אנדרלמוסיה: החוק שהביא למינויו של מנכ"ל רביעי לאוצר בתוך שמונה חודשים

חודשיים לפני הבחירות, כשהממשלה מתמודדת עם הגירעון הגדול בתולדות המדינה, החליט שר האוצר למנות לתפקיד את מקורבו עודד שמיר ■ את הזרעים למינוי הפוליטי הזה זרעה הממשלה עוד ב-2017

חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר ישראל כ"ץ
שר האוצר ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

יש פעמים שבהן זרעי פורענות הנשתלים במערכת הפוליטית נובטים במהירות מפתיעה. דוגמה לכך ניתנה השבוע, כשחודשיים לפני הבחירות, איבד משרד האוצר את ממלא מקום המנכ"ל שלו. בשבוע שבו סיכמה הממשלה את 2020 עם הגירעון הגדול בתולדותיה, ברמה של 160 מיליארד שקל, החליט שר האוצר, ישראל כ"ץ, לוותר על מי שמילא את התפקיד בשלושת החודשים האחרונים – הממונה על רשות המסים, ערן יעקב. במקומו ימנה כ"ץ לתפקיד את מקורבו עודד שמיר.

בעוד שיעקב ממלא תפקידים ניהוליים בכירים באוצר זה כארבע שנים, עבודת משרד האוצר היא חדשה עבור שמיר. ספק אם שמיר יספיק אפילו לסיים את פגישות ההיכרות שלו במשרד ולהבין את פעולת המשרד לפני שיובהר מי ישמש שר האוצר לאחר הבחירות. לא ברור אפילו כיצד הוא ימונה לתפקיד, בהתחשב בקשיים שמערים החוק בפני מינויים חדשים על ידי ממשלת מעבר.

עודד שמיר. עבודת משרד האוצר חדשה עבורוצילום: בן גוטמן

הסיבה לבלגן: רצון להגביר את "המשילות"

עם זאת, כדי להבין את האירועים שהביאו לכך שמשרד האוצר שבר השבוע שיא חדש של אנדרלמוסיה - עם מנכ"ל רביעי שנכנס לתפקיד בתוך שמונה חודשים - צריך לחזור אחורה ל-2017. זה היה המועד שבו קיבלה ממשלת ישראל החלטה שאישרה למנות במשרדי ממשלה שמונים יותר מ-150 עובדים, משנה למנכ"ל כמשרת אמון של המנכ"לים - כלומר, כמינוי פוליטי של השר.

הדבר קרה בניגוד לעמדתו של נציב שירות המדינה דאז, משה דיין, ועל אף אזהרות כי המהלך עשוי להגביר את הפוליטיזציה של שירות המדינה. מי שקידמו את ההצעה היו שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ויו"ר הכנסת הנוכחי, יריב לוין, בשם הצורך בחיזוק המשילות בכנסת.

החוק הזה הוביל לאירועי השבוע. בשבועות האחרונים שאף כ"ץ לקדם את מינויו של מקורבו, פעיל הליכוד ברק נפתלי, לתפקיד המשנה למנכ"ל המשרד. כדי להבין עד כמה התפקיד המדובר אינו חיוני לפעילות המשרד, די להזכיר כי מדובר בתפקיד שאינו מאויש זה כשנתיים.

ברמה המקצועית, נפתלי, ששימש ראש סניף הליכוד בהרצליה ב–2005–2013, היה דמות דומיננטית לאורך השנים בלשכתו של כ"ץ. ואולם קשה להבין כיצד מינויו של נפתלי, עורך דין בהכשרתו, אמור היה לייעל ולקדם את תפקוד משרד האוצר בתקופת המשבר הנוכחית.

מן הצד השני, היעדר רקע בהסעת המונים לא מנע את מינויו של נפתלי לתפקיד מזכיר חברת נ.ת.ע הממשלתית, האמונה על הקמת קו הרכבת הקלה בתל אביב, בזמן שכ"ץ היה שר התחבורה. באותה מידה ספק גם אם מישהו בדק את הרקע שלו בעולמות המודיעין לפני שמונה לתפקיד ראש מטה שר המודיעין, בתקופה שבה החזיק בו כ"ץ לצד משרד התחבורה, לאחר הבחירות ב–2015.

מקורות בליכוד: כ"ץ מקנא במינויים של רגב

כך או אחרת, חודשיים לפני הבחירות הצורך בקידום מינויים פוליטיים חשוב יותר מאשר עבודת הממשלה. בליכוד טענו השבוע כי כ"ץ צפה ברכבת המינויים הפוליטיים שממשיכה לקדם שרת התחבורה, מירי רגב - והתקנא.

ערן יעקב. סירב לחתום על המינוי שהונחת עליוצילום: אוליביה פיטוסי

אך מ"מ מנכ"ל המשרד, יעקב,סירב להיות חתום על המינוי שהונחת עליו – וכ"ץ החליט להמשיך להצדיק את תדמית הבולדוזר שלו, ולהעדיף לקדם את מינויו של נפתלי, גם אם הדבר יביא לעזיבה נוספת בצמרת האוצר. יעקב עזב, את התפקיד, ולמשרד האוצר ייכנס מנכ"ל חדש לתקופה של ארבעה-חודשים, שבה ספק אם יוכל להיות אפקטיבי.

באוצר תהו השבוע אם גם המנכ"ל החדש יחוייב להיכנס לפגישות עם השר כ"ץ כשבידו מחברת, שבה הוא מחוייב לרשום את דבריו, כפי שהתבקשו לעשות המנכ"לים שקדמו לו. 

גם נפתלי יקבל ג'וב לתקופה הקצרה הזו. נותר להיזכר רק בכך שחוק המשנים למנכ"לים, שעמד בבסיס הכאוס הזה, נומק בצורך לחזק את המשילות – אותו מושג שאין הרבה קשר בינו לבין פעילות הממשלה הנוכחית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker