ההישג הראשון של ביקור טראמפ: האפליה של ערביי ישראל תצטמצם מעט

מענק האיזון הוא הקצבה מצמצמת הפערים החשובה בישראל, אלא שבפועל הנוסחה מפלה לרעה את הרשויות הערביות ■ השבוע העבירה הממשלה יותר מ-300 מיליון שקל נוספים לרשויות הערביות ■ זהו צעד ראשון בכיוון הנכון - אך עדיין לא מספק

טראמפ ועבאס בבית לחם, היום
טראמפ ועבאס בבית לחם, היוםצילום: JONATHAN ERNST/רויטרס

תוצאה חיובית ודאית אחת מביקורו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התקבלה עוד לפני שכף רגלו דרכה בישראל: שרי הממשלה היו כל כך נרגשים לקראת הביקור, שדעתם הוסחה והם לא ביצעו את הסיכול הממוקד השגרתי שלהם בכל הקשור להעברת תקציבים לחברה הערבית. כך אושרה בממשלה ביום ראשון ההחלטה החשובה על שינוי נוסחת מענק האיזון - המענק שמשרד הפנים משלם לרשויות חלשות, ובפועל מהווה את אחת הקצבאות החשובות ביותר לצמצום פערים בחברה הישראלית.

זאת היתה הפעם הראשונה מאז 2003, השנה שבה נקבעה נוסחת מענק האיזון הנוכחית בידי ועדת גדיש על סמך נתונים מסוף שנות ה-90, שבה ממשלת ישראל נדרשה לטפל בקצבה מצמצמת הפערים החשובה הזאת. ב-14 השנים שחלפו מאז נקבעה הנוסחה השתנו סדרי עולם בשלטון המקומי, וגם התבררו עיוותיה של הנוסחה וחוסר העדכון שלה. אלא שהממשלה, שמוציאה מדי שנה קרוב ל-3 מיליארד שקל על מענקי האיזון, לא טרחה לדון ולטפל בה, אולי מפני שאת מי מעניין מענק המשולם לחלשים, בעיקר כשמרבית החלשים האלה הם ערבים.

מענקי האיזון נועדו לאזן את הרשויות המקומיות החלשות בישראל, ולאפשר להן להעניק שירותים סבירים לתושביהן. האי־שוויון בישראל מתחיל באי־שוויון בין הרשויות המקומיות, בשל פערים עצומים ביכולת שלהן. בדיקה שערכה חברת עדליא, בנוגע לרשויות הבדואיות בדרום - הרשויות החלשות ביותר בישראל, המדורגות כולן באשכול החברתי־כלכלי הנמוך ביותר - חשפה את עומק הפערים. כך, ההוצאה הממוצעת לתושב ברשויות הבדואיות ב-2014 היתה 3,300 שקל, לעומת 4,300–4,500 שקל ברשויות החלשות האחרות (שאינן בדואיות), וכמעט 6,000 שקל ברשויות היהודיות בדרום, שאינן רשויות חזקות במיוחד. ההוצאה על חינוך ברשויות הבדואיות הגיעה ל-5,000 שקל לתלמיד, בהשוואה ל-10,000 שקל שהוציאו הרשויות היהודיות בדרום. ההכנסה לתושב מארנונה גם היא מפגרת בעשרות אחוזים - 480 שקל ברשויות הבדואיות (ומהם 65 שקל הכנסה מארנונה עסקית), לעומת 2,500 שקל הכנסה לתושב ברשויות היהודיות בדרום - כשמחצית הסכום מארנונה עסקית.

רהט צילום: אליהו הרשקוביץ

מדיניות שמכשילה את עצמה

הפערים העצומים בהכנסה ובהוצאה מחריפים את הפערים בחברה הישראלית - רק 30% מהתלמידים הבדואים מגיעים לזכאות לבגרות, לעומת 70% בממוצע ארצי, ולמרות זאת, ההשקעה בתלמיד בדואי היא מחצית מזו של רשויות יהודיות אחרות בדרום (הרשויות העשירות במרכז הארץ כמובן משקיעות עוד יותר מכך). הפער הזה מבהיר מדוע התלמיד הבדואי אינו זוכה לשוויון ההזדמנויות שהוא זכאי לו - לא רק שאין לו סיכוי לסגור את הפער מול התלמיד היהודי, אלא שבפועל הפער גדל כל הזמן.

זהו מצב אבסורדי, שפועל בניגוד לאינטרס הלאומי: מדיניות של צמצום פערים היתה אמורה להביא עמה הגדלה של ההשקעה בתלמידים חלשים. כך ישראל מקיימת מדיניות של צמצום פערים, אבל מכשילה את המדיניות של עצמה בגלל הפערים העצומים ביכולות של הרשויות המקומיות בישראל.

את כל זה מענק האיזון אמור היה לפתור. מטרת המענק היא לאפשר לרשויות החלשות לשפר את איכות השירותים שלהן, ולשם כך נוסחת מענק האיזון מניחה הנחות להוצאה המקובלת לתושב וכן קובעת הכנסה נורמטיבית לתושב. רק ששני עיוותים קשים קיימים בנוסחת מענק האיזון, ומונעים ממנה לממש את ייעודה.

עיוות אחד קשור בנוסחת ההכנסה הנורמטיבית שקבעה ועדת גדיש. זו נועדה בין השאר לתמרץ רשויות חלשות להתאמץ לגבות ארנונה. באמצע שנות ה-2000 היו הרשויות הערביות במשבר ניהולי קשה, שאופיין בין השאר בגביית ארנונה נמוכה במיוחד. כדי למנוע מצב שבו הרשויות אינן גובות מסים, ואחר כך תובעות מהמדינה להשלים את החסר להן דרך מענק האיזון, הנוסחה קובעת מהי ההכנסה שכל רשות צריכה להגיע אליה.

הבעיה היא שהקביעה הזאת משוללת כל קשר למציאות. בדיקה שערך המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, בראשות אופיר פינס, מצאה כי התעריף שקבעה ועדת גדיש אינו משקלל נכון את ההנחות הניתנות בארנונה לתושבים חלשים - ולכן הרף שנקבע גבוה ב-40% מהמציאות. בפועל חל שיפור עצום בעשור האחרון בגביית ארנונה ברשויות הערביות, ולמרות זאת 47% מהן אינן מצליחות להגיע למינימום הנדרש לפי נוסחת גדיש.

גם מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, מודה כי קיימת אפליה מובנית בתוך נוסחת מענק האיזון. "הנוסחה עושה עוול לרשויות המקומיות החלשות בדרישה מהן להניב מינימום הכנסה", אמר בראיון ל-TheMarker. "קבעו את מינימום ההכנסה כדי לתמרץ רשויות חלשות לגבות ארנונה - אלא שהרשויות החלשות השתפרו מאוד בגביית הארנונה שלהן, וגם אם הן יגבו את מלוא הארנונה, הן לא יוכלו להגיע למינימום ההכנסה שנקבע להן. אנחנו קונסים את הרשויות החלשות דרך הנוסחה לשווא, ומי שנפגעות מזה הן בעיקר הרשויות הערביות".

העיוות השני נובע מכך שלאורך שנים המדינה מסרבת לציית לנוסחת גדיש ולשלם את מענק האיזון במלואו. לפי מכון המחקר של הכנסת, מאז 2003 המדינה שילמה בממוצע 80%–90% מהסכום שצריכה היתה לשלם לפי נוסחת המענק. למה? ככה. כי הרשויות המקומיות החלשות, ובוודאי הרשויות הערביות, נטולות לובי פוליטי, ולכן קל להתעלל בהן. אף שמענק האיזון נועד לסייע לחלשים לסגור פערים מול החזקים, בפועל המדינה הגדילה את הפערים - הן באמצעות קביעת נוסחה מפלה, הן בכך שהקפידה לא לשלם את מלוא הסכום שהגיע לחלשים.

עוברים לרצפת הכנסה פרוגרסיבית

בחלוף 14 שנה, ולאחר שהרשויות הערביות נחלצו מהמשבר שלהן, התברר שהן עדיין לא מצליחות לעמוד בדרישות המופרזות של נוסחת מענק האיזון. לכן משרד הפנים נדרש לעדכן את הנוסחה. שר הפנים אריה דרעי ושר האוצר, משה כחלון העזו להקים צוות משותף לבחינת העיוותים בנוסחה. ההמלצות של הצוות הגיעו ביום ראשון לאישור הממשלה.

המלצה אחת היא לתקן את העיוות של מינימום ההכנסה לנפש, המפלה לרעה את הרשויות החלשות, כלומר בעיקר את הרשויות הערביות. ההמלצה של הצוות היתה להפוך את רצפת ההכנסה לפרוגרסיבית - רשויות חלשות נדרשות להגיע למינימום הכנסה נמוך יותר. משמעות השינוי היא תוספת של 370 מיליון שקל למענק הניתן לרשויות החלשות בישראל, בעיקר לרשויות הערביות.

ההמלצה הנוספת של הצוות היא להגדיל את סך מענק האיזון. ההמלצה הזאת עדיין לא סוכמה, אבל כנראה סך מענק האיזון יוגדל ב-400 מיליון שקל בשנה, מ-3.2 מיליארד שקל ל-3.6 מיליארד שקל. זה נשמע טוב, עד שנזכרים שמדובר בהצהרה תיאורטית, כי הרי בפועל המדינה משלמת רק חלק ממענק האיזון המלא. ההערכה היא שבפועל מענק האיזון יגדל מ-3 מיליארד שקל ל-3.35 מיליארד שקל, כלומר תוספת של 350 מיליון שקל, כך שעדיין ישולמו רק 93% ממענק האיזון המלא. זאת התקדמות, אך עדיין מדובר באפליית החלשים על ידי המדינה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"