הקשר בין ההתנהלות של משפחת נתניהו - לדרך שבה מנוהלת מדינת ישראל

משרד ראש הממשלה, שאמור היה לנהל את משבר הקורונה מובל על ידי ממלא מקום - וכאשר שתי משרות של סמנכ"לים בכירים בו לא מאוישות ■ כך דואגת משפחת נתניהו לכך שהיא לא תסתכן בדו"ח מעונות נוסף

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה ביום הבחירותצילום: תומר אפלבאום

החודשיים האחרונים, שבהם התמודדה מדינת ישראל עם משבר הקורונה, חשפו את החשיבות הלאומית של משרד ראש הממשלה. בתוך ההתכתשויות בין משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד הביטחון – שלכל אחד מהם היתה אג'נדה משלו – היה אמור משרד זה, לפי תוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - להיות הגורם המתכלל את התמודדות מדינת ישראל עם המשבר.

אלא שהניהול הכאוטי של המשבר משקף במידה רבה את המצב שאליו הוביל נתניהו את המשרד בשנים האחרונות. זהו ההקשר שבו יש לקרוא את דו"ח מבקר המדינה הנושא את הכותרת האנמית "ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה" - ומתפרסם היום (ב').

על פניו לא מדובר בדו"ח חריף. הדו"ח מתמקד בשני מינויים במשרד – זה של הסמנכ"ל למינהל במשרד ראש הממשלה וזה של סמנכ"ל הנכסים – שלא בוצעו מזה תקופה ארוכה תוך ליקויים בניהול אגף הרכש במשרד. עם זאת, רק מי שמכיר את פעילות משרד ראש הממשלה מקרוב יכול להבין עד כמה דו"ח זה חושף את הקשר העמוק בין הבעיות בהתנהלות האישית של בני משפחת נתניהו לדרך שבה מנוהלת מדינת ישראל. קשר שהינו מהותי בימים שבהם בג"ץ עוסק בשאלה אם ראש ממשלה הנאשם בפלילים רשאי להרכיב ממשלה.

תפקיד הסמנכ"ל למינהל אינו מאויש מאז שפרש ממנו הסמנכ"ל הקודם, רן ישי, באוקטובר 2016. תפקיד סמנכ"ל הנכסים נותר מיותם מאז הושעה הסמנכ"ל הקודם, עזרא סיידוף, מתפקידו באוקטובר 2015. במקרה זה מונה לתפקיד באופן זמני אסף יחזקאל - בדצמבר 2018, אלא שגם הוא לא שרד זמן רב ובספטמבר 2019 הוחלט לסיים את תפקידו.    

עזרא סיידוף
עזרא סיידוףצילום: אוליבייה פיטוסי

סמנכ"ל המינהל הינו תפקיד מרכזי במשרד ראש הממשלה. הוא הגורם האחראי על ניהול התקציב המשרדי, משאבי האנוש, ניהול הרכש וניהול פרויקטים ונכסים. משרד רה"מ אחראי גם לניהול משאבי אנוש במשרד ירושלים ומורשת, משרד התפוצות, משרד למודיעין ומשרד לנושאים אסטרטגיים – כך שבסך הכול, הוא אמור להיות אחראי על ניהול משאבי אנוש בחמישה משרדי ממשלה ובהם כ-1,100 עובדים.

סמנכ"ל הנכסים עומד בראש גוף בשם "אגף בכיר משאבים חומריים ומבצעים (בנא"מ) במשרד" - ואחראי על מתן מענה לצורכי סביבת העבודה הפיזית של בית ראש ממשלה ומשרד ראש הממשלה – בין אם מדובר על עבודות בינוי, רכש, טיפול בטלפוניה, כיבוד לישיבות, לוגיסטיקה של טקסים ואירועים, ניהול צי הרכב או טיסות לחו"ל - כולם תחת פיקוחו.

במצב הנוכחי נוצר עומס עצום על יתר בעלי התפקידים במשרד, ובראשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. תפקיד שגם הוא מאויש בימים אלה על ידי ממלא מקום – רונן פרץ. אי לכך יש להידרש לשאלה שעליה דו"ח המבקר לא עונה: מדוע לא מצליח משרד ראש הממשלה לאייש את התפקידים.

רונן פרץ
רונן פרץצילום: אבי אוחיון / לעמ

קשה להעניק תשובה טובה לשאלה זו בהתחשב בכך שמדובר במשרות בכירות ועמוסות ביוקרה - שמכבדות את הנושא בהן בשכר ברוטו של קרוב ל-45 אלף שקל בחודש. למרות זאת, הדו"ח מתאר כיצד במשך שנתיים לפחות מטרידה נציבות שירות המדינה שוב ושוב את ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה בדרישה לאיש את התפקיד - מבלי לקבל הסבר מספק לסיבה שבגללה הדבר לא נעשה. דו"ח המבקר מעלה השערה כי שנת הבחירות החולפת וכהונתו של ממלא מקום בתפקיד הביאו לכך – אבל כפי שצוין תפקידים אלה לא אוישו תקופה ארוכה קודם לכן.

אירועים שהתרחשו בעבר מסבירים כיצד הגענו למצב הנוכחי. בשנים 2014- 2015 זועזע משרד ראש הממשלה בעקבות פרשת המעונות. במסגרת פרשה זו פירסם מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא דו"ח שהתפתח לחקירת משטרה ועסק בין היתר בריהוט שנרכש עבור מעון ראש הממשלה בירושלים ונלקח לביתו של נתניהו בקיסריה, ובהעסקת חשמלאי בבית נתניהו בניגוד לנהלים.

בסופו של דבר הורשעה שרה נתניהו בתחבולה וניצול מכוון של טעות הזולת לצורך הזמנה שלא כדין של ארוחות למעון ראש הממשלה. הסמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל הנכסים הם דמויות מפתח בהוצאות מעון ראש הממשלה לאורך השנים. די להזכיר כי סמנכ"ל הנכסים הקודם, סיידוף, הורשע יחד עם נתניהו בפרשת המעונות וסמנכ"ל המינהל הינו חלק מוועדת השלושה שתפקידה לאשר את הוצאות מעון ראש הממשלה.

פרשת המעונות הבהירה כי חיוני שתפקידים אלה יאוישו על ידי אנשי אמון של נתניהו. במקביל, לא קשה להבין כי היעדר ממונים קבועים בתפקידים אלה מביא לכך שניהול המעקב והבקרה אחר הוצאות מעון ראש הממשלה לוקה בחסר בשנים האחרונות.

בעוד שלפי משרד רה"מ סמכויות הסמנכ"ל למינהל פוצלו בין גורמים ניהוליים שונים על מנת שעבודת המשרד השוטפת תימשך כסדרה, בנוגע לסמנכ"ל הנכסים אומר המבקר במפורש כי במשך כשנתיים חלק מתפקידיו לא הוטלו באופן רשמי על שום גורם במשרד רה"מ.

שרה נתניהו בפתיחת המשפט
שרה נתניהו בפתיחת המשפטצילום: עמית שאבי

המבקר מעיד כי בעקבות היעדר סמנכ"ל למינהל, נציבות שירות המדינה לא מימשה את הרפורמה שמובילה הממשלה בתחום ניהול האנושי – ומשרד ראש הממשלה לא קיבל לידיו סמכויות שאותם היה אמור לקבל בדומה למרבית משרדי הממשלה.

משרד ראש הממשלה הוא משרד הדגל של השירות הציבורי. הוא אמור להוות דוגמה לניהול תקין עבור יתר משרדי הממשלה. הוא גם המשרד אשר התנהלותו התקינה מהותית לתפקוד כלל המדינה, במיוחד בימי משבר. אלא שהעיכוב במינויים מהותיים במשרד, בין אם מדובר על מנכ"ל קבוע או על סמנכ"לים, לא מאפשר זאת.

בהינתן כל אלה קשה להתרגש מחלקו השלישי של דו"ח המבקר בנוגע לתהליכי הרכש של המשרד. במקרה זה הדו"ח משקף את העובדה שרק 12% מרכש בהיקף של כ-800 מיליון שקל נעשה באמצעות מכרזים. כשלוש שנים לאחר השלמתו של דו"ח המבקר הפנימי בנושא הרכש וקבלת החלטתו של מנכ"ל המשרד דאז להקים יחידת רכש מרכזית, טרם הוקמה יחידה כזו ולא ניתן מענה לבעיות שהוצגו בנושא.

קשה גם להתרשם מכך שמבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בחודשים אוגוסט 2018 עד מאי 2019, דהיינו במשך תשעה חודשים, קיבלה ועדת הפטור המשרדית במשרד רה"מ 24 החלטות בסכום כולל של כ-13 מיליון שקל באמצעות סבב חתימות - שכולן התקבלו פה אחד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker