יורדים ללובי: כך יכול השירות הציבורי להתגבר על תופעת ה"מאכערים"

קראו להם עסקנים, מאכערים, לוביסטים, או בשמם החדש "מנהלי קשרי ממשל" – אי הבהירות השוררת בשירות הציבורי ביחס למגעים איתם, היא שמאפשרת פרשות שחיתות ושוחד, ולא רק במשרד הבריאות. זה הזמן לעדכן את תקנון שירות המדינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בבצ'יק

כותרות החדשות בדבר חקירת השחיתות בכוורת של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן מכוונות בעיקר לעסקנות הסקטוריאלית – זאת של החרדים וחסידי גור. אבל זה יהיה קל, קל מדי, לפטור את השחיתות הזאת בליצמן, בגמ"חים ובעסקנות החרדית.

זו לא הפעם הראשונה שחברות לובי מעורבות ב"פתיחת דלתות" הממשלה כדי לקבל מכרזים, או כספים ציבוריים. גם לא חדש שיועצי שרים ועובדי ציבור בכירים מנסים להשפיע על קידום האינטרסים של חברות פרטיות עבור בצע כסף. אך הפעם נדמה שנחצה  קו אדום, כאשר החשדות מכוונים להתערבות שוחדית בתקציב סל הבריאות – קודש הקודשים של משרד הבריאות, והיכן שתוספת תרופות לסל יכולה לחרוץ גורלות שלמים ורבים. דווקא בשל כך, הכותרות והפושים שאנחנו מקבלים התולות את האשם בשר החרדי הן טעות גדולה.

רק לפני שנה נחשפנו לתופעה חמורה אחרת שנגעה לרכש ספינות השיט והצוללות בחיל הים — עוד קודש קודשים — עד כדי ספסור של ממש בביטחון המדינה. גם אז נעצרו בכירים רבים בשירות המדינה ויועצים לשרים ואף לראש הממשלה. גם שם היה מדובר בבכירים בחברות פרטיות וגלובליות, שעובדים עם מאכערים ולוביסטים שגוזרים קופון ואף מביאים לשינוי במדיניות הממשלה.

מיקי גנור בבית המשפט. היה גם עד מדינה בתיק 3000צילום: תומר אפלבאום

מבקר המדינה כבר כתב על תופעת ה"מאכערים" בשירות הציבורי בדו"ח שהוציא בשנת 2007, ושם הגדיר את מהתופעה: "ה'מאכערים' מייצגים תמורת שכר רבים ממבקשי השירותים לפני הגופים הציבוריים נותני השירות. תופעת ה'מאכערים' נגרמת בעיקר עקב הליקויים במבנה השירות הציבורי ובתהליכי עבודתו".

אנחנו יכולים לקרוא להם עסקנים, מאכערים, לוביסטים, או בשמם החדש בתאגידים הגדולים, "מנהלי קשרי ממשל" — מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. התופעה הפושה של אותם אלה ה"פועלים" בממשלה ואצל הרגולטורים השונים — ואלה פועלים בכל המגזרים, סקטורים והמפלגות עוד מיום הקמתה של המדינה — חמורה יותר מעניינים סקטוריאליים של חרדים או מהלוביסטים שדווקא עליהם אנחנו שומעים בכנסת.

בניגוד להחלטות הכנסת, שמתקבלות בשקיפות יחסית, פעילותם של  היושבים במשרדי הממשלה אינה שקופה לציבור. שם מתקבלות ההחלטות ומתנהלים הליכים שיש להם השפעה עצומה על הציבור הישראלי. ודווקא יחסיהם של עובדי הרשויות השונות הללו אל מול הלוביסטים וגורמים אינטרסנטיים אחרים מן החוץ, אינם מוסדרים בכלל.  

יש אם כן סיבה ברורה מאוד לכך שחברות כלכליות עם אינטרסים מובהקים אצל המדינה, מגייסות בכירים לשעבר מהשירות הציבורי כדי שינהלו את הרכש בחברה או יעמדו אל מול הפיקוח הממשלתי. יש סיבה ברורה לכך שחברות ביטחוניות מגייסות בכירים לשעבר במשרד הביטחון כדי שינהלו את המשא ומתן למכירת אמצעיים ביטחוניים. גם אם תתקבל בממשלה החלטה הנוגדת לחלוטין את האינטרס של לוביסט, היכרות של עובדי הרשויות עמו, כצד שלישי, מראש אינה שוויונית ביחס לשאר הציבור.

אבל חמור מכל זה, עובד מדינה, רפרנט או בכיר במשרד ממשלתי, לא יודע אם הוא יכול כלל להיפגש עם גורם שלישי וחיצוני, שמבקש לקדם עניינים מסוימים, בין אם לגורם החיצוני הזה יש אינטרסים חבויים כעת, או בעתיד, ובין אם מדובר בקידום יוזמות טובות ורצויות. המצב המשפטי היום בכל הנוגע לעובדי הרשויות השונות במדינה הוא לא ברור.

וכאשר המצב לא ברור, או אפור ובעיקר לא מוסדר — נוצרת קרקע פורייה למעשי שחיתות.

סנונית ראשונה להסדרה כזאת הגיעה לאחרונה, בשולחן עגול שאירגנו במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה ובהשתתפות כותב שורות אלה, שעסק בהסדרת יחסי העבודה אל מול השדלנים וגורמי חוץ תחת הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). אבל זה לא מספיק. כל עוד אין תיעוד ודיווח של עובדי המדינה על שיחתם עם גורמי חוץ ופרסומם אחת לתקופה; כל עוד לגורמי חוץ מסוימים יש גישה לדרגות הגבוהות ביותר בממשלה; וכל עוד ההחלטות הממשלה ממשיכות להתקבל במחשכים — נמשיך לשמוע חדשות לבקרים על פגיעה בקודש הקודשים שלנו.

עו״ד הידי נגב הוא מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker