הצעת החוק האחרונה של ינון מגל: הגנה לעובדי ציבור מפני שיימינג ברשת

הצעת החוק "הגנה על עובדים הנתונים תחת מתקפה אישית" הוגשה יום לפני שחשפה עיתונאית וואלה כי מגל הטריד אותה על רקע מיני ■ חבר כנסת למגל הצטרף ליוזמה של יו"ר שדולה למלחמה בבריונות ואלימות ברשת, רויטל סויד, ולעוד 15 חברי כנסת

TheMarker Online
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
TheMarker Online

עניינה של הצעת החוק האחרונה שהגיש ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) - יום לפני שחשפה עיתונאית וואלה כי מגל הטריד אותה על רקע מיני, חשיפה שאליה הצטרפה עדותה של עובדת נוספת באתר - היא הגנה על עובדים הנתונים תחת מתקפה אישית.

לפי הצעת החוק, העומד בראש ארגון ימנה "ממונה על מצבי סיכון", שיאתר, יעקוב וילווה עובדים במצב סיכון. לפי ההצעה, "מצב סיכון" מוגדר כ"התנהגויות העלולות להביא לפגיעה בשמו הטוב של עובד עקב עבודתו בארגון לרבות באמצעות הכפשות, עלבונות, ביזוי והשמצות באמצעי התקשורת, האינטרנט והרשתות חברתיות".

ינון מגלצילום: דודו בכר

עוד מוצע כי הממונה יהיה מחויב בשמירת סודיות בנוגע לפרטים ומידע שיגיעו אליו מכל אדם בנוגע למצבי סיכון של עובדים. אחת לשנה על הממונה לקיים השתלמות מקצועית לעובדי הארגון בנושא התמודדות עם מתקפות אישיות על רקע העבודה.

"מטרתה של הצעת חוק זו לאפשר איתור וזיהוי מוקדמים ככל האפשר של העובדים הנתונים במתקפה, ללוות אותם ולהעניק להם תמיכה במידת הצורך גם באמצעות גורם מקצוע שילווה אותם נפשית. במצב זה יוכל המעסיק להיות עם 'אצבע על הדופק' למניעת מקרים אובדניים. כפי שנוכחנו אך לאחרונה, המצוקה הנפשית אינה פוסחת אף על עובדים בדרגים הבכירים ביותר.

"אם היה קיים במשטרת ישראל ממונה אשר היה מלווה את תנ"צ אפרים ברכה ז"ל בשנה האחרונה, יתכן שהתאבדותו הייתה נמנעת. הממונה היה תומך בברכה ז"ל ומאתר את הסיכון האובדני או את המצב הנפשי הקשה שבו היה נתון ופועל בהתאם. דברים אלו יפים גם בעניינו של אריאל רוניס ז"ל", כך לפי דברי ההסבר לחוק.

עוד לפי ההצעה, "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה גוברת שבה עובדי ארגונים ציבוריים ובהם שופטים, קציני משטרה, קציני צה"ל, רופאים בבתי חולים, עובדים סוציאליים ועוד הופכים למושא רדיפה, מתקפות המלוות באלימות מילולית, הכפשות, השפלות, פרסומים מבזים הפוגעים בצנעת הפרט ובשמם הטוב, והכל על רקע ביצוע עבודתם. לאחרונה אירעו מספר מקרי התאבדות של עובדי ארגונים ציבוריים, חלקם בכירים, כדוגמת אפרים ברכה ז"ל ואריאל רוניס ז"ל, אשר שמו קץ לחייהם מתוך מצוקה אליה נקלעו, לאחר שחוו מסכת של הכפשות, רדיפה, פגיעה בשמם הטוב ברשת החברתית ובמרחב האינטרנטי (המרשתת), והכל על רקע עבודתם. עובדים אלה, בעל כורחם, נקלעים לעתים למצוקה נפשית.

"המציאות הוכיחה שהמותקפים לרוב אינם משתפים את חבריהם לעבודה בפגיעה אותה הם חווים והם אינם פונים בבקשה לעזרה מקצועית ונותרים לבדם בהתמודדות עם מצוקתם. כך לא תישאל בדיעבד השאלה היכן היו העמיתים למקצוע?

"שופטים רבים, בעיקר שופטי בית המשפט לענייני משפחה, נתונים למתקפה בלתי פוסקת ברשת האינטרנט והכל לאור עיסוקם. קיימת אוזלת יד בהתמודדות עם מתקפות אלו לאור העובדה שאין לשופטים היכולת להגיב להשמצות. סעיף 7 להצעת החוק מאפשר למערכת המשפט להתמודד עם פרסומים מכפישים העולים לכדי עבירה פלילית.

ח"כ רויטל סווידצילום: דודו בכר

"הצעת חוק זו המסדירה מינויו של ממונה, תאפשר לעובדי הארגון הנרדפים קבלת תמיכה וסיוע במקום עבודתם ובמידת הצורך איתור, טיפול, מעקב וביצוע פעולות מנע. לממונה שיתמנה לפי חוק זה תהא האפשרות לפנות לגורמי הטיפול המתאימים על מנת לסייע לעובד הנפגע הנתון להכפשות והשמצות. כמו כן, במקרים קיצוניים אשר עולים לכדי סיכון לפגיעה עצמית, תתאפשר פניה לגורמי טיפול ו/או למשטרת ישראל או לכל גורם אחר על פי הצורך, לרבות משפחת העובד".

ההצעה היוא יוזמה של יו"ר שדולה למלחמה בבריונות ואלימות ברשת, רויטל סויד (המחנה הציוני), אליה הצטרפו מגל ועוד 14 חברי כנסת: דוד אמסלם (ליכוד), דוד ביטן (ליכוד), מירב בן ארי (כולנו), איתן כבל (המחנה הציוני), טלי פלוסקוב (כולנו), יפעת שאשא ביטון (כולנו), נאוה בוקר (ליכוד), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), זוהיר בהלול (המחנה הציוני), איציק שמולי (המחנה הציוני), יוסי יונה (המחנה הציוני), אייל בן ראובן (המחנה הציוני) ונחמן שי (המחנה הציוני).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?