עימות בוועדה לביקורת המדינה: "החשב הכללי בניגוד עניינים בכל הנוגע לרכש הגומלין"

העימות בין הרשות לשיתוף פעולה במשרד הכלכלה לבין משרד האוצר בנוגע לסוגיית רכש הגומלין נחשף בדיון בוועדה לביקורת המדינה ■ זו התכנסה לדיון ביישום רכש גומלין ועידוד הרכישה של מוצרים ישראליים

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ עופר שלח
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ עופר שלחצילום: דניאל צ'צ'יק

העימות בין הרשות לשיתוף פעולה במשרד הכלכלה לבין משרד האוצר בנוגע לסוגיית רכש הגומלין (רכש מהתעשייה המקומית - לצורך עידוד היצרנים הישראלים - בו מחוייבים גורמים זרים הזוכים במכרזים ממשלתיים) נחשף היום (ב') בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה.

העימות התרחש בדיון הוועדה בנושא פעולות הממשלה ליישום רכש גומלין ועידוד הרכישה של מוצרים ישראליים בעקבות מצוקת המפעלים והתעשייה בישראלה במשבר הקורונה.

מנהלת הרשות לשיתוף פעולה אזורי, זיוה איגר, אמרה כי "רכש הגומלין הוא כלי מדיניות שנועד לחזק התעשייה הישראלית ולהפוך אותה ליצואנית. רכש גומלין איפשר לתעשייה המקומית להתחבר לתעשייה הבינלאומית ולעזור ביצירת חיבורים. זה כלי שקיים בכל העולם. מדינות רבות כמו הודו, ארה"ב גרמניה ועוד שמחייבות ברכש מקומי בהתקשרות של תעשיות מקומיות. בהודו יש החמרת רגולציה בנושא העדפת התוצרת המקומית והמגמה החריפה בתקופת הקורונה. הכלי של רכש גומלין לא הונח סתם על השולחן - הוא יאפשר חיבור של התעשייה המקומית לתעשייה הבינלאומית. על מנת להמשיך לתחזק תשתיות הנבנות על ידי חברות זרות, חייבים לבצע התקשרות. לפנינו בעיה מאוד מהותית, שכן בחוק בנושא רכש גומלין, ניתן לנסות לעצור מכרז שלא עומד בחוק או בכללים, אבל מי שמאשר עצירת מכרז הוא החשב הכללי, שישי לו ניגוד עניינים מובנה בנושא זה".

ניגוד העניינים שעליו דיברה איגר נוגע לכך שרצונו של אגף החשב הכללי במשרד האוצר הוא בדרך כלל קידום מכרזים תוך השגת המחיר הנמוך ביותר - באיכות שנקבעה במכרז. שילוב והקפדה על מחוייבות לרכש גומלין במכרזים עשוי להביא לכך שהמחיר בו ייסתיים המכרז לא יהיה בהכרח הנמוך ביותר.

למרות זאת, איגר היתה נחרצת בעמדתה באומרה בדיון כי "אנו חייבים לאכוף את החוק הזה. מספיק שנוודא שמסמכי רכש הגומלין ישולבו במכרזים ועל כל מיליארד שקל שהמדינה משקיעה נקבל 2,000 משרות - שלא לדבר על ערך מוסף למשק מאפיקים אחרים. החשכ"ל הוא שאחראי להוציא מכרזי תשתית גדולים, אבל החל מלפני שנתיים החל דיון בסוגיה אם חוק רכש הגומלין חל גם על המכרזים החדשים. הוויכוח בנושא החל כשהחלו דיונים בשאלה אם גם בשיטות מורכבות יותר להתקשרויות עם חברות, כמו BOT או PPP (מכרזים הכוללים שותפות ציבורית-פרטית למימון פרויקט, ובהם הזוכה במכרז ממשיך לתפעל את הפרויקט לאחר סיומו), החוק תקף". איגר הזכירה כי נציגי הרשפ"ת ונציגי האוצר מוזמנים לדיון בנושא בוועדת הכלכלה בעוד כשבועיים.

נציג האוצר אלון קינסט, מנהל תחום בכיר מכרזים וכלכלה באגף החשכ"ל, אמר כי "התהליך שלוקח הרכש הממשלתי המדובר הוא בממוצע, כזה שאם מתקנים את הוראת המנהל או התקנות היום, נראה את הפירות במקרה הטוב בעוד חצי שנה או שנה. בנוסף, אם נקבע שהזוכים במכרז מחוייבים ברכש גומלין בשיעור של 20% מהפרויקט במקום ב-15% - משרדי ממשלה עלולים לפרסם פחות מכרזים".

ח"כ עופר שלח הגיב על כך: "זוהי אינה תשובה מקובלת, שכן ניתן לזרז חקיקה כשהיא חשובה כל כך. ובנוסף, עצם זה שיביאו עכשיו תהליך חקיקה בעניין, זה ייצר אופק לתעשייה ולבעלי עסקים". 

עבודות להקמת הרכבת הקלה בתל אביב
עבודות להקמת הרכבת הקלה בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

מירה סלומון, נציגת מרכז השלטון המקומי בדיון, שיקפה את המורכבות בנוגע לרכש הגומלין באמרה בדיון כי הרשות המקומית תוכל לעמוד בחובת רכש הגומלין אם היא תוכל לפנות ליצרן המציע הזוכה במכרז את מימוש חובת רכש הגומלין מתוצרת הארץ - ולבקש ממנו להשוות את התנאים שהוא מציע לאלו של יצרן לא ישראלי.

"זהו ההסדר שהממשלה דאגה לעצמה בתחום רכש הגומלין, ואצלנו ברשויות המקומיות עשו זאת - אבל רק עם תוספת עד 15% (משמע המציע מוצרים מתוצרת ישראלית רשאי לעשות זאת כאשר הם יקרים ב-15% מהמוצרים המוצעים על ידי יצרן זר - ח.ע)", אמרה סלומון. "התרענו שוב ושוב מול משרדי הממשלה - המדינה לא צריכה לשאת תוספת של 15%, אלא לאפשר לתוצרת הארץ להעמיד את התוצרת על אותו הסכום של מוצרים המגיעים מחו"ל. צריך לייצר את הכלים והאפשרות כי תקציב הרשויות לא מאפשר את זה. אנו מקווים שהתיקון שמקודם בנושא ישפיע לטובה גם על החוק הקשור לשלטון המקומי. העסקים ברשויות המקומיות הוא מנוע הצמיחה של הרשויות".

שלח אמר בדיון כי "נתניהו אמנם קרא לנו לקנות כחול לבן, אבל מהדיון עולה שהממשלה לא עשתה הרבה יותר מההכרזה הסמלית הזו. להיפך: חוץ ממשרד הביטחון, רוב משרדי הממשלה האחרים מוצאים דרכים יצירתיות לא למלא אחרי החובה הקבועה בחוק - לתת העדפה של עד 15% ליצרנים מקומיים במכרזים ממשלתיים. בפרויקטים אדירים כמו הרכבת הקלה בת"א פשוט לא מקיימים את תנאי המכרז בכל מה שנוגע לרכש גומלין.

"צריך כנראה להזכיר לממשלה: הדרך הטובה ביותר לצאת מן המשבר היא להחזיר עובדים לעבודה ולחדש את הצמיחה. כל שקל שיושקע ביצירת ביקושים והחזרת אנשים לעבודה, יחסוך אלפי שקלים בתשלום דמי אבטלה ומענקים לעסקים. העולם כולו מבין שאמצעי בדוק לכך הוא לחזק את העסקים המקומיים, ובישראל זהו גם חוק. כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא למלא אחרי החוק, ולא לסייע בתרגילים להתחמק ממנו".

"מציאות חדשה מחייבת התאמות"

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי אמר: "אומנם דו"ח המבקר הוא מ-2012, אבל המצב היום מורכב עוד יותר. אנחנו מדברים על קרוב ל-800 אלף מובטלים, גירעון ענק וצמחיה שלילית והנתונים עוד יחמירו. לכן חשוב להבין שאנחנו במציאות חדשה וצריך להתעסק כרגע בניהול הקרב ולעשות התאמות בהתאם לתמונת המצב ולחזק את המגזר העסקי על כל ענפיו. אני מצפה מהוועדה לא להיערך לדו"ח לאחר הקורונה, אלא להפעיל את כל הכלים ולאלץ את משרדי הממשלה לעשות פעולות כבר היום. הירידה בייצוא עומדת בחודשים האחרונים על קרוב ל-12%, הצריכה הפרטית וההוצאה ירדו ב-20% והמגמה הולכת ועולה. לכן אנחנו צריכים לשנות את הפאזה, לא רק רכש ממשלתי אלא גם ציבורי, אני רואה אותם כאחד. העולם נסגר בפנינו בחודשים האחרונים וצריך לדבר על השלב הבא של האצה וצמיחה ולהזרים ביקושים למגזר העסקי באמצעות הרכש הממשלתי והציבורי כולל בשלטון המקומי".

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר אמר: "רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ זו הדרך היחידה לייצר מקומות עבודה במצב בו התעשייה המקומית מתמודדת עם ירידה דרמטית בירידה בביקושים. ביום שנוותר על כך, זו תהיה מכת מוות לתעשייה. בסקרים שאנחנו עושים, נראה שהירידה שפורסמה על 15% בייצוא, נראית כמו תסריט אופטימי ואנו צפויים לירידה של עשרות אחוזים. חייבים לעמוד על אכיפת החוק בכל הקשור לרכש הגומלין ולשנות את החקיקה כך שחובת העדפת תוצרת הארץ תחול על כל המכרזים הציבוריים ולא רק הממשלתיים".

ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון אבי דדון אמר בדיון כי לצערו הוא פגש גם כלכלנים של החשכ"ל שלא רוצים שיהיה רכש של תוצרת הארץ. לדבריו, "בכדי ליצור מחויבות אצל כולם, אין מנוס מלהיכנס לחקיקה ותקנות, בלי בקרה כמותית לא יתקדם דבר. מחיר הפריט בלי לבחון את העלות הכוללת זו הטעיה, צריך לראות את כל העלות כולל השינוע וההוצאות הנלוות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker