מעקבי השב"כ אושרו פעם נוספת - ללא דיון במידת הצלחתם ועם נתונים סותרים

ועדת החוץ והביטחון הקדישה חלק מזערי מהדיון למידת ההצלחה של המעקבים בזיהוי חולי קורונה, וכשכבר עשתה זאת - הנתונים שהוצגו היו לא אחידים ■ את רוב הזמן הקדישו לקיצור משך הבידוד מ-14 ל-12 יום

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזרצילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת

ועדת החוץ והביטחון אישרה היום (ב') בפעם החמישית את המשך הסמכת שירות הביטחון הכללי (שב"כ) למעקב אחרי אזרחים ישראלים, לטובת סיוע למשרד הבריאות במאבק בהתפשטות הקורונה - וזאת ללא דיון מעמיק בהצלחת המהלך. חלק משמעותי מהישיבה הוקדש לדיון באפשרות לקיצור משך הבידוד מ-14 ל-12 יום, ובנזקים שנובעים מהשבתת מאות אלפי ישראלים על ידי משרד הבריאות, לעיתים שלא לצורך.

הצביעו בעד המשך הסמכת השב"כ: יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ); ח"כ עמית הלוי (הליכוד); ח"כ אבי דיכטר (הליכוד); ח"כ מיכל שיר (הליכוד); ח"כ גדעון סער (הליכוד); ח"כ ניר ברקת (הליכוד); ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) וח"כ עוזי דיין (הליכוד). הצביעו נגד: ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם) וח"כ משה יעלון (יש עתיד-תל"ם).

הדיון בוועדה כמעט לא כלל התייחסות למידת ההצלחה של השב"כ בזיהוי חולי קורונה - אלא עסק בתוצאות שנגרמות עקב השימוש בכלי, ובניסיון לתקן את הנזק שנגרם למשק על ידי קיצור בידודם של ישראלים שעבודתם הושבתה. הוועדה כלל לא קיימה דיון ביישומון המגן, שנועד לסייע במעקב אחר חולי קורונה - ושמאז פיתוחו לפני שמונה חודשים לא הושקעו משאבים לקידום שימושו בקרב האזרחים ולייעולו.

זיהוי נכון של 13.5% בלבד

על פי המסמך האחרון שפירסם משרד הבריאות, במשך שלושה חודשים (יולי-ספטמבר) נשלחו 645 אלף מסרונים על חובת בידוד בעקבות איכון השב"כ. מתוך אלו, לאחר ערעורים, נותרו כחצי מיליון ישראלים בבידוד. על פי המסמך, אחוזי ההצלחה של הכלי בזיהוי ישראלים שלאחר בדיקות התברר כי הם חולי קורונה - עומד על 13.5% בלבד.

ח"כ ברביבאי העירה על כך שהדיון לא עוסק בנושא שלשמו התכנסו חברי הוועדה. יו"ר הוועדה האוזר ענה לה כי כלי המעקב של השב"כ הוא אפקטיבי, והבעיה היא בהתעקשות של משרד הבריאות לשמירה על 14 ימי בידוד. לדבריו של נציג משרד האוצר שנכח בדיון, קיצור שני ימי בידוד יביא לחיסכון חודשי של 800 מיליון שקל למשק.

איכון שב"כצילום: ללא קרדיט

רק בחצי השעה האחרונה של הדיון נזכרה הוועדה לעסוק בנתונים - שהיו מבולבלים ולא אחידים. לפני כשבוע התכנסה ועדת שרים מיוחדת, שאמורה לערוך דיונים מקצועיים ולספק לוועדת החוץ והביטחון המלצות בנוגע להמשך השימוש בטכנולוגיות השב"כ. בדיון בוועדה התברר כי צוות השרים לא הצליח להציג לוועדה נתונים עקביים - כאלה שיסייעו לוועדה לקבל החלטות מבוססות נתונים מסודרים, שיסייעו להילחם בקורונה ולהחזיר את המשק לתפקוד. בוועדה הוצגו גרסאות שונות של נתוני ההצלחה של כלי השב"כ, תוך חילוקי דעות בין הגורמים המקצועיים השונים שהופיעו מול השרים בנוגע ליעילות הכלי.

הרשות לפרטיות - הרגולטור שמפקח על שמירת זכות היסוד לפרטיות - טענה כי לכלי המעקב של השב"כ הצלחה של 6% בלבד, לעומת 13% לפי נציג שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. ח"כ דיכטר טען, על פי מסמכים שהכין צוות השרים, כי מדובר בכלל ב-40% הצלחה. האוזר מצדו אמר שהמספרים מדברים על הצלחה של 20%. בהמשך הדיון הוסיף דיכטר כי ישומון המגן כלל אינו אפקטיבי. ברביבאי הציעה לשנות את חוק השב"כ, ולנסות לעשות שימוש בכלי בצורה מצומצמת.

ח"כ יעלון אמר בדיון כי "הוועדה עוסקת באיכוני השב"כ ממארס - כשמשרד הבריאות טען שנגיע מהר ל-10 אלף חולים, ועל בסיס זה הצבעתי בעד השימוש באיכונים. היום אני אצביע נגד. מקיימים דיון עם הסתכלות צרה על הצלחת הכלי. פרופ' חגי לוין (יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ר"ג) צודק - חייבים לבנות מנגנון שמאתר את מפיצי העל. בינתיים חוסר האמון של הציבור גדל".

בדקות האחרונות של הדיון התייחס האוזר ליישומון המגן: "ניתן לומר שמדינת ישראל זנחה את המגן 2. הגרסה המעודכנת הותקנה מתחילת יולי על ידי 70 אלף ישראלים, והוסרה על ידי 38 אלף ישראלים. כלומר, יש 30 אלף איש שהתקינו את היישומון. משרד הבריאות נטש את השימוש בו ואנחנו נבחן את זה בהמשך".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker