"רפורמה במגזר הציבורי חשובה לא פחות מרפורמה בחשמל, בנמלים או בקרקעות"

המערכת הציבורית בישראל מתאפיינת כבר שנים בחוסר מוטיבציה ובבינוניות ■ באחרונה משתלבים במערכת עובדים צעירים ומשכילים, אך גם הם לא תמיד מחזיקים בה מעמד ■ ארבע ועדות ממשלתיות פועלות כיום לשינוי המצב ■ "מגזר ציבורי יעיל ואיכותי הוא פתח לצמיחה וצמצום פערים בחברה", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ■ הבעיות הבוערות של כלכלת ישראל - כתבה שישית בסדרה

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

המגזר הציבורי חייב לעבור קפיצת מדרגה גדולה כדי להבטיח שיפור כולל במשק. ללא שינוי עמוק, תוכניות ממשלתיות ימשיכו לעלות על שרטון של אינטרסים עסקיים או פוליטיים ותוכניות לרפורמות ימשיכו למצוא את מותן הקליני במגירות הממשלה.

המצב הנוכחי עגום, לרוב, אם כי בשנים האחרונות ניכרים ניצני שינוי. אחת הרעות החולות היא המסלול המותנה בוותק, לא בביצועים. עובד שמצטרף למערכת הממשלתית, נהנה בתוך פרק זמן נתון מקביעות ומעלייה מתמדת בשכר, ללא קשר לביצועיו. התוצאה היא היעדר מוטיבציה ושלטון הבינוניות. אין תעוזה, אין תנופת עשייה, תהליכים מתקדמים על "טייס אוטומטי", פקידים בכירים עסוקים בהגנה על הכיסא מפני יריבים פוטנציאליים, ומנהלים לא יכולים לפטר עובדים שאינם ראויים לתפקידם.

השירות שהמגזר הציבורי נותן כיום לאזרח משקף את חוסר המוטיבציה להצטיין. במשרדי הממשלה תולים את האשם במערכת מסרסת של נציגי משרדי האוצר, המשפטים ונציבות שירות המדינה - שחקנים בעלי זכות וטו, כל אחד בתחומו. העברות תקציביות בין סעיפים מחייבות אישור בתהליך מייגע מול אוצר. מינויים מותנים באישור נציבות המדינה, וחריגה מכל שגרה נמצאת תחת מעקב משרד המשפטים. נושאים הנופלים בין כמה משרדים מוצאים עצמם תקועים, או מופנים להכרעת ראש הממשלה, שמשיקולים פוליטיים לא תמיד מעוניין להכריע בין שרים שיש ביניהם עימות.

בשנים האחרונות מסתמנת במגזר הציבורי מגמה של כניסת עובדים צעירים, בעלי מוטיבציה לשנות, בהם גם בוגרי בתי ספר למינהל ציבורי. אלא שגם עובדים אלה לא תמיד מחזיקים מעמד במערכת הציבורית. על רקע זה מנסה המערכת לשנות את עצמה מבפנים, באמצעות ארבע ועדות מרכזיות ופעילויות נלוות: הוועדה לשינוי אסטרטגי בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; הוועדה לשינוי מבנה משרד ראש הממשלה בראשות יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה; ועדת המשילות בראשות הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; והוועדה להעצמת ההון האנושי, בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין.

"יש לשנות את כללי המשחק"

"מגזר ציבורי יעיל ואיכותי הוא פתח לצמיחה וצמצום פערים בחברה", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. "כדי שהמגזר יממש את ייעודו, יש לבצע כמה צעדים ששזורים זה בזה. כדי להבטיח את האיכות, יש לאפשר תגמול מתאים. אחרי שהגיעו האנשים הנכונים והמעולים ביותר, מהמסלולים האקדמיים הנכונים, יש לעסוק בניהול כוח האדם בשירות הציבורי בהיבט הרחב, ליצור גמישות תעסוקתית ומסלולי קידום. בנוסף, יש לשנות את כללי המשחק, כך שהעובד יוכל להשפיע ולא יהיה מתוסכל.

"כמו כן, יש לחדד את יעדי המגזר הציבורי. צריך להבחין בין אחריותו לאספקת שירותים לבין מי שמבצע אותם בפועל. המגזר הציבורי צריך להתרכז בדברים שהוא טוב בהם, אבל לא לנהל עסקים, לכן לא צריך לחשוש מהפרטת שירותים והעברת הביצוע, לא האחריות, למגזר העסקי".

לדברי אריאב, כדי שאלה שמגיעים למגזר הציבורי יהיו האנשים הטובים ביותר, יש לשפר את מערכות ההכשרה בבתי הספר למינהל ציבורי ובאוניברסיטאות, על ידי העלאת רמת הכשרות המורים. בנוסף, יש לעודד תוכניות כמו צוערים למגזר הציבורי, ובמקביל יש לאפשר למנכ"לי משרדי הממשלה גמישות תעסוקתית, שתסייע להם להשאיר את העובדים הטובים ולהגיע למצב של מצוינות.

עוד נושא שאריאב מתייחס אליו הוא שינוי כללי הניהול: "כללי המשחק החדשים צריכים לאפשר יותר סמכות ואחריות למשרדי הממשלה, תוך שמירה על משמעת תקציבית, כך שניתן יהיה לנהל את המשרדים מרמת מנכ"ל ומטה וליישם תוכניות עבודה. בבריטניה יש מודל מעניין: מינוי מנהל כספים ראשי (CFO) למשרד, איש כלכלה בכיר, שתפקידו לוודא שהמשרד מתנהל בצורה יעילה, טובה וחסכונית, עם תפוקות. לצורך זה יש להכניס מדדי תפוקות וכלי הערכה, ולאפשר יותר גמישות בתגמול.

"צריך לשנות תוך הידברות עם ההסתדרות"

מאחר שבמגזר הציבורי גברה ההכרה לגבי חוסר יכולתו לבצע החלטות ממשלה, ומאחר שמדדים בינלאומיים מצביעים על הידרדרות בשירותים ציבוריים כמו חינוך, סיכויי מימוש הרפורמות טובים יחסית. גם שאלת המימון אינה מהווה מכשול.

"זה לא אמור לעלות המון, משום שהרעיון הוא לייצר יותר עם אותה כמות של כוח אדם, ובמקרים מסוימים יש מקום גם להפחתות כוח אדם", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר. "יכול להיות שבמקומות מסוימים יצטרכו לשלם יותר, אבל ברגע שהמערכות גמישות יותר, זה נתון לקיזוז. תהיה גם עלות של תמיכה בהכשרת אנשים ובשדרוג השכלת עובדים. הכוונה להגיע למגזר ציבורי קטן יותר, שיפיק יותר ויעשה רגולציה יעילה יותר. זו לא בעיה תקציבית. כשהתקציב אינו מחסום עיקרי, נותרת ההסתדרות כחסם".

אריאב סבור שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יכול להיות שותף לרפורמות, אף שבתקופתו כמנכ"ל האוצר זה לא קרה. "השוט הוא חוזים אישיים, שחוסמים קידום של עובדי המגזר לתפקידים נחשקים. כשחוזים אישיים מתרבים, זה נעשה בעייתי מבחינת ההסתדרות", הוא אומר.

"כדי לסגור את הפער בין הכוונה לבין הביצוע, חשוב שקברניטי המדינה יבינו שהרפורמה במגזר הציבורי לא פחות חשובה מרפורמה בחשמל, בנמלים או בקרקעות. המגזר הציבורי זה לא סרח עודף שצריך לחבוט בו. צריכים אורך נשימה, זו רפורמה מורכבת, וצריך להבין שהפירות יהיו לאורך זמן, לא מיידיים. בנוסף, נדרשת הידברות בעניין עם ההסתדרות".

ירום אריאבצילום: אמיל סלמן
יוסי קוצ'יק

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן