סתמיות, אלא לצמצום החוב של ישראל ולהורדה של יחס החוב לתוצר. הורדת היחס הזה תפנה תקציבים, שכיום מוקצים לתשלומי ריבית, לטובת שירותים חברתיים.

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"