"אף שלא מוגדרות כהון שחור, חברות ארנק יוצרות חוסר שוויון בתשלומי מסים"

כך אמר יו"ר ועדת המשנה למאבק בהון השחור, ח"כ אלעזר שטרן, וציין כי הוועדה תעסוק בחברות אלה בנפרד מתופעת ההון השחור ■ נשיא לשכת רואי החשבון: "כל הזמן הולכים על אותו כיוון - להוציא עוד מאלה שכבר משלמים"

צבי זרחיה
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי זרחיה
צבי זרחיה

ועדת המשנה של ועדת הכספים למאבק בהון השחור תקדיש חלק מעבודתה לטיפול ב"חברות הארנק", כך הודיע היום (א'), יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה). שטרן הבהיר כי "אף שחברות הארנק אינן נכללות בהגדרה של הון שחור, עדיין ראוי לעסוק בהן ולבדוק מה לגיטימי ומה לא. פעמים רבות חברות הארנק משמשות כלי במסגרת תכנוני מס ויוצרות חוסר שוויון בין משלמי המסים". נוכח טענות מצד חברי כנסת ונציגי לשכות רואי החשבון ויועצי המס, נגד התעסקות ועדה שעניינה מאבק בהון השחור בסוגיית חברות הארנק, ציין שטרן, כי ועדת המשנה תעסוק בכך באופן נפרד מתופעת ההון השחור.

שטרן הוסיף כי "נדרש לטפל בסוגייה, כיוון שרוב האזרחים שומרי החוק, שמשלמים מסים, אף שהם מבדילים בין חברות אלו להון השחור, רואים בהן עוד דרך לא ראויה של התחמקות מתשלום מלוא המס כנדרש. זה נכון שחברות ארנק זה לא הון שחור, אך מכיוון שברור שכסף רב לא ממוסה, יש מקום לטפל בעניינן. חלק גדול מאזרחי המדינה מסתכלים על חוסר השוויוניות ושואלים שאלות, גם על תכנוני המס האגרסיביים, ולא ניתן להתעלם מזה, למרות שנדרשת הפרדה בין שני הנושאים. יש פה אמירה שחייבת להיאמר".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) אמר כי "יש להפריד הפרדה מוחלטת בין הדיון בהון השחור לדיון בחברות הארנק. חברות ארנק משלמות מס. צריך לטפל בזה, אך זה לא יכול להידון במסגרת דיון על מאבק בהון השחור, שעניינו אנשים שעוברים על חוקי המדינה. כאן ייתכן שמדובר בפרצות מס, דברים שדורשים תיקון. המלחמה בהון השחור צריכה להיות בלתי מתפרשת, אך חברות ארנק זה תכנוני מס וצריך לבדוק מה דורש תיקוני חקיקה ומה לא. ההפרדה צריכה להיות מאוד ברורה והציבור, בעיקר אנשי עסקים, לא צריך לחוש שהוא מרמה את המדינה".

אלעזר שטרן

יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, רובי בוטבול, הציג את עיקרי טיוטת המסקנות של הוועדה שבדקה את נושא חברות הארנק ואמר כי "בעקבות טרכטנברג הקים שר האוצר ועדה לבחינת חברות הארנק. חברות שצוברות רווחים והצבירה נעשית בצורה לא לגיטימית לצורך מס. למשל, חברות שכירים: מנכ"ל בחברה, שלא עובד כשכיר אלא מקים חברה שנותנת שירות. מדובר באדם שהוא שכיר במהותו ומתאגד לצורך מס ואנחנו חושבים שזה לא לגיטימי וצריך לתקן את החוק. כן הדבר לגבי נושאי משרה, למשל דירקטור שחברה התקשרה איתו ולא עם החברה שבה הוא שכיר לכאורה. זה הכל תכנוני מס. חברה משלמת רק 26.5% מס ואח"כ שולטת בעיתוי חלוקת הדיווידנדים, כך שניתן יהיה להפחית או להסיט את מועד המיסוי כדי לא לשלם את הפרשי המס. ההמלצות מציעות לבחון בחקיקה האם למנוע מאיתנו את השלב השני הזה, של חלוקת הדיווידנד. זו פרצת מס שאנחנו חושבים שהיא לא לגיטימית".

המלצות נוספות שהציג בוטבול עוסקות בבעלי מקצועות חופשיים: "למשל, רופא שכיר שנותן שירותי רפואה דרך החברה שלו וכל משלוחי היד, אדריכל, מהנדס, עיתונאי שמתאגדים בחברה. הבעיה שמקימים מעל העסק חברה שקולטת את הכסף. חברה זו נועדה להשקעות בדיווידנד שהוא חסך. שכיר רגיל משלם 48% ואנשים אחרים בעלי חברות ארנק חיים במשטר קבוע של 26.5% מס. ההמלצות לגבי חברה שעיקר הכנסותיה מדברים לא עסקיים, כמו השקעות, שכר דירה ודיווידנדים. במסגרת ההמלצות של בוטבול: כפיית חלוקת דיווידנדים וכן טיפול במקרים של יתרות חוב. בעלי חברות ארנק שמושכים לעצמם כסף אך לא קוראים לזה דיווידנד, כך שלא ניתן למסות אותם. לדוגמה, הלוואות לטווח ארוך, פיקדון כזה או אחר, על מנת להשהות את משיכת הדיווידנד. אנחנו רוצים שאחרי 6 חודשים של משיכה זה ייחשב כדיווידנד.

נציגי הלשכות המקצועיות הביעו תרעומת על קיום הדיון בנושא חברות הארנק במסגרת ועדת המשנה למאבק בהון השחור. יו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב, אמר כי "חברות ארנק הן לא הון שחור, הכל הון לבן. מאחורי העיסוק של רשות המסים בחברות הארנק מדובר בהעלאת שיעור המס בשיעור של בין 35% ל-40% בערך ל-60% מהחברות במשק. ואז אין בעיה לרשות המסים שימשיכו לעבוד כחברה, למשל חלוקת רווחים כפויה. הרבה פעמים שוכחים שכשיש דיווידנד הוא מושקע, יש רווח אך אין מזומן, כי הוא מושקע במקרקעין או בציוד וכד'".

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, טען כי "יש כאן כוונה להוציא עוד מס מאותם משלמי המסים במקום להרחיב את בסיס משלמי המסים. יש גם מצב כלכלי אמיתי של אנשים שמתאגדים בחברות. במקום לטפל באחוז מסוים מהאוכלוסייה שיש איתו בעיות, מטילים על כל אזרחי ישראל. אולי נמצא שדווקא הורדת שיעורי המס תביא גידול בהכנסות ממסים. כל הזמן הולכים על אותו כיוון של להוציא עוד מאלה שכבר משלמים".

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, הסביר כי "אם יש לי חברה שכל מה שיש לה זה משרדים ואני משכיר וצריך להחזיר משכנתא לבנק, ואם עכשיו אצטרך לשלם מס דיווידנד, אין לי איך להחזיר את המשכנתא לבנק. ההמלצות יפגעו בהשקעות במשק ויחזקו את החזקים. כחברה קטנה אני לא יכול להנפיק אג"ח זבל, אני זקוק לבנק. מה שיקרה שרק הגדולים ישקיעו בנדל"ן".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב