אחרי 14 שנה: הממשלה תאשר שינויים במענק האיזון הניתן לרשויות חלשות

14 שנה אחרי משבר 2003, שכמעט הביא לקריסתו של השלטון המקומי בישראל, הממשלה תכניס שינויים במענק האיזון, המענק ששר הפנים מעניק לרשויות חלשות, כדי לסייע להן להתאזן תקציבית.

היום צפויה הממשלה לדון ולאשר בחלקו הראשון של המלצות הצוות הבין־משרדי לשינויים במענק האיזון. ההמלצות הסופיות יביאו להגדלת מענק האיזון מ–3.3 מיליארד שקל היום ל–3.6 מיליארד שקל בעתיד. מדובר בתוספת של 300 מיליון שקל לתקציב מענק האיזון, שיכולה בפועל להגיע עד חצי מיליארד שקל תוספת. מענק האיזון הוא אחת הקצבאות הסוציאליות ביותר של ממשלת ישראל, משום שהוא פועל להקטנת האי־שוויון בין הרשויות המקומיות.

הצוות הבין־משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן ובשיתוף עם משרד האוצר, המליץ על שורה של שינויים במענק האיזון. מדובר בשינויים המגדילים את תקציב מענק האיזון, אך על תקציב החדש של המענק עוד אין החלטה רשמית. לכן, הדיון היום בממשלה יהיה רק על שני שינויים ראשונים במענק, ועדיין לא על התקציב כולו.

מדובר בשני שינויים שנחשבים קריטיים, ולכן הם מובאים לאישור הממשלה עוד לפני שסוכם התקציב הכולל של מענק האיזון. השינוי הראשון, והחשוב ביותר, הוא זה של הפחתת סף ההכנסה המינימלי שהוא התנאי לקבלת מענק איזון. כיום מתחייבת כל רשות מקומית להכניס 3,608 שקל לתושב (6,512 שקל למועצה אזורית) כתנאי לקבלת המענק. אם הרשות אינה מגיעה לסף הנדרש — היא נקנסת, ומקבלת מענק איזון חלקי בלבד.

הרשויות החלשות נקנסו על לא עוול בכפן

סף ההכנסה נקבע בנוסחת מענק האיזון, על ידי ועדת גדיש ב–2003, כדי לתמרץ את הרשויות המקומיות לגבות מסי ארנונה ולפתח מקורות הכנסה. אין מחלוקת על החובה של רשות מקומית לגבות את מסיה, אך במהלך השנים התברר כי הרף המינימלי שנקבע הוא רגרסיבי מאוד. מדובר ברף אחיד לכל הרשויות המקומיות, חלשות וחזקות כאחת, ובעבור הרשויות החלשות הוא גבוה מדי. הניסיון הנצבר לימד כי רשויות חלשות, גם אם הן גובות מסים, אינן מצליחות להגיע למינימום הנדרש, ולכן הן נקנסות על לא עוול בכפן. פרדוקסלית, דווקא הרשויות החלשות, שזקוקות למענק האיזון כדי להתקיים, הן אלה שספגו את הקנסות הכבדים ביותר.

כדי לתקן זאת, נקבע מדרג של סף הכנסה מינימלי, כשלרשויות בדרגה חברתית־כלכלית 1–4 (הרשויות החלשות) נקבע סף מינימום נמוך יותר. כך, רשות באשכול החברתי־כלכלי הנמוך ביותר תצטרך לעמוד בסף הכנסה של 3,356 שקל לתושב (6,056 שקל למועצה אזורית) כדי להיות זכאית למענק איזון מלא. התיקון הזה לבדו צפוי להגדיל את זכאותן של הרשויות החלשות ביותר למענק איזון בכמה מאות מיליוני שקלים.

התיקון השני נוגע להכרה במלוא הוצאות הפנסיה. התברר כי יש כמה רשויות שהוצאות הפנסיה שלהן הן גבוהות מאוד, בעיקר רשויות שביצעו בעבר תוכניות הבראה, ולכן הוציאו עובדים רבים בפרישה מוקדמת, או רשויות שראשיהן בעבר זוכים לאריכות ימים וממשיכים לקבל פנסיה מהרשות.

מענק המודל של מענק האיזון הוא כיום 3.3 מיליארד שקל, אבל בפועל משולמים ממנו רק 3.1 מיליארד שקל. לאורך שנים המדינה משלמת לשלטון המקומי רק חלקים ממענק האיזון המלא המגיע לו לפי נוסחת גדיש. לאחר סיום עבודת הצוות הבין־משרדי, מענק המודל צפוי לגדול ל–3.6 מיליארד שקל, כלומר תוספת של 300 מיליון שקל למענק המודל, ותוספת בפועל שעשויה להגיע עד ל–500 מיליון שקל אם מענק המודל יתחיל להיות משולם באופן מלא.

מאחר שתקציב 2017–2018 כבר סגור, בשנתיים הקרובות התוספת למענק האיזון תשולם באופן חד־פעמי, ורק בתקציב 2019 היא תיכנס לבסיס התקציב של מענק האיזון. לפי חישובי השלטון המקומי בפועל, כדי להשוות את השירותים לתושב בין רשויות חזקות וחלשות בישראל, ובכך לפעול להקטנת האי־שוויון האזרחי, מענק האיזון צריך לגדול ל–4 מיליארד שקל.