דעה |

האם אבי גבאי יכול לנצח את עמיר פרץ ולאתגר את נתניהו?

אחרי שלוש קדנציות של נתניהו - שבהן הוא החריף כל פעם את הטון והסגנון - זו ההזדמנות של מפלגת העבודה

רותם שטרקמן
רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי גבאי
אבי גבאיצילום: תומר אפלבאום
רותם שטרקמן
רותם שטרקמן

לפני כמה חודשים סיפר אהוד ברק סיפור מעניין על אבי גבאי לאחד ממקורביו. לפי ברק, אחרי ששמע מאנשים על הראיון של גבאי ב"עובדה" בערוץ 2 - ראיון שבו הוא נכנס בראש הממשלה נתניהו והסביר מדוע התפטר מממשלתו - הוא צפה בו פעמיים-שלוש כדי להבין מה תפס אותם אצל גבאי. התשובה שלו היתה די פשוטה: גבאי ענה על שאלות.

זה כנראה בניגוד ללא מעט פוליטיקאים שיודעים הרבה פעמים לתת את התשובה "הנכונה" והמתכוננת מראש, אבל פוגעים במידה מסוימת באותנטיות ובעניין שהם מייצרים אצל הצופה. מצד שני, העובדה הזאת מסבכת את גבאי לפעמים ומייצרת תקלות. תקלה אחת כזאת היתה גם נקודת השפל הכי משמעותית בקמפיין שלו: זה היה בעימות מול אראל מרגלית באתר וואלה. מרגלית התעקש איתו על השאלה האם הוא הצביע בעבר לליכוד או לא - וגבאי הסתבך והביך את עצמו.

האמת שבאופן כללי ההופעה של גבאי בטלוויזיה דורשת שיפור. אפשר לראות שהוא לא מספיק מנוסה, לא מספיק נינוח, ומתבלבל לפעמים בתשובותיו. אלא שחולשתו הטלוויזיונית היא לא הסיבה לכך שבשבועות האחרונים הוא נהפך לנושא הכי חם בפריימריז במפלגת העבודה - וכל המתמודדים התייחסו אליו וניסו לתקוף אותו.

הלחץ הזה מפני גבאי - ואפשר היה לראות את זה יפה בעימות ב"פגוש את העיתונות" בשבת - דווקא מחזק אותו עוד יותר ומגביר את התהודה שלו. אם בעבר נתקל גבאי בפוליטיקאי מתוחכם בדמותו של נתניהו שעשה בשכל ולא הגיב ולו במילה אחת להתקפותיו של גבאי - למשל במסיבת העיתונאים שערך עם התפטרותו מהממשלה לפני כשנה ובאותו ראיון ב"עובדה" - הפעם היה לגבאי הרבה יותר קל: המתמודדים בעבודה ראו את התחזקותו, נבהלו, ומיהרו לתקוף.

סיפור ההצבעה לליכוד כן או לא של גבאי כבר די נשכח והאמת שהוא אינו חשוב כל כך, אבל מה שחשוב הוא שגבאי יכול להיות מזוהה עם ליכודניקים, וזאת גם אחת מנקודות החוזק שלו. עמיר פרץ ב-2006 ושלי יחימוביץ' ב-2013 כמנהיגי מפלגת העבודה הביאו אמנם מצביעים חדשים אך גם הרחיקו ותיקים, שעברו לקדימה (אצל פרץ), ליש עתיד והתנועה (אצל יחימוביץ').

מבחינה זו גבאי הוא מועמד של גם וגם. ואם מפלגת העבודה רוצה להביא אליה מצביעים חדשים זו ההזדמנות שלה. במקום "השמאלנים באים" של מרגלית - המתונים באים. יש לא מעט מצביעי ליכוד שלא רוצים יותר את נתניהו (יש גם שרים וחברי כנסת מהליכוד כאלה) ובכלל רבים נרתעים מהרשימה של הליכוד לכנסת הנוכחית.

זאת גם המנטרה שגבאי חוזר עליה שוב ושוב - שהוא יכול להביא לעבודה קהלים חדשים וליצור מצב שבו בסך הכל 7-6 מנדטים יעברו מהקואליציה הנוכחית למפלגות האופוזיציה. לכולנו שבהקמתה היה מעורב הצביעו 4-3 מנדטים שנתנו את קולם בעבר לפחות פעם אחת לעבודה (לרבין או לברק), כך שהם יכולים לעשות זאת שוב - אם יהיה מועמד מספיק אטרקטיבי בעיניהם.

