שלח יזם דיון על פרשת הצוללות וכלי השיט – מיקי זוהר איים שיודח מתפקידו

בדיון סוער בוועדה לביקורת המדינה האשים זוהר את יו"ר הוועדה ברדיפה פוליטית ומשפטית נגד ראש הממשלה ■ שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש בתקופה הרלוונטית: "הזהירו אותי שאם אקשה על ביצוע העסקה, אפגע ביחסים המדיניים עם גרמניה" ■ הוועדה הכריעה נגד ההצעה לפנות למבקר המדינה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר שלח בדיון, היום
עופר שלח בדיון, היוםצילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

איש לא ציפה כי הדיון של הוועדה לביקורת המדינה בשאלה אם מבקר המדינה יבחן את רכש כלי השיט מחברת טיסנקורפ יהיה דיון שליו. עם זאת, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר הצליח להפתיע את הנוכחים כאשר כבר בתחילת הדיון הזהיר את יו"ר הוועדה עפר שלח (יש עתיד) כי בשל חוסר שביעות הרצון שלו מהדיון שהוא יזם, הוא יפעל להדחתו מראשות הוועדה. "בעיני זו אחת הוועדות החשובות בכנסת ישראל. תפקידה לשפר את איכות השלטון - לזה היא נולדה. הייתי מקווה שלא תהפוך לכלי ניגוח פוליטי. אני לא חושב שמדובר בדיון ענייני מקצועי שמטרתו לשפר איכות השלטון או את קבלת ההחלטות בישראל, והדיון הזה חסר תוחלת", טען זוהר.

זוהר לא הסתפק בכך וטען כלפי שלח: "אין לך אפשרות להביא לכך שמבקר המדינה יבדוק את הנושא, משום שאין לך רוב בוועדה. אין לכם דרך לנצח את נתניהו אלא בקלפי, והדרך שאתם נוקטים היא רדיפה פוליטית ומשפטית נגד ראש הממשלה. ההתנהלות זו שפוגעת בשם הטוב של הוועדה לביקורת המדינה. כשקמה הוועדה היה לי חשוב לעמוד במלה שלי ולהותיר את הוועדה הזו בידי האופוזיציה. לכן, ואני אומר זאת בצער רב, אני לא פוסל לבחון את האפשרות להחליף אותך כיו"ר הוועדה".

בפני הוועדה דיברו שני אנשי מקצוע בכירים. אחד מהם הוא פרופ' שאול חורב, תת אלוף (מיל') ששימש כמפקד שייטת הצוללות וכסגן מפקד חיל הים, וכיום עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית.

מיקי זוהר
ח"כ מיקי זוהר

חורב נשאל על ידי שלח בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות שהביא לרכש ארבע ספינות שטח להגנה על מתקן גז, שנמצא במרחק עשרה ק"מ מהחוף. "מבדיקה שעשינו", השיב חורב, "לא היתה עבודת מטה בנושא. מערכת הביטחון אמרה שהיא נכנסת לעשות בדיקה – והיתה צריכה לעשות בדיקה - בנוגע למיקום אסדת ההפקה, נתיבי השיט שסביבה ועוד, אלא שראשית נקנו כלי השיט, לאור זאת ששדה הפקת הגז לווייתן ממוקם 120 ק"מ מהחוף. דובר על כך שההגנה צריכה להיעשות במרחק מאות קילומטרים מהחוף, אבל בסופו של דבר החליטה מערכת הביטחון לקרב את האסדות של קידוח לווייתן למרחק של תשעה ק"מ מהחוף. יש גם את קידוחי כריש ותנין השוכנים בצפון, מרחק 70-80 ק"מ מהחוף, ואין ספק שחיל הים צריך להגן על האסדות. אבל אם קודם רוכשים כלי שיט, אין אפשרות לבדוק לאחר מכן חלופות ואפשרויות. אנו הגענו למסקנה שהטווח הנכון של הספינות צריך להיות הוא 30-40 ק"מ מהחוף".

שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון בתקופת רכש כלי השיט, הוסיף: "לא ייתכן שהנושא הזה לא נבדק. איש לא ראה לנכון לזמן אותי לתשאול כדי ללמוד מהפרשה הזו. כשאני מלמד באוניברסיטה, הסטודנטים יודעים טוב יותר על הפרשה הזו מאשר האנשים שצריכים כיום לבצע רכש בעצמם. היה פה מקרה שבו דורשים ספינה מסוימת לצורך תרחיש מסוים - שלמיטב ידיעתי לא השתנה, ולשם כך נלקח נתח גדול מכספי הציבור.

"בתחילה אמרו לי שצריך לרכוש ספינות של 1,200 טונות, והמספנה היחידה שיכולה לעשות זאת היא בדרום קוריאה. חיל הים התעקש לצאת לוועדת פטור והסביר לכולנו למה רק קוריאה יכולה לעשות זאת, ואני הקשיתי ושאלתי למה שגרמניה לא תספק אותה. התשובה שקיבלתי היתה שהספינות הגרמניות הן אובר קוואליפייד - ספינות של 1,500-1,600 טונות.

בוגי יעלון בדיון, היום
בוגי יעלון בדיון, היוםצילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

"אחרי שחיל הים שיכנע את המערכת שחייבים לרכוש את הספינות בדרום קוריאה, חשבנו שזו אולי הזדמנות לשכנע אותם לרכוש כיפת ברזל בתמורה - אלא שאז התברר שיש כמה מספנות בקוריאה שמיוצגות על ידי חברות ישראליות. בדיון שנערך בנושא, מנכ"ל מספנות ישראל לחש לי באוזן: 'עובדים עליך, למשימה הזו תספיק גם ספינה של 600 טונות. לילה אחד, כשישבתי במשרדי, קיבלתי טלפון מלשכת מפקד חיל הים, ובו הודיעו לי שחיל הים מבקש לקנות ספינות של יותר מ-2,000 טונות מטיסנקורפ. לא הסכמתי לכך בהיבט הערכי – הרי רק תקופה קצרה קודם לכן הם טענו שהספינות הללו אובר קוואליפייד. הבעתי את מורת רוחי באוזני מפקד חיל הים, והזהירו אותי שאם אקשה על ביצוע העסקה, אפגע ביחסים המדיניים עם גרמניה", אמר צוקר.

בהמשך אמר צוקר בתשובה לשאלה, כי בשבע שנותיו במינהל הרכש הוא טרם נתקל במכרז בינלאומי שבוטל באמצע.

מלי פולישוק בלוך, חברת הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות, אמרה בדיון: "כשהתהליך לקוי, קבלת ההחלטות לא טובה, והיו מקרים שבהם עצרנו כך תהליכי רכש. איך ייתכן שעניין כה מהותי לא נבדק על ידי משרד המבקר? יש שם עשרות עובדים ותקציב של עשרות מיליוני שקלים בשביל כך. איפה המבקר? למה הוא לא נמצא בישיבה הזו?".

ספינת קרב של טיסנקורפ. "אובר קוואליפייד"
ספינת קרב של טיסנקורפ. "אובר קוואליפייד"צילום: Thyssenkrupp Marine Systems

ראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגאי, הצטרף לביקורת והוסיף: "יש כאן פיגוע בתהליכי הרכש וההצטיידות. יש להתעמק בהליך קבלת ההחלטות ובהבנת המשמעות הכלכלית של הסיפור הזה. מדובר פה במיליארדי שקלים".

בהצבעה שנערכה בסוף הדיון הצביעו שבעה מתוך עשרת החברים שנכחו בו - נגד הפניית דרישה למבקר המדינה כי יבדוק את התהליכים שעמדו מאחורי רכישת כלי השיט במיליארדי שקלים על ידי מערכת הביטחון בשנים האחרונות. התומכים היחידים בדרישה היו יו"ר הוועדה שלח, וחברי הוועדה קארין אלהרר וסעיד אלחרומי. נציגת כחול לבן בדיון, חברת הכנסת הילה שי וזאן, התייצבה לצד חברי הקואליציה והצביעה נגד הדרישה. נציג ישראל ביתנו נעדר ממרבית הדיון ולא נשאר להצבעה.  

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker