פרשת פישמן: הכנסת מקימה ועדת חקירה פרלמנטרית

מליאת הכנסת תחל מחרתיים (יום ד') בהליכים להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת החובות של פישמן. בראש הוועדה יעמוד יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), וחבריה יהיו חברי ועדת הכלכלה בתוספת ח"כים נוספים.

לאחר שמליאת הכנסת תאשר את ההצעה ביום ד', תתבקש ועדת הכנסת בשבוע הבא לאשר את הרכב הועדה ואת כתב המינוי שלה. בהצעה שיגיש מחרתיים כבל למליאה, הוא יודיע שוועדת החקירה תפעל "לבחינת הקצאת האשראי במשק והסדרי חוב".

בהצעתו של כבל נכתב עוד כי "בחודשים האחרונים נחשף כי אליעזר פישמן, אחד מאנשי העסקים החזקים בישראל, אחראי לפשיטת הרגל הגדולה ביותר שידענו. חובותיו של פישמן עומדים על יותר מ-4 מיליארד שקל, מתוכם 3.8 מיליארד שקל הם כספי ציבור. הפרשה התפוצצה בעקבות הסדר החוב השערורייתי שהתגבש והלך, במסגרתו היה על פישמן להחזיר כ-400 מיליון שקל בלבד, תוך מחיקה של מיליארדי שקלים השייכים לציבור. פרסומו של ההסדר הביא ללחץ ציבורי אדיר, שבעקבותיו החליטו הבנקים והפיקוח על הבנקים לסגת, ולתמוך בהכרזה על פישמן כפושט רגל.

"פרשת פישמן חושפת שורה של מחדלים חמורים בהתנהלות המערכת הפיננסית והבנקאית, ומצטרפת למקרים נוספים שנחשפו בשנים האחרונות, בהם אלו הנוגעים לבעלי הון כגון נוחי דנקנר, לב לבייב ושכמותם, שקיבלו הלוואות במינוף גבוה על חשבון כספי ציבור - מבלי שנעשתה בחינה מקדימה באשר להעמדת בטוחות ראויות וכושר הפירעון של אותם לווים. זאת בניגוד צורם להליך מתן האשראי לאדם מהישוב.

"הגיעה העת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבחן את התנהלות בנק ישראל והחטיבה לפיקוח על הבנקים, הבנקים, גופים מוסדיים, חברות הביטוח ונותני אשראי למיניהם, על מנת לבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו לכשל המתואר לעיל. מדובר בכשל שחזר על עצמו בתדירות גבוהה ובהיקף מצטבר של 25 מיליארד שקל שנמחקו בעשור האחרון. על סמך החקירה ותוצאותיה תייצר הוועדה חוקים ותקנות שימנעו מקרים כאלה בעתיד".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), שהגישה הצעה דומה לפני למעלה מחצי שנה ועומדת בראש ועדת משנה לעניין, אמרה היום בתגובה כי "ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פרשת פישמן מחויבת המציאות - ממש כפי שהייתה כשהגשתי אותה לראשונה לפני כמה חודשים. העניין אינו פישמן לבדו אלא כל הלווים שמכים בסנוורים את הבנקאים בשל 'סלבריטאות כלכלית' שאינה מוצדקת. המימון האינסופי לחברות האחזקה הממונפות בא בסוף על חשבון העסקים יצרני הערך של המדינה – בין היתר התעשייה, עסקים קטנים ובינוניים ומלונאות, שלא לדבר על הלווה האנונימי שברגע האמת הבנק מפנה לו את גבו. חייבים לבדוק את השאלה האם הפיקוח על הבנקים מגן על הציבור או על הלווה עם ההילה, ובעיקר על חבורה של 'מקושרים'. אמון הציבור במגזר הפיננסי יכול לחזור אך ורק באמצעות חשיפת דו"חות בנק ישראל בעניינם של הלווים הגדולים".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר האוצר כחלון, כבל ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד), בקריאה למתן סמכויות משמעותיות לוועדת החקירה. בין היתר ראוי לטענת התנועה להעניק לוועדה אפשרות לזמן עדים בכפייה, לכפות על מתן מידע כתוב, לתת אפשרות לאמת את המידע, בין היתר בדמות תצהיר בטרם העדות בפני הוועדה.

כמו כן תובעת התנועה לתת סמכות לוועדה לחייב את הבנקים ואת בנק ישראל להעביר לצוות מיוחד של הוועדה נתונים ומסמכים החיוניים לחקירת הנושא. היא מבקשת לקבוע כי "היקף עבודתה של הוועדה יכלול חקירה אודות התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים למול הלווים הגדולים וחקירות גורמי הרגולציה, החורגות מחובות פישמן בלבד. בנוסף יש לקבוע היקף רחב של הנושא בו תעסוק הוועדה - לא פישמן בלבד אלא כל דפוס הפעולה של הבנקים מול הלווים הגדולים. כל זאת כדי לעקור את התופעה הפסולה של מתן יחס מועדף לאנשי עסקים מובילים במתן אשראי, אף ללא הגיון עסקי ברור, תוך פגיעה באמון הציבור. לחלופין, קוראת התנועה להקמת ועדת חקירה ממלכתית חלף ועדת החקירה הפרלמנטרית, אשר לה סמכויות נרחבות יותר".