בחוגי בית חוזר גבאי על כך שרוב הליכודניקים אינם ימין הרד-קור. "הטרגדיה של ישראל היא שהעמדות הבסיסיות של העבודה משקפות 80% מהעמדות של העם, ואילו העם מצביע למפלגה שברחה ממצביעיה", אמר גבאי באחד הכנסים שלו לאחרונה.

גבאי לא כל כך עוסק בזהותו המזרחית, ובצדק - הוא מועמד כלל ישראלי במפלגה שרוצה להיות מפלגת שלטון. אבל יש חשיבות גדולה להיותו מזרחי מצליח בעמדת מנהיגות - הרבה מצביעים מסתכלים עליו ורואים את עצמם.

אבל לא רק המשיכה האלקטורלית חשובה, גם במהות גבאי הוא מועמד רציני. ישראל חייבת אלטרנטיבה לשלטון נתניהו - אפילו כדי לאתגר אותו ולתת לו פייט שישביח אותו. הרי נתניהו עצמו מציין לטובה שוק שיש בו תחרות ראויה. את יאיר לפיד אנחנו מכירים ואת המתחרים הבולטים של גבאי - פרץ והרצוג כבר ראינו בכשלונם. בכל מדינה אחרת, שבה לא עושים ישר צחוק מכל מועמד (בעיקר כשזו המפלגה היחידה בה יש תחרות אמיתית על המקום הראשון), גבאי היה נחשב למתמודד הרציני ביותר ומאיים על ההגמוניה של הצד השני.

אחת הטענות שמשמיעים המתמודדים כנגד גבאי היא שהוא לא מספיק מנוסה ושהוא נחת משום מקום. זה לא הכי נכון שכן גבאי אמנם לא היה פוליטיקאי אבל הוא היה בכיר במשרד האוצר, שר, הקים מפלגה והיה מנכ"ל של חברה גדולה. הוא יודע איך מערכות עובדות, איך מתנהלים עם תקציבים והוא גם היחיד שמבטיח שיפור אפקטיביות במגזר הציבורי - עניין בעל חשיבות גדולה בישראל, ושכל השאר לא מתייחסים אליו בכלל. גבאי הוא גם היחיד שפירסם תוכנית כלכלית שמדברת על האצת הצמיחה ועל חלוקה אחרת של העוגה.

עמיר פרץ צילום: תומר אפלבאום

האם הוא יכול לגבור על פרץ? זה לא פשוט. פרץ, שנמצא בקמפיין כבר שנה וחצי, נהנה מתמיכת "המנגנון" - ועדי עובדים, אנשי הסתדרות ובעלי תפקידים אחרים במגזר הציבורי וברשויות המקומיות. בניגוד לפרץ, התמיכה בגבאי באה מקרב מצביעים לא מאורגנים והשאלה היא עד כמה הם ייצאו להצביע ביום שלישי. בסביבתו חוששים שמתפקדים חופשיים כאלה יעדיפו להישאר בבית שכן מערכת הבחירות עצמה היתה די מכוערת עם הכפשות וסמסים מלוכלכים, וזה מרחיק אנשים שחשים פחות מחויבים למועמד שלהם.

בניגוד לפרץ, שבכיסו 5-4 ח"כים של העבודה, גבאי הצליח לגייס רק שני חברי כנסת - מיכל בירן ויוסי יונה. איפה יחימוביץ' שבה תמך גבאי בבחירות להסתדרות? בינתיים שותקת, ייתכן שעוד תצטרף.

אחרי שלוש קדנציות של נתניהו - שבהן הוא החריף כל פעם את הטון והסגנון - הדמוקרטיה הישראלית המאותגרת חייבת אלטרנטיבה רצינית ואטרקטיבית לשלטון. במובן זה האחריות של 50 אלף מתפקדי מפלגת העבודה חורגת מהמקומי או המפלגתי. אם יצביעו לעמיר פרץ, הם יקבלו בבחירות הבאות שוב את אותן תוצאות עגומות מול הליכוד. לעומת זאת, אם יילכו על שינוי, אולי יש להם סיכוי לקבל משהו אחר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי