הלמ"ס שינה את שיטת החישוב - התמ"ג זינק

בלי מסיבת עיתונאים ובלי הודעות לתקשורת, החליט הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס לבצע צעד מרחיק לכת ולשנות את שיטת חישוב התוצר המקומי הגולמי ■ התוצאה: התמ"ג זינק ב-63 מיליארד שקל ■ למרות שהנתונים לא מתייחסים לתקופת כהונתו מיהר השר לפיד לברך: "נמשיך לנהוג באחריות"

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל ב-2012 היה 993 מיליארד שקל - כך קובע פרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עד סוף חודש אוגוסט האחרון פירסמה הלשכה נתון שונה לגמרי: אז עמד התמ"ג של ישראל על 929.5 מיליארד שקל. מדובר בפער גדול של 63.5 מיליארד שקל, שנובע משינוי שיטת החישוב.

הפער הזה הגדיל את צמיחת המשק הישראלי בשנה שעברה ב-6.8%, שיעור לא מבוטל כלל. על פי הנתונים המעודכנים של הלמ"ס, התוצר המקומי לנפש (תמ"ג לנפש) היה בשנת 2012 126 אלף שקל, ולא 118 אלף שקל כפי שמסר הלמ"ס עד סוף אוגוסט האחרון. הגירעון בתקציב המדינה ל-2012 שהיה 4.2% בכל פרסומי הלמ"ס עד כה, תוקן ל-3.84%.

הנתונים החדשים המעודכנים של הלמ"ס על מצב המשק ב-2012 לא פורסמו במסיבת עיתונאים או בהודעה לעיתונות, כמקובל בגופים ממשלתיים. הפעם הם פורסמו כנספח לא ברור שצורף למסמך אחר. לאחרונה עברה השמועה על עדכון הנתונים מפה לאוזן בין אנשי הכלכלה והגיעה גם לכלי התקשורת.

פרופ' דני פפרמןצילום: מתוך אתר האוניברסיטה העברית

בניגוד למקובל, הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס פרופ' דני פפרמן, שנכנס לתפקידו לפני כחמישה חודשים ואחראי על הנתונים הללו, לא נפגש עד כה עם התקשורת. הוא גם לא הסביר את שיטת החישוב החדשה ואת העדכונים שעשה. העלייה הגדולה בנתוני התוצר ובנתונים אחרים של המשק ב-2012, וגם בשנים שקדמו לה, לא נגרמה מעדכון כלפי מעלה של נתונים קיימים, אלא מהוספה של סדרות נתונים חדשים לדרך חישוב התוצר.

כך, למשל, נוספו למודל חישוב תוצר המשק נתונים על ההשקעות בישראל בקניין רוחני (מחקר ופיתוח), שבארץ הם גבוהים בהשוואה עולמית (אמור להגדיל את תוצר המשק ב-2% בשנה בממוצע בכל השנים הקרובות). התווספו גם נתונים על שירותי תיווך פיננסי, ועשרות שינויים נוספים קטנים יותר.

שינויים דומים בדרך חישוב התוצר בוצעו בשנים האחרונות באוסטרליה (לפני שלוש שנים), בארה"ב ובאנגליה (ברבעון השני של 2013). שינויים דומים צפויים להתבצע בשנים הקרובות במרבית מדינות העולם.

בארה"ב, למשל, הקפיצו השינויים בדרך המדידה את נתוני התוצר ב-2012 ב-500 מיליארד דולר, שהם 3.5%-4.0% מהתוצר. מאחר ומדובר בשינויים קבועים הם יתבטאו גם בחישוב תוצר המשק ב-2013 וב-2014, וככל הנראה יגדילו אותו. השינוי הזה גם הופך את יעד הצמיחה של בנק ישראל ל-2013 (3.8%), ול-2014 (3.2%), לקל הרבה יותר להשגה. לא מן הנמנע כי בנק ישראל והאוצר ישנו בקרוב את יעדי המשק ל-2013 ול-2014 בשורה של תחומים.

סעיף הקניין הרוחני שהוא למעשה סעיף הוצאות המחקר והפיתוח בחברות, הגדיל את תוצר המשק ב-2012, על פי הסדרה החדשה של הלמ"ס לחישובי התמ"ג בישראל, בכל השנים האחרונות. ב-2012 תרם סעיף זה להגדלת התוצר בכ-20 מיליארד שקל, מתוך סך כל גידול התוצר ב-63.5 מיליארד שקל. שירותי התיווך הפיננסי הגדילו את התוצר ב-2013 ביותר מ-13 מיליארד שקל.

הלמ"ס נוהג לעדכן מעת לעת את שיטות המדידה שלו על פי שינויים שמתרחשים בעולם. לפני כעשור שינה הלמ"ס את מתודת עדכון יחס החוב-תוצר, מה שהוריד את היחס בצורה ניכרת. בעקבות הנתונים החדשים של התוצר ל-2012, עולה כי יחס החוב-תוצר הציבורי של ישראל, אחד הנתונים החשובים ביותר לעוצמתו של המשק, לא היה 73.5% כפי שפורסם בעבר אלא 68.5%. בנוסף לזה, התברר כי יחס החוב-תוצר היה נמוך יחסית, (69%) כבר בסוף 2011.

יעד מאסטריכט

על פי אמנת מאסטריכט, מדינה יכולה להצטרף לאיחוד האירופי רק אם יחס החוב-תוצר שלה הוא 60.0% ולמטה מכך. חברות דירוג האשראי הבינלאומי הגדולות נוהגות לייחס חשיבות רבה מאוד ליחס החוב-תוצר של המדינות השונות. הירידה של היחס בישראל ל-68.5% בסוף השנה שעברה עשויה לשפר את מצבה במדדי חברות דירוג האשראי הבינלאומי הגדולות. ישראל חותרת להגיע ליחס מאסטריכט בסוף העשור הנוכחי, בעוד כשבע שנים. בהתחלה היעד הזה נראה רחוק, אולם כעת, לאחר שיחס החוב-תוצר ירד מ-70% והתייצב על 68.5% הוא נראה בהחלט בר השגה.

הנתונים המעודכנים של הלמ"ס ל-2012 קובעים למעשה כי שנה זו היתה טובה למשק, זאת משום שהתוצר האמיתי, 993 מיליארד שקל, נשק לראשונה לטריליון שקל. הנתונים החדשים קובעים כי הכנסתו הממוצעת של תושב ישראל ב-2012 היתה 33 אלף דולר, הכנסה הגבוהה ב-2,100 דולר מההכנסה שפורסמה בטבלאות הישנות.

פריון העבודה האמיתי במגזר העסקי, המשמש להשוואות בינלאומיות, גבוה ב-10% מהפריון שהיה ידוע עד כה, זאת משום שההשקעות בענפי המשק גבוהות ב-20% בהשוואה למספרים הקודמים. גם ההשקעה בבנייה למגורים היתה גבוהה ב-10% ממה שאמרו לנו וידענו עד כה.

עדכון הנתונים נעשה רק לתקופה שקדמה לשנת 2012, כלומר לפני הקמת הממשלה הנוכחית. עם זאת, לשכת שר האוצר יאיר לפיד מיהרה לאמץ אותם לחיקה. בהודעה שפירסמה נכתב: "המשמעת התקציבית מתחילה לתת את אותותיה. נמשיך לנהוג באחריות. במשרד האוצר בוחנים את המשמעויות של השינוי בשיטת המדידה של התוצר על ידי הלמ"ס ואת השלכותיה. שר האוצר לפיד מברך על המגמה המסתמנת של צמצום הגירעון וטיפול בירושה הקשה שקיבל והוסיף כי יש להמשיך במדיניות של משמעת תקציבית על מנת שלא לחזור למצב הגירעוני הקשה שבו מצא את תקציב המדינה עם כניסתו לתפקיד".

אז מה המשמעות המעשית של הנתונים החדשים? למראית עין, מצבה הכלכלי של המדינה טוב מכפי שחשבנו. האוצר ובנק ישראל גם יצטרכו לעדכן את יעדי המשק ל-2013 ול-2014 עם פזילה חזקה מאוד ל-2015, שלגביה קיימות התחייבויות גדולות מדי. בהתחשב בנתונים החדשים ובהתחשב בנתונים החדשים על מצב הקופה הציבורית שפירסם אתמול האוצר (הוצאות והכנסות המדינה באוגוסט), קיימת בהחלט אפשרות כי השר לפיד יתחיל לפרוע את הבטחותיו לציבור ויקטין את נטל המס ב-2014 או ב-2015. ייתכן גם שהאוצר יחליט לתקצב כמה משרדי ממשלה, בעיקר בתחומי החברה והתשתיות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות