הדרך לשוויון |

"טפלו בעיקר בעשירים ובעניים - במקום במעמד הביניים"

הכלכלן פרופ' מומי דהן: "למרות המיתוס, חלקו של מעמד הביניים בעוגת ההכנסות כמעט לא השתנה" ■ הבעיות הבוערות של כלכלת ישראל: כתבה רביעית בסדרה

צבי זרחיה
צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי זרחיה
צבי זרחיה

האי-שוויון המתרחב בין חלקים שונים באוכלוסייה בישראל הוא נושא מטריד, וראוי שקברניטי המדינה הבאים יציבו אותו בראש סדר העדיפויות שלהם.

בשנים האחרונות מככבת ישראל בראש אחד המדדים הבינלאומיים שאף מדינה לא רוצה לככב בו: מדד ג'יני לאי-שוויון העניק לישראל את הציון 0.38 (בסולם שערכיו הם בין 0 ל-1) - ציון זהה לארה"ב, שעמה חולקת ישראל את המקום הראשון. בתחתית הדירוג ניצבות שוודיה ופינלנד עם ציון 0.23.

"יש התולים את האי-שוויון בכך שחרדים וערבים נמצאים ברובם מחוץ לשוק העבודה", אומר פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורי באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ואולם, גם אם מנכים את החרדים ואת הערבים מהחישוב, ישראל היא אחת מהמדינות הפחות שוויוניות בעולם, עם ציון ג'יני 0.37. אי אפשר להטיל את בעיית האי-שוויון על מגזר זה או אחר. מדובר בבעיה חוצת מגזרים, שמקיפה את כלל חלקי החברה הישראלית".

האם האי-שוויון בישראל נמוך בפועל מהנתונים הרשמיים, בשל הכלכלה השחורה הענפה שקיימת במדינה? דהן דוחה את הטענה הזו כהסבר אמיתי. "אין ספק שיש אנשים שמסתירים את ההכנסות האמיתיות שלהם, אבל זה נכון גם בתחתית סולם ההכנסות וגם בחלק העליון שלו, כך שההשפעה על האי-שוויון אינה חד משמעית", הוא אומר. "יתרה מכך, ישראל נמצאת למשל בצמרת העולמית ברמת הפערים בהישגים בחינוך בין תלמידים חזקים לחלשים, ובתחום החינוך אי אפשר לטעון שהאי-שוויון נעוץ בכלכלה השחורה".

ממה נובע הזינוק באי-שוויון? לדברי דהן, בניגוד למיתוס, הוא דווקא לא נובע משחיקתו של מעמד הביניים. האי-שוויון מבטא את הגידול בחלקו של העשירון העליון ב"עוגה הלאומית" מ-1979 ועד היום, ואת הירידה הדרמטית בחלקו של החמישון התחתון באותה עוגה.

החמישון התחתון נחלש

מומי דהן

"הבעיה של ישראל אינה חלקו של מעמד הביניים, אלא מצבה של האוכלוסייה החלשה ביותר", אומר דהן. "השינוי הדרמטי של העשור האחרון היה בריחה כלפי מעלה של העשירון העליון, וצניחה כלפי מטה של החמישון התחתון. לפי נתוני OECD, יותר מ-20% מהמשפחות בישראל עניות, בעוד שהממוצע במדינות OECD מתחת ל-12%. גם אם בוחנים בעשור וחצי האחרון את סל המוצרים של החמישון התחתון, האמצעי והעליון, רואים כי מ-1997 ועד 2012 סל המוצרים שרוכש החמישון האמצעי והעליון התייקר ב-44%, בעוד הסל של החמישון התחתון התייקר ב-48%. כלומר, מי שנפגע בצורה משמעותית הוא דווקא החמישון התחתון.

"לעומת זאת", מוסיף דהן, "כמעט אין שינוי בחלקו של מעמד הביניים - מסר שקשה להעביר מול מיתוס השחיקה. הנתונים הכלכליים לא תומכים בטענה שמעמד הביניים נשחק, אלא בשתי תופעות משמעותיות אחרות: שיפור משמעותי ברמת החיים של העשירון העליון, יחד עם ירידה משמעותית ברמת החיים של האוכלוסייה החלשה ביותר.

"לכן", טוען דהן, "עיקר המדיניות צריכה להיות מופנית לטיפול בשתי הקבוצות שברחו לקיצוניות. הן אלה שיוצרות את אבן הריחיים הכלכלית של האי-שוויון, שחונקת את הצמיחה ולא מאפשרת לרמת התוצר לנפש, הנמוכה יחסית למדינות המפותחות, לעלות - מה שפוגע לאורך זמן גם במעמד הביניים".

משקי בית מתחת לקו העוני

מקורות תקציביים: יותר סיוע, יותר אכיפה, פחות עובדים זרים

הדרך לצמצום הפערים, לדברי פרופ' מומי דהן, עוברת דרך תוכנית הוליסטית, שמוציאה לפועל בעת ובעונה אחת כמה פתרונות.

"יש להרחיב את הסיוע לאוכלוסייה החלשה ולהגדיל את התקציבים שמיועדים לחינוך ברשויות המקומיות החלשות", הוא אומר. "במקביל, צריך להנהיג מדיניות אחרת לחלוטין בשוק העבודה, שתתמקד בהעלאת פוטנציאל ההשתכרות על ידי צמצום מספר העובדים הזרים והאכיפה הממוקדת של חוקי עבודה, בעיקר במקומות שבהם עובדות אוכלוסיות חלשות.

"שני מהלכים אלה יכולים לעשות שינויים משמעותיים, כמעט ללא עלויות תקציביות. בנוסף, יש לפעול לשיפור מידת התחרותיות בענפים שסובלים מריכוזיות והיעדר תחרות, כמו מזון, מלט, קרנות פנסיה ותקשורת, למשל. המהלכים האלה ירסנו את עליית המחירים ויצמצמו את האי-שוויון.

"במקביל", מוסיף דהן, "חייבים לנסח אסטרטגיית צמיחה למדינה. ישראל צריכה לצמוח מהר יותר מאשר המדינות המפותחות - זהו המתכון האמיתי לשיפור מצבו של מעמד הביניים. גורם מפתח באסטרטגיית הצמיחה הוא שילוב האוכלוסייה הערבית והחרדית בשוק העבודה ובכלכלת ישראל, כמו גם עידוד חדשנות ויזמות בכל מגזרי האוכלוסייה, ולא רק ברדיוס של 5 ק"מ סביב הרצליה פיתוח. בכל מגזרי האוכלוסייה טמון פוטנציאל עצום של חדשנות ויזמות".

דהן מציין גם פתרונות נוספים לבעיית האי-שוויון: "צריך לזכור שגם סוגיות שאינן במגרש הכלכלי יתרמו לפתרון הבעיה. למשל, שינוי המצב הגיאו-פוליטי של ישראל. שינויים בתחום זה יובילו לשינויים משמעותיים גם בתחומים הכלכליים והחברתיים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב