בנק ישראל נהפך לשק החבטות של הכנסת

עמדות שמרניות של הפיקוח על הבנקים קנו לו תדמית של "הלוביסט של הבנקים", ויוצרות משבר אמון בינו לכנסת ■ בנק ישראל הוא עדיין הרגולטור המקצועי והחזק בישראל, אך הוא איחר להשתנות עם הזמנים ■ הבעיה הגדולה היא שטעויותיו מוחרפות בידי הח"כים - עד כדי סיכון למעמד הפיקוח

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
קרנית פלוג
קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

לפקידים הבכירים ביותר בממשלה יש בימים אלה בטן מלאה על בנק ישראל. את המתקפה רבתי של הכנסת על הרגולציה בישראל, בדמות ההצעה של ח"כ יואב קיש להרחיב את סמכויות ועדות החקירה הפרלמנטריות באופן דראקוני, מייחסים כולם לעקשנותו של הבנק המרכזי.

פקידי הממשלה שעוסקים ברגולציה ובניהול פיננסי במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה, ברשות שוק ההון וברשות ניירות ערך, משוכנעים שלו הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל היה מתנהל ביתר תבונה — כל המשבר הזה יכול היה להימנע. רק שבנק ישראל היה לא נבון, וכעת המשבר הזה מסכן את מעמד הרגולציה כולה, ואולי גם את האיזון הרגיש של הפרדת רשויות במדינה דמוקרטית.

המשבר סביב ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקירת האשראי ללווים גדולים בבנקים, בפועל ועדת חקירה ל"איך הבנקים נתנו כל כך הרבה אשראי, ועשו כל כך מעט כדי לגבות את החוב של אליעזר פישמן", נולד ביוזמה ברוכה וסבירה של ח"כ איילת נחמיאס ורבין. נחמיאס ורבין שימשה בעברה דירקטורית, ועסקה לא מעט בנושאי ממשל תאגידי, ולכן רצתה לבחון את שאלת מדיניות הבנקים ללווים גדולים. בהיותה חברת כנסת מן האופוזיציה, לא הותר לה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, ולכן היא הסתפקה בוועדת משנה צנועה שתעסוק בנושא. רק שהוועדה הצנועה הצליחה להתקדם מעט מאוד על רקע הסירוב של בנק ישראל לשתף עמה פעולה.

בקשתה של נחמיאס ורבין לראות את דו"ח הביקורת של בנק ישראל בנוגע לאשראי שניתן בבנקים ללווים גדולים נדחתה בידי הפיקוח על הבנקים בטענת "חיסיון בנקאי". כל הניסיונות להגיע לפשרה — יוגש דו"ח מצונזר, שקטעים ממנו יושחרו וכדומה — לא צלחו. בשלב הזה גם טענה נחמיאס ורבין ליחס לא הוגן מצד המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שהפעילו לחצים עליה ועל שר האוצר, משה כחלון, לסגת מהדרישה לראות מסמכים בנקאיים חסויים.

בסופו של דבר הדיונים בוועדת המשנה של נחמיאס ורבין החלו באיחור, והתקדמו לאט. וכך, כאשר פרץ משבר פשיטת הרגל של פישמן והח"כים התעוררו לדרוש את ראשם של הבנקאים, הטיפול המקצועי והשקול של נחמיאס ורבין איבד מיד את הרלוונטיות שלו. הח"כים דרשו דם, ומאחר שהתברר שמונח לפניהם מחסום עיקש של בנק ישראל, הם העלו את ההצעה הדראקונית לעקוף את המחסום באמצעות שדרוג ועדת החקירה הפרלמנטרית למעין ועדת חקירה ממלכתית, עם סמכויות לחייב הופעת עדים וחשיפת מסמכים גם מצד המגזר הפרטי, כלומר מצד הבנקים. החיסיון הבנקאי, שהוא אחד מאבני המסד של ניהול מערכת בנקאות מודרנית, עומד להידרס בידי כנסת להוטה ופזיזה.

בעיית אמון בשני הצדדים

המפקחת על הבנקים חדוה ברצילום: אמיל סלמן

חייבים להודות כי מדובר בדילמה לא פשוטה. מן הצד האחד הכנסת רוצה לדון במה שנראה כליקוי מאורות של הבנקים בכל הקשור להעמדת אשראי לטייקונים, ובכך למלא את תפקידה הציבורי. מן הצד האחר, דיון רציני כזה מחייב בחינה של אשראי פרטני שניתן לכל טייקון — האם מערכת השיקולים לגביו היתה מקצועית וסבירה, או לא — מה שיהווה הפרה בוטה של עקרונות החיסיון הבנקאי. איך ניתן גם לאפשר לכנסת לבצע פיקוח על הבנקים, וגם לא לפגוע בעקרונות החיסיון הבנקאי?

לטובתם טוענים הח"כים כי בנק ישראל יכול היה לאפשר להם לראות מסמכים בנקאיים חסויים, תחת מגבלות. כבר כיום הכנסת הרי רואה מסמכים ביטחוניים חסויים, במסגרת דיוני ועדת חוץ וביטחון, מבלי שנרשמו כמעט הדלפות מדיוני הוועדה. בנוסף, רק לפני כשנה היה תקדים בשימוע שנערך למתווה הגז, שבמסגרתו הוצגו גם מסמכים חסויים, והשימוע צלח בשלום. לכן, בכנסת טוענים שניתן היה להגיע לסיכום על כך שחברי כנסת בודדים יראו את המסמכים החסויים — נניח, רק יו"ר ועדת הכלכלה — וידווחו על התרשמותם לשאר החברים.

בנק ישראל, מצדו, סבור כי החוק כובל את ידיו, וכי אין כל אפשרות לחריגה מעקרונות החיסיון הבנקאי. שם מזהירים מפני מדרון חלקלק, שאם אנשי עסקים גדולים יידעו שבבוא היום נותני האשראי שלהם עשויים להיחשף במסגרת של ועדת חקירה, הם יעדיפו שלא לקחת אשראי ובוודאי שלא מהבנקים בישראל. בכלל, בבנק ישראל מגלים חוסר אמון לגבי אמינות הח"כים בנוגע לשמירה על סודיות, כי הרי אין דין הדלפה של מסמך ביטחוני (מי שיבצע הדלפה כזו ייחשב למי שפוגע בביטחון ישראל, מהלך מאוד לא פטריוטי), להדלפה של מסמך בנקאי שנוגע לטייקונים (מי שידליף ייהפך לאביר התקשורת והציבור).

הבעיה היא שהאי־אמון הוא נחלת שני הצדדים. מאז שנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, התהלך במסדרונות הממשלה והכנסת כדמות נערצת, והצליח לבצר את עצמאותו של בנק ישראל באמצעות חוק בנק ישראל חדש, מעמדו של הבנק המרכזי נמצא בשחיקה מתמדת. ניתן לייחס זאת לכך שפלוג אינה נהנית מאותה עוצמה שהיתה לפישר, אבל יותר סביר להניח שאלה הם הזמנים שהשתנו — ובנק ישראל איחר להשתנות בעקבותיהם.

מאז המחאה החברתית של 2011 נושאי יוקר המחיה והריכוזיות העסקית נהפכו לנושאים ציבוריים טעונים, כאשר הציבור והכנסת תובעים מהממשלה לקדם את התחרות ואת הפחתת המחירים. העובדה שבנק ישראל הוא גוף שמרן, שדוגל בכך שיציבות הבנקים חשובה יותר מהתחרות ביניהם, הזיקה לתדמיתו מאוד. למעשה, בנק ישראל סובל כיום מתדמית של רגולטור שדואג לאינטרס של הבנקים יותר מאשר לאינטרס הציבור. באופן ציבורי הוא נתפש "לוביסט של הבנקים".

הרגולטור המקצועי והחזק בישראל

קשה לחלוק על כך שהטעויות שביצע בנק ישראל הן אלה שהקנו לו את התדמית הציבורית המזיקה הזאת. כך, בדיוני ועדת שטרום להגברת התחרות בין הבנקים הציגה בר עמדה רעננה ומפתיעה: היא המפקחת הראשונה אי פעם שהסכימה לתמוך בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בגין שינוי העמדה ההיסטורי שלו ציפה בנק ישראל לתשואות ציבוריות, ולכן גילה עמדות שמרניות בנוגע לסעיפים אחרים בהמלצות ועדת שטרום. למשל, בתחומי התחרות בסליקה או מתן היתר לאתרי השוואת מחירים להיכנס לחשבונות הבנקים, כדי לבחון את העמלות והריביות שהציבור משלם.

הח"כית איילת נחמיאס ורביןצילום: אמיל סלמן

ועדת שטרום נכנעה למרבית הדרישות האלה, אבל ועדת הרפורמות בכנסת, שבראשה עמד אז אלי כהן, הפכה את כל הפשרות האלה על פיהן. הכנסת דחתה את כל התביעות של בנק ישראל, הציגה אותו כסרבן הנאבק לטובת הבנקים ונגד התחרות, והוציאה תחת ידיה חוק קיצוני בהרבה מהצעת החוק הממשלתית המקורית. כך, בנק ישראל גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מן העיר.

הנזק התדמיתי שבנק ישראל הסב לעצמו — בעמדות השמרניות והרבה פעמים אנטי־תחרותיות שלו — הגיע עד הרמות הבכירות בממשלה. בפגישה שערכו הרגולטורים הפיננסיים עם שר האוצר לפני כשבוע, במטרה להתריע על הנזק הכבד של הצעת החוק של קיש, התלוננה בר על ריבוי הצעות החוק הפרטיות הפוגעות בבנקים. שר האוצר השיב לה: "תסתכלי על הרגולטורים האחרים. אילו הייתם עושים את העבודה שלכם, הח"כים לא היו מקדמים הצעות חוק פרטיות. תבדקו מה לא בסדר אצלכם".

רק שכחלון, כמו הח"כים, טועה בהגזמה. הפיקוח על הבנקים הוא גוף שמרני מטבעו, בהיותו ממונה על יציבות הבנקים. עם זאת, יחד עם השמרנות הזאת מגיעה מקצועיות רבה. אין עוררין כי הפיקוח על הבנקים הוא הרגולטור המקצועי והחזק בישראל — ושווה לבחון את הפער באיכות מערכות המחשב הקפדניות של הבנקים, מול מערכות המחשב הבעייתיות של חברות הביטוח, כדי להבין זאת.

זאת ועוד, הפיקוח על הבנקים בתקופת בר אכן עושה מאמצים במטרה להתעדכן ולהשתנות, כמו היפוך העמדה בנוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, וגם המהלכים החשובים של בנק ישראל להאצת ההתייעלות בבנקים. הבעיה היא שרענון העמדות של הפיקוח הוא במידה רבה מעט מדי ומאוחר מדי, כאשר הכנסת והציבור דורשים תחרות מלאה, ואילו בנק ישראל מוכן לפשרות מתונות בלבד. כך אפשר לראות את המהפך התפישתי שעבר הפיקוח הבריטי, שהחל לעודד הקמת בנקים קטנים ותחרותיים כלקח ממשבר 2008. מהפך תפישתי כזה לא קרה בפיקוח בישראל.

אין ספק שבנק ישראל שוגה בשמרנות יתר ובהגנת יתר על הבנקים, אבל אין ספק גם שמעמדו האיתן של בנק ישראל הוא חיוני ליציבות הפיננסית של ישראל. הפחתת עוצמת הלהבות מצד כל המעורבים, והפגנת גמישות ונכונות לפשרות, הן הפתרון היחיד בדילמות שנוצרו. חייבים לקדם את התחרות בבנקים, גם על אפו וחמתו של בנק ישראל, אבל חייבים גם לשמור על מעמדו החשוב של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. אחרת, אנחנו שופכים את התינוק עם המים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"