תחקירים בגרמניה: החברה שמכרה לישראל צוללות שיחדה בכירים ברחבי העולם

התאגיד הגרמני "תיסנקרופ" (ThyssenKrupp), המייצר את הצוללות שישראל רוכשת מגרמניה, היה מעורב בעסקות מפוקפקות שכללו מתן שוחד לגורמים שונים ברחבי העולם כדי לקדם עסקאות למכירת הצוללות שלו — כך עולה מדיווחים שונים בתקשורת הגרמנית בחודשים האחרונים.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יבקש מהפרקליטות חוות דעת בנוגע לרכש הצוללות. זאת בעקבות הפרסום בחדשות ערוץ 10, שגילה כי פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דוד שמרון, מייצג גם את תיסנקרופ. אז יכריע היועץ באשר להמשך הטיפול בממצאי התחקיר. אמש פרסמה לשכת נתניהו הודעה חריגה מטעם המטה לביטחון לאומי, שבה נאמר כי רכש הצוללות מגרמניה "נעשה בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית, ובהמלצת כל גורמי המקצוע במערכת הביטחון".

• הפרקליטות תבחן את הפרסומים בנושא רכש הצוללות; המל"ל: לא היתה השפעה חיצונית על ההליך
• ישראל במגעים לרכישת צוללות נוספות מגרמניה שייכנסו לשירות בעוד כעשור
• בניכוי השוחד, העסקים לא משהו: ביצועים של יצרנית הצוללות נחשפים

באוגוסט 2015 דיווח העיתון הכלכלי הגרמני Handelsblatt כי תיסנקרופ ניהלה חקירה פנימית בחשד שעובדים בחברה העבירו שוחד לבעלי תפקידים כדי לקדם עסקאות למכירת צוללות. הדיווח, שצוטט בתקשורת הגרמנית ובסוכנויות הידיעות הבינלאומיות, התבסס על מסמכים פנימיים בני אלפי עמודים מתוך החקירה שהגיעו לידי העיתון, לרבות תכתובות אימייל, חוזים עם יועצים ולקוחות ודו"חות בנקאיים.

עיון במסמכים העלה סימני שאלה באשר לדרכי הפעולה שבהן השתמשה חברה־בת של התאגיד, Marine Force International מלונדון, כדי לקדם עסקאות במדינות שונות. בתקשורת הגרמנית הוגדרו דרכי הפעולה שנקטה החברה בטורקיה, בדרום קוריאה, בפקיסטאן ובאינדונזיה "מפוקפקות" ו"מושחתות". לגבי מדינה נוספת, יוון, נטען במפורש כי החברה שילמה שוחד ל"מקבלי החלטות" כדי לקדם עסקת צוללות שתוארה כ"שנויה במחלוקת".

לפי דיווח מינואר השנה בעיתון הגרמני Kurier־Weser, שצוטט בכלי תקשורת נוספים, חברה בשם "אטלס (Atlas) אלקטרוניקה", הנמצאת בבעלות משותפת של תיסנקרופ ושל חברת איירבוס, נחשדה במתן שוחד למדינות להן מכרה ציוד צבאי, לרבות חלקי צוללות ואוניות מלחמה. בדיווח נטען כי מאז 2013 מנהלות הרשויות בגרמניה חקירה נגד החברה, בחשד למתן שוחד במיזם ביוון ולהתנהלות בלתי תקינה בפרויקט שבוצע בטורקיה.

התאגיד לא התייחס ישירות לטענות שהועלו בתקשורת הגרמנית נגד החברות הקשורות אליו, אך מסר כי הוא עבר שינוי ארגוני שכלל גם חילופים של בעלי תפקידים. לפי הודעת מל"ל אתמול, "ראש הממשלה העלה את הבקשה לרכש הצוללות והמענק מגרמניה בפני הקנצלרית אנגלה מרקל ולאחר מכן נוהלה עבודת מטה בין־משרדית של כל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים שהביאה לסיכומים". באחרונה דווח ב"מעריב" ובכלי תקשורת נוספים כי צה"ל התנגד לרכש הצוללות החדשות וכי שר הביטחון משה יעלון הסתייג מהעסקה גם הוא מסיבות תקציביות.

במועצה הוסיפו כי בשום שלב לא עלתה אפשרות לרכוש צוללות ממדינה אחרת, בשל שיקולים מבצעיים, מקצועיים ומדיניים, ובראשם היחסים הקרובים בין ישראל לבין גרמניה. "בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה–90 לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון, הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה", מסרה. "גם שיקולים כלכליים לאומיים תמכו בהחלטה, שכן ישראל זכתה למענק גבוה מטעם ממשלת גרמניה בשווי של מאות מיליוני אירו".

שר הביטחון אביגדור ליברמן התייחס גם הוא לנושא בשיחה עם תא הכתבים המדיניים. ליברמן אמר שאינו מכיר כל מעורבות של עו"ד שמרון בנושא רכש הצוללות, הוסיף כי הוא תומך בעסקה והבהיר כי מערכת הביטחון השתתפה בקבלת ההחלטות בנושא. "אני בעד רכישת צוללות בהיקף הנוכחי. זה מאוד נכון", אמר ליברמן. "היו כמה דיונים בנושא ואני חושב שזה רכש חובה. יש גם דעות שונות, היו אנשים במערכת הביטחון שהיו גם נגד פיתוח מערכת כיפת ברזל".

חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מיכל רוזין (מרצ), פנתה אתמול למנדלבליט בבקשה לבדוק חשש לניגוד עניינים ברכש הצוללות. "מעורבתו הישירה של עו"ד שמרון, פרקליטו של נתניהו, בפרשה זו, ולכאורה חתימה של ראש הממשלה על עסקה בניגוד מוחלט לעמדות המקצועיות של מערך הביטחון, יוצרות מראית עין של ניגוד אינטרסים, דבר העלול לקיים את יסודות עבירת הפרת האמונים או עבירת השוחד", כתבה. "אבקש לבדוק אם קיים חשש לניגוד עניינים בין החלטותיו המקצועיות של ראש הממשלה לבין קרבתו לכאורה לאינטרסים העסקיים הפרטיים בעסקה זו ובעסקאות פרטיות אחרות המיוצגות על ידי עו"ד שמרון".