לאפשר לחרדים לצאת מחומות הגטו בשלום

איך מצאה עצמה יש עתיד לבד - ועם הסכם קואליציוני שלא ברור כיצד ייושם

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

דרמה התרחשה אתמול במהלך דיוני ועדת השרים לענייני השוויון בנטל, כאשר התברר כי יו"ר הוועדה, יעקב פרי ממפלגת יש עתיד, נשאר כנראה בדעת מיעוט לגבי הסעיף העיקרי בהסכם הקואלציוני המתייחס לגיוס החרדים לצבא - סעיף המכסות.

ההסכם הקואליציוני קבע מכסה של 1,800 בני ישיבות עילויים שיהיו פטורים מהשירות הצבאי, וכל שאר החרדים יגויסו לצבא. בהסכם זה נשמע פשוט וקל. המציאות, עם זאת, כנראה הרבה יותר מסובכת - מה שגרם לכך שגם הליכוד וכנראה גם מפלגת הבית היהודי מהרהרות מחדש בסעיף המכסות. יש עתיד מצאה עצמה לפתע לבד, ועם הסכם קואליציוני שלא ברור כיצד ייושם.

עצרת מחאה במאה שערים צילום: שירן גרנות

על מורכבותה של המציאות ניתן ללמוד מדבריו של יוסי, חרדי בן 28, נשוי ואב לארבעה, שלומד כיום באופן מלא בכולל ומתקיים מקצבת הכולל - 2,000 שקל בחודש. "החילונים", כתב לנו יוסי, "מתעלמים מנתוני השכר. לפי הלמ"ס, 51% מהחרדים משתכרים פחות מ–5,000 שקל בחודש, לעומת רק 25% מהחילונים. אני חרדי, וכמו רבים מחברי הייתי שמח לעבוד אם הייתי יודע שיהיה מי שיעסיק אותי. רק שבגיל 28, עם ארבעה ילדים, אני מפחד להפסיק את הכולל ולהתחיל הכשרה מקצועית. מה אם לא יהיה מי שיעסיק אותי? איך אשרוד את החודש הבא?".

בהתאם, כתב יוסי כי מרבית החרדים שהולכים לעבוד הם, פרדוקסלית, דווקא החרדים המבוססים יותר, משום שרק הם יכולים להרשות לעצמם להסתכן ולזנק למים הקרים של שוק העבודה.

החששות של יוסי קיבלו ביטוי גם בבדיקה שנעשתה בממשלה, שבחנה מה קרה עם 11 אלף האברכים, בני 28 ויותר, שקיבלו לפני כשנה וחצי פטור סופי מהשירות הצבאי. התברר שרק 10% מהם החלו לעבוד - מרביתם במשרות בתוך העולם החרדי ובשכר נמוך בלבד. 90% מהאברכים נשארו בישיבות, למרות שהשירות הצבאי כבר אינו מהווה מחסום ליציאתם לעבודה.

לא כל כך פשוט

במשך עשרות שנים, מדינת ישראל פטרה את החרדים משירות צבאי וחייבה אותם להסתגר בדל"ת אמותיהן של הישיבות כל היום. התהליך הזה יצר דורות שלמים של חרדים עניים, חסרי השכלה וחסרי נגישות לחברה הישראלית ולשוק העבודה. הציפיה כי באבחת קביעה שרירותית של מכסה ניתן יהיה להפוך את התהליך על פיו, היא ככל הנראה ציפיה נאיבית. החרדים לא רק לא רוצים לשרת בצבא או לצאת לעבודה - הם גם נתקלים בקשיים אמיתיים, שמונעים מהם להשתלב מחדש בחברה הישראלית, אחרי עשרות שנים של חיים בגטאות העוני.

עכשיו מדינת ישראל מסירה את חומות הגטו, והיא עושה זאת בו זמנית בכל החזיתות: רק 1,800 חרדים יוכלו להשאר בישיבות והשאר יחויבו לשרת בצבא. מקורות המחיה העיקריים של החרדים - תמיכת הכולל, קצבאות הילדים, ההנחות בארנונה ובמעונות יום - יילקחו מהם. גם תקציבי החינוך של המוסדות החרדיים עומדים בפני קיצוץ חד של עשרות אחוזים, יחד עם החלת הדרישה ללימודי יסוד ‏(ליב"ה‏). כל זה קורה בשעה שהחרדים אינם מכירים את החברה החילונית, אינם ערוכים למפגש אתה, והם משוללי הכישורים הבסיסיים הנדרשים כדי להשתלב גם בצבא וגם בשוק העבודה. לאור זאת, אין פלא שהחרדים מבועתים - ומשוכנעים כי קם להם עמלק חדש.

קשה לראות כיצד הבעתה הזו משרתת את המטרה החילונית - לשלב את החרדים בחברה הישראלית. אמנם אורח החיים החרדי הוא בעייתי ומחייב שינוי, אבל צריך לזכור כי גם החרדים הם בני אדם. בעיקר, גם החרדים הם הורים למשפחות עם הרבה מאוד ילדים, שתלויים בהוריהם לפרנסתם ולחינוכם. משפחות חרדיות רעבות - אחרי שהוריהם סירבו לשירות צבאי בכפיה או פשוט לא הצליחו להסתגל לשירות או לשוק העבודה - לא משרתות את האינטרס של אף אחד.

זאת הסיבה שמי שנמצאים בקשר עם החרדים, ומנסים להגיע לפתרון מוסכם עמם על גיוס לצבא, הזהירו מלכתחילה כי קביעת מכסות לגיוס לצבא נועדה לכישלון. להערכתם, למדינה אין כל יכולת לבחור את העילויים בעצמה , ואילו החרדים לא יסכימו לשתף פעולה ולבצע את הבחירה - המכסות הן מבחינתם איום על האוטונומיה החרדית. במקום כפיית מכסות, מרבית ההצעות המקצועיות מדברות על לדחוף את החרדים לבצע בעצמם את הבחירה של יציאה לצבא ולשוק העבודה - באמצעות מערכת תמריצים כלכליים חיוביים ושליליים.

זאת גם הסיבה שלצד הלחצים המופעלים על החרדים להתגייס לצבא ולצאת לעבודה, המדינה תצטרך גם להגיש להם המון עזרה - הכשרות מקצועיות, השלמת השכלה, סיוע במציאת עבודה, קצבאות התומכות בעובדים עניים וגם עידוד מעסיקים חילוניים להעסיק חרדים. כל אלה הם צעדים שנדרשים כדי לאפשר לחרדים לצאת מחומות הגטו בשלום. צריך גם לשקול ברצינות למתן את חלק מהצעדים הננקטים נגד החרדים, כמו למשל פרישת השינוי התקציבי של מוסדות החינוך החרדיים על פני כמה שנים.

אין הכוונה שמדינת ישראל צריכה לוותר על עקרון השוויון בנטל - היא רק צריכה להתנהל יותר באורך רוח, יותר בהבנה הדדית ויותר בתבונה. זה ישתלם לכולם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?