פצצת זמן מתקתקת |

יותר ממחצית מהמשפחות החרדיות והערביות חיות מתחת לקו העוני

שלוש קבוצות משתתפות בשיעורים נמוכים במעגל העבודה: גברים חרדים, נשים ערביות ובעלי מוגבלויות ■ אם לא יחול שינוי דרמטי בשוק העבודה - שיעורן של המשפחות העניות רק יגדל ■ הבעיות הבוערות של כלכלת ישראל כתבה חמישית בסדרה

הילה ויסברג
הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הילה ויסברג
הילה ויסברג

ישראלים רבים בוודאי תוהים איך ניתן ליישב את הסתירה לכאורה בין גאוותם של קברניטי המשק בשיעורי האבטלה הנמוכים להישגים הנמוכים של ישראל במדדים כלכליים כמו עוני, אי-שוויון, שיעורי תעסוקה ופריון בעבודה. התשובה פשוטה: שיעורי האבטלה אינם מגלמים בתוכם את הישראלים שכלל אינם מחפשים עבודה. מדובר בשלוש קבוצות עיקריות - גברים חרדים, נשים ערביות ובעלי מוגבלויות.

שוק העבודה הישראלי כולל כ-3 מיליון שכירים וכ-420 אלף עצמאים. במצב הקיים, כשקבוצות שלמות כמעט אינן נכללות במעגל העבודה, הצמיחה נפגעת ורמת החיים של כלל תושבי ישראל יורדת. שילובן בשוק העבודה הוא אחד האתגרים העיקריים הניצבים לפתחה של הממשלה. יתרה מזאת, מדובר בפצצת זמן מתקתקת - רק רבע מהנשים הערביות עובדות ופחות ממחצית מהגברים החרדים - ובהעדר שינוי מגמה דרסטי, הבעיה רק תחריף.

שוק העבודה מצליח לקלוט גם אותם. חרדי שעובד בחברת אימג'סטור

מנתוני משרד התמ"ת עולה כי עד 2030 יגדל שיעור החרדים באוכלוסייה בגיל העבודה מ-11% ל-18%, ושיעור הערבים יגדל מ-20.4% ל-22.4%. לעומתם, שיעור החילונים מכוח העבודה יתכווץ. כמו כן, כ-850 אלף בעלי מוגבלויות נכללים בקבוצת גיל העבודה, ואף שרק מחציתם עובדים - עד כה עידוד תעסוקתם לא היה בראש סדר העדיפויות של הממשלה.

ההשלכות הכלכליות של ההעדרות משוק העבודה ברורות: אלפי משפחות הנסמכות מצד אחד על קצבאות המדינה ומצד שני מכניסות פחות לקופת המדינה ומייצרות נטל עודף על הקבוצות העובדות. לפי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם באחרונה, יותר ממחצית המשפחות החרדיות והערביות חיות מתחת לקו העוני - ותוחלת העוני במגמת עלייה.

בנוסף, פריון העבודה בישראל (תוצר לשעת עבודה) נמוך ב-23% מהממוצע במדינות המפותחות, וגם התוצר לנפש נמוך בהשוואה לרוב מדינות המערב. כך ששילוב מוצלח של הקבוצות הבעייתיות במעגל העבודה ישפר דרמטית את מצבה של הכלכלה הישראלית.

הכלכלן פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, ראש תוכנית כלכלה וחברה במכון ון-ליר, מעריך כי אם עד 2025 ייכנסו 180 אלף משתתפים חדשים מהמגזרים החרדי והערבי לשוק העבודה, התמ"ג השנתי יגדל ב-3% לעומת התוצר הנוכחי - המשמעות היא תוספת של 28 מיליארד שקל לתמ"ג. לדבריו, מדובר בתוספת של כ-9 מיליארד שקל לקופת המדינה, לפי שיעור המס הנוכחי.

לפי סטרבצ'ינסקי, החסם העיקרי המקשה על השתלבות חרדים וערביות בשוק העבודה הוא השכלתי-תרבותי. בחברה החרדית יותר נשים עובדות מגברים, כשמעטים לומדים את מקצועות הליבה שכה נחוצים לשילוב מוצלח בשוק העבודה.

בחברה הערבית המצב הפוך: הגברים עובדים בשיעורים גבוהים ובדרך כלל לא מצפים מהנשים לעבוד. בפני הנשים הערביות ניצב חסם משמעותי נוסף - הן מתגוררות בדרך כלל הרחק מאזורי תעסוקה וסובלות ממחסור בכבישים ראויים ובתחבורה ציבורית יעילה.

ההשפעה של השכלה על כניסה לשוק העבודה ועל רמת השכר היא קריטית. בקרב נשים ערביות שצברו 0-11 שנות לימוד שיעור התעסוקה היה 11% ב-2011, ובקרב ערביות משכילות שיעורן הגיע ל-79%. בקרב הגברים הערבים הפער בין לא-משכילים למשכילים אינו כה גדול.

בנוסף, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, השכר המוצע לעובדים גבוה יותר. "יש אוכלוסייה ענקית שלא מקבלת תנאים לעבודה במשק המודרני, הקשורה בכשלים בתחומי החינוך והתשתיות - אם היינו מטפלים בהם, היינו מטפלים גם בבעיות העוני והאי-שוויון", אומר פרופ' דן בן-דוד, מנכ"ל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.

רמת השכלה משפיעה, כמובן, גם על התעסוקה במגזר החרדי. בן-דוד מראה כיצד מגמת ההידרדרות בשיעורי התעסוקה אצל חרדים בין 1980 ל-2011 - מ-88% ל-45% - חופפת לירידה בתעסוקת גברים יהודים וערבים בעלי 0-4 שנות לימוד.

בעיית הפליטים

אתגר נוסף שניצב בפני קובעי המדיניות הוא התמודדות עם כ-60 אלף פליטים חסרי מעמד החיים כיום בישראל. לפי פרופ' איל קמחי, סמנכ"ל מרכז טאוב, הפליטים נוטים לתפוס משרות של ישראלים משכבות חלשות, בעיקר עבודה במפעלים ובתחום הניקיון.

העובדים הזרים בעלי רישיונות העבודה אינם מהווים בעיה כלכלית, שכן הם מועסקים בתחומים שבהם ישראלים לרוב לא רוצים להשתלב, כמו סיעוד, בנייה וחקלאות. עם זאת, בתחום החקלאות זרים מתועדפים במקרים רבים על פני ישראלים.

הפתרון לבעיית הפליטים צריך להיות פיקוח הדוק יותר על הגבולות או מתן רשת הגנה ומעמד לפליטים.

"להזרים תקציבים למקומות הנדרשים - ולא לקבוצות לחץ"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית מצביע על צעדים שהצליחו לעודד תעסוקה בקרב חרדים: קיצוץ קצבאות הילדים ב-2002, פתיחת מסלולי לימוד אוניברסיטאיים המותאמים לחרדים ומתן מענקי הכנסה (מס הכנסה שלילי), שחרדים ניצלו בשיעור גבוה. ואולם השפעתם, לדבריו, עדיין מינורית: "אי אפשר לכפות לימודי ליבה - ההחלטה צריכה להיבנות תוך הידברות והסכמה להגברת לימודי מקצועות המכוונים לשוק העבודה".

ככל שמדובר בחברה הערבית, סטרבצ'ינסקי מציע להגדיל מענקי הכנסה, לסבסד מעונות יום וצהרונים וגם לשלב מורים יהודים בבתי ספר ערביים ולהפך, לאפשר הכשרה מקצועית והכוונה תעסוקתית, לבצע חקיקה נגד אפליית עובדים ערבים ולשפר את מערך התחבורה מהכפרים לאזורי התעסוקה.

את עלות הצעדים הדרושים לשילוב מוצלח של חרדים וערבים בשוק העבודה מעריך סטרבצ'ינסקי ב-3 מיליארד שקל בשנה - 700 מיליון שקל תוספת לתוכנית מענק הכנסה, 500 מיליון שקל להעצמת החינוך בגיל הרך ובבתי הספר, 500 מיליון שקל להכשרה והכוונה מקצועית, 400 מיליון שקל לסבסוד מעונות יום וצהרונים, 200 מיליון שקל לשיפור התחבורה ו-700 מיליון שקל להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה ולעידוד תעסוקת אקדמאים.

לפי פרופ' דן בן-דוד ממרכז טאוב, מאחר שתקציב המדינה אינו שקוף, אין אפשרות אמיתית למומחים להציע מקורות מימון לשילוב הגברים החרדים, הנשים הערביות ובעלי המוגבלויות בשוק העבודה. עם זאת, לדבריו, בכל הנוגע לגברים החרדים אין צורך בתוספת תקציב כדי לבסס חינוך טוב יותר - אלא להחליף את החינוך החרדי הנוכחי בחינוך המכשיר לשוק עבודה מודרני.

בן-דוד: "במצב שבו אין שקיפות, תקציבים גדולים מוזרמים לקבוצות לחץ ולא בהכרח לטובת הכלל. למשל, כבישים ורכבות אינם נבנים במקומות שבהם יש אכן אוכלוסייה גדולה שזקוקה להם. את הכספים האלה, ומדובר כאמור בסכומים גדולים מאוד, אפשר לנתב לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה - והגידול בפריון כתוצאה מכך יהפוך את ההשקעה לכדאית".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט