פרשנות |

קשר השתיקה: האיומים קרסו, הסיכוי למלחמה אפסי - אפשר להעביר כסף לאזרחים

מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב במאמר חריף על המערכת הפוליטית והביטחונית שמתופפת בתופי המלחמה על התקציב ומקובעת בתפיסות ישנות

ירום אריאב
ירום אריאב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ירום אריאב
ירום אריאב

יש נושא אחד מרכזי שפשוט לא קיים בשיח הפוליטי והציבורי הישראלי. שקט, דממת אלחוט, לא מדברים על זה. אף פוליטיקאי, מימין ומשמאל, לא מנתח אותו. הנושא שמתעלמים ממנו קשור בהשפעת השינויים הגיאופוליטיים הדרמטיים באזור על האיומים הביטחוניים על ישראל. לא, אני לא מתכוון לקלישאות על האביב הערבי שנהפך לחורף וכדומה. אני מתכוון לקביעה חד-משמעית, חדה וברורה: האיומים הביטחוניים הקונבנציונליים על ישראל פחתו בצורה משמעותית. הסיכוי למתקפה של צבאות סדירים על ישראל, ביבשה, בים או באוויר, בשנים הקרובות, שואף לאפס.

עובדה זו לא נובעת מחוסר רצון של מדינות ערב הסובבות אותנו, אלא פשוט מחוסר יכולת. השינויים יוצאי הדופן במזרח התיכון בשנתיים האחרונות הביאו לכך שצבא סוריה חדל למעשה לתפקד ככוח אפקטיבי; לא נראה שיכול להיות איום מצבא עיראק, כך שנעלמה למעשה החזית המזרחית; חלה ירידה במשענת הכספית והלוגיסטית שמקבל חזבאללה מסוריה וגם מאיראן; והמשבר הכלכלי במצרים מביא למצב שבו הצבא שם נותר ללא דלק. ניתן להוסיף למגמה זו גם את הצעידה הנחושה של ארה"ב לעבר עצמאות אנרגטית בתוך כמה שנים - דבר שיפחית מאוד את השפעת יצואניות הנפט במזרח התיכון ואת יכולת מימון תקציבי הביטחון באזור.

כיפת ברזל

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

היכולת האפקטיבית של מדינות ערב לאיים על ישראל במלחמה בין צבאות סדירים לא קיימת למעשה בשנים הקרובות. ברור כי לא לעולם חוסן, וברור שמצבים יכולים להשתנות, אך נראה כי נפתח כאן חלון זמנים, עם מציאות גיאו-אסטרטגית חדשה שלא היתה כמוה בעבר.

איך קרה שלא מדברים על זה? איך זה שאיש במערכת הפוליטית, ועוד ערב בחירות, לא אומר מה ישראל צריכה לעשות לאור שינוי הנסיבות הביטחוניות והגיאופוליטיות? האם יש כאן השתקה מכוונת של הנושא?

נראה כי לממסד הביטחוני, השבוי בקיבעונות מחשבתיים וממשיך במלחמה על המשאבים בכלים הישנים והטובים של העצמת האיומים, חברו עיוורון מדיני וגישה צינית של המערכת הפוליטית, שלא רוצה להתמודד עם הנושא. רשימת הליכוד-ביתנו אינה יכול להיגמל מנשק ההפחדות ככלי לקרוא למצביעיה אל הדגל, ואילו שלי יחימוביץ', מנהיגת מפלגת העבודה, בציניות ללא בושה, מתרחקת כמו מאש מכל עמדה שיכולה להיחשב שמאלית, ובכלל זה מתייחסת לתקציב הביטחון כאל פרח מוגן.

תקציב הביטחון - תכנון מול ביצוע

מה מדינת ישראל צריכה לעשות עם השינוי הגיאופוליטי שסביבה ועם השיפור היחסי במצבה הביטחוני? הפעולות הנדרשות נמצאות בשלושה רבדים. ברובד הראשון מצויה מערכת הביטחון. זו צריכה לראות במצב שנוצר הזדמנות יוצאת דופן. צה"ל, על כל זרועותיו, צריך לנצל את חלון הזמן הזה לניעור יסודי של כל תפישת הביטחון; צמצום מרחיק לכת בסדר הכוחות שנבנה להתמודדות עם צבאות סדירים, ובהם בעיקר המערך המשוריין; שינוי בתנאי ההעסקה של אנשי הקבע ובפנסיות; והיערכות שתימשך כמה שנים לאיומים שטומן בחובו שדה המערכה העתידי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הרובד השני צריך לכלול שינוי סדרי עדיפויות יסודי בתקציב המדינה. המצב החדש מאפשר, לפחות למשך כמה שנים, הזדמנות להעצמת התקציבים האזרחיים על חשבון התייעלות בתקציב הביטחון. כפי שניתן היה ללמוד במחאה החברתית, הציבור הרחב לא יסבול לאורך זמן שחיקה ברמת ואיכות השירותים הציבוריים הניתנים לו, והשינויים בזירה יוכלו לאפשר מתן מענה לדרישה זו. לכן, צמצום משמעותי בסדר הכוחות הנובע מהמצב הגיאופוליטי וטיפול בכיסי האי-יעילות בתקציב הביטחון יאפשרו הסטת תקציבים לשיפור השירותים הציבוריים האזרחיים.

הרובד השלישי, והחשוב מכל, הוא הרובד המדיני. השינוי לטובת ישראל במאזן הצבאי והקלת האיום הביטחוני הישיר של מתקפה ערבית מאפשר למדינת ישראל לצאת ביוזמת שלום נדיבה - נדיבות הבאה מתוך עוצמה ומשרתת לטווח הארוך את האינטרסים של ישראל. היוזמה צריכה להיענות לתוכנית השלום הערבית מ-2002, שמדינות ערב חזרו ואישררו אותה, ובמסגרתה יושג קץ לסכסוך עם העולם הערבי ויושג פתרון שתי המדינות.

כל המערכת הפוליטית בוחרת להתעלם מהשינויים בזירה ומהפחתת האיום הביטחוני על ישראל. השאלה שהיתה חייבת להיות במרכזה של מערכת הבחירות הנוכחית היא מה ישראל צריכה לעשות לאור השינויים בזירה והשינוי במאזן האסטרטגי. בשעה זו יש לשים סוגיה זאת במרכז מערכת הבחירות, להיפרד מקיבעונות מחשבתיים וליזום באומץ שינויים יסודיים, שימנפו את השינויים הדרמטיים במזרח התיכון לטובת האינטרסים של ישראל. האם יימצא פוליטיקאי אחד לרפואה שירים את הכפפה?

הכותב היה מנכ"ל משרד האוצר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט