נתניהו מתלונן על ביורוקרטיה? שיבוא בטענות לעצמו

בזמן שיד אחת של ממשלת ישראל עוסקת בצמצום הרגולציה - ידה השנייה עוסקת בהרחבתה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו מציג את תוכנית ההטבות הכלכליות, בשבוע שעבר
בנימין נתניהו מציג את תוכנית ההטבות הכלכליות, בשבוע שעברצילום: קובי גדעון / לעמ

לא פחות מ-14 פעמים הזכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את הביורוקרטיה בעת הצגת התוכנית הכלכלית לטיפול במשבר המתהווה.

מי שעוקב אחרי נתניהו יודע שאין כאן חידוש. זה כבר שני עשורים שהוא מתלונן על הרגולציה והביורוקרטיה בהזדמנויות שונות. השיא הגיע בנאום "הגרזנים" ב-2015, שבו גם הכריז על תוכנית החומש להפחתת הנטל הרגולטורי. התוכנית קבעה עקרונות להפחתה וטיוב של הרגולציה והביורוקרטיה בכל המשרדים והרשויות הממשלתיות, והציבה יעד מרשים של הפחתה ב-25% בביורוקרטיה.

בחלוף חמש שנים, אפשר לומר שהתוכנית לצמצום הרגולציה לא עמדה ביעדיה ושהתלונות של נתניהו עדיין מוצדקות, אם כי הוא צריך לבוא בתלונות בעיקר לעצמו. אחד הגורמים המרכזיים לכך שהתוכנית לא השיגה את מטרתה נעוץ בפרדוקס הביורוקרטי־רגולטורי הטמון בה, לו יש שני ביטויים מרכזיים.

כדי לצמצם ביורוקרטיה, אליבא דהתוכנית לצמצום הרגולציה, דרושה עוד הרבה...ביורוקרטיה. לפי התוכנית, כל משרד ממשלתי ורשות רגולטורית צריכים למנות אחראים על טיוב רגולציה, ואלה צריכים לעבוד בחלוקת סמכויות לא ברורה עם אחראים לטיוב רגולציה שפועלים תחת משרד ראש הממשלה. כדי לצמצם ביורוקרטיה ורגולציה, נערכות עשרות אם לא מאות שעות של מחקר ודיונים, כשבחלק גדול מהמקרים, השינוי שאליו מגיעים, אם בכלל, הוא שולי.

אמנם התוכנית קבעה יעדים ולוחות זמנים לביצוע התוכנית, אבל היא לא קבעה כיצד יש לאכוף אותם. ב"ספר הפחתת הנטל הרגולטורי" האחרון, שאמור לסכם את הפעילות השנתית על פי מתווה התוכנית, משרדי הממשלה אפילו לא טרחו לציין האם עמדו ביעד ה-25% של הפחתת הביורוקרטיה. אפשר רק להניח שלו היו עומדים ביעד, היו מפרסמים זאת.

הפן השני של הפרדוקס הרגולטורי נמצא בהתנהלותה של הממשלה: בזמן שיד אחת של הממשלה עוסקת בצמצום הרגולציה, ידה השנייה עוסקת בהרחבתה. לעומת עשרות תקנות רגולטוריות שאכן מבוטלות כל שנה, מוחלות מאות רבות של תקנות חדשות. כך, למשל, בעוד שהוחלט, על פי קווי התוכנית, על צמצום הרגולציה בחמישה מקצועות וביניהם ראיית חשבון, חשמלאות ותיווך נדל"ן, הרי שבמספר גבוה בהרבה של מקצועות, ביניהם עריכת דין, התקנת מזגנים, תיווך כלי רכב וקוסמטיקה, החליטה הממשלה על הרחבת הרגולציה.

הפרדוקס הרגולטורי נראה אולי כגזרת שמים, אך מתברר שבעולם התמודדו עם הפרדוקס בצורות יצירתיות. כך למשל, קנדה קבעה שתנאי להחלת רגולציה חדשה על עסקים, הוא ביטול של רגולציה קיימת אחרת. בגרמניה, למשל, נעשה שימוש נרחב בכלל "שקיעת הרגולציה", שלפיו לרגולציה נקבע מועד תפוגה של חמש־עשר שנים, ואם בפרק הזמן הזה לא נערך אשרור של הרגולציה, היא מבוטלת; מה שמחייב דיון רק ברגולציות החיוניות והרלוונטיות ביותר ומקטין את הביורוקרטיה הנדרשת לביטול רגולציה.

אבל מעל הכל, ישראל זקוקה לשינוי פרדיגמטי בהתייחסות לרגולציה ולביורוקרטיה, כזה שיביא לכך שטיוב רגולציה וביורוקרטיה יהיה בראש מעייניהם של משרדי הממשלה ובפרט של השרים העומדים בראשם. נתניהו העלה את הנושא על סדר היום, אבל נאומים פומפוזיים או תוכניות אטרקטיביות לא יוצרים שינוי מהותי. לשם כך היה צורך בניהול קפדני, עקבי ומדוקדק; כזה שיורד לפרטים, מזהה את הכשלים המערכתיים ומטפל בהם באופן יסודי.

בשלב זה אנחנו יכולים רק לחלום על ניהול כזה בכל הנוגע לרגולציה וביורוקרטיה. מי שמנסים כיום, בעיצומו של המשבר הכלכלי, לנסות לקבל את הכסף שמגיע להם מרשויות המדינה, כבר מזמן אינם חולמים.

הכותבים הם דוקטורנטים באוניברסיטה העברית

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